שלום רב!
השאלה שלי היא בענין ריבית.
שכנה לוותה ממני מוצר מסוים לדוגמא מגבונים לחים מחברה פשוטה וזולה מאד, היא החזירה לי מגבונים של חברה יקרה יותר, האם יש כאן משום ריבית, והאם יש באפשרותה לאמר לי שההפרש יהיה מתנה?
תשובה:
בדיעבד אין צורך להחזיר.
מקורות:
חוות דעת סי' קס סק"ב.
כיון שמדובר בשאלה שכיחה להרבה אנשים נאריך לבאר פרטי דין זה.
א. מעיקר הדין אסור ללוות פירות ולהחזיר אותם פירות מחשש שבינתיים יתייקרו והלווה יחזיר יותר ממה שלווה. דבר פחות-ערך כמו ככר לחם, ביצים בודדים וכדומה, מותר ללוות ולהחזיר אפילו אם התייקר, כיון שאין אנשים מקפידים על דבר מועט. אבל להחזיר יותר ממה שלוו אסור (חוץ מתלמידי חכמים שהתירו להם להוסיף עד 20%, וגם להם אינו ראוי לנהוג כן).
ב. אם הלווה אינו זוכר את הכמות המדויקת שלווה, רשאי להחזיר כמות שיידע בבירור שאינו מחזיר פחות ממה שלווה, אפילו אם יכול להיות שמחזיר יותר, כיון שאין כוונתו להחזיר יותר אלא להיות בטוח שהחזיר את הקרן.
ג. להחזיר מוצר יותר איכותי תלוי, אם ניתן לקנות את המוצר שלווה בפני עצמו, אין להחזיר מוצר ששווה יותר. אבל אם לא ניתן לקנות כמות זו בפני עצמו, ומוכרח לקנות חבילה שלימה עם כמות גדולה יותר, והלווה נוהג לצרוך את המוצר האיכותי ואינו רוצה להישאר עם יתרת החבילה מהמוצר הפחות איכותי לעצמו, יש אולי מקום להקל להחזיר את המוצר האיכותי, אבל עדיף להחמיר ולבקש את המלווה להחזיר לו את עלות המוצר שלווה.
ד. בכל מקרה שאסור להוסיף, אם הלווה מחזיר יותר והמלווה רואה מיד שמחזירים לו יותר, עליו לסרב ולא לקבל את היתר. אבל אם התוודע לו שקיבל יותר לאחר מעשה, או שלא ידע שאסור לקבל ונודע לו לאחר מכן, אינו חייב להחזיר ללווה.
מקורות:
א. שו"ע יו"ד סי' רסב סעיף א, שם סי' רס סעיף יז ועיין ברכי יוסף שיורי ברכה שם.
ב. שו"ת להורות נתן ח"ו יו"ד סי' עו אות ב, על פי דברי שו"ת אבני נזר חו"מ סי' כג שהתיר להתפשר בריבית כשיש ספק בדין.
ג. שו"ע יו"ד סי' רס סעיף ד ונו"כ שם.
