לתרומות לחץ כאן

ממנהגי חג הפורים בקרב יהודי בוכארה ושורשם

א.כתב השו"ע חייב אדם לקרוא המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום זו אחת ממצוות היום המוטלת על כל אחד מאתנו בחג הפורים, קריאת המגילה במנגינה המסורתית של יהדות בוכרה המעטירה היא ללא ספק אחד מהרגעים היפים והנשגבים של חג הפורים.

אך יש שהעירו שהמנגינה של קריאת המגילה בנוסח יהדות בוכרה אינו מתואם ע"פ טעמי המקרא אלא ע"פ המנגינה הקיימת במסורת עדתנו, וע"כ תהו מדוע נקבעה המנגינה בצורה זו.

ואולם מצאתי שורש למנהג עדתנו בדברי הראשונים.

כתב הריטב"א במסכת מגילה על דברי הגמ' שמגילה נקראת גם ספר וגם אגרת כלשון הפסוק במגילת אסתר על כל דברי האגרת הזאת ודבר זה נוגע להלכות רבות הנוגעות לשרטוט וכתיבת המגילה וכתב על זה ריטב"א שהיות ומגילה נקראת אגרת לפיכך נהגו לקרותה בלי פיסוק טעמים ובלא הפסק הפסוקים.

א"כ מצינו מקור בדברי הראשונים שקריאת מגילה אין  צורך לקראה בפיסוק וטעמים כפי שנהוג לקורא בתורה או בנביאים (בעדות אשכנז) אלא כל צורת קריאה אפשרית ועל זה סמכו אבותינו בקבעם את מנגינת קריאת המגילה במנגינה זו.

ב.נהגו יהודי בוכרה לאכול בפורים בצק ממולא בבשר ומטגנים אותו בשמן הנקרא בלשוננו סַמוֹסִי פוּרְיַיא, ולמרבה הפלא נהגו לאכלו בחג הפורים בלבד.

וגם לזה ראיתי מקור נפלא בדברי האחרונים, כתב בספר גאולת ישראל משום שהימים האלו הם כמו יום טוב באכילה ושתיה אך לא יו"ט גמור, שהרי מותרים במלאכה ובמשא ומתן וא"כ היו"ט באתכסיא ולא באתגליא (מכוסה ואינו מגולה), וידוע דרשת חז"ל ושמחת בחגך אין שמחה אלא בבשר, וע"כ הימים האלו הבשר באתכסיא שאוכלים בשר אבל הוא מכוסה בבצק.

כמובן שדבריו אלו שרשם עמוק ומקורם טהור ואין אנו יורדין לעומק הדברים אך למדנו שמנהג זה של אכילת מאכל זה סמוסי פורייאי בחג הפורים יסודתו בהררי קודש.

ג. כתב הרמ"א בשולחן ערוך, יש אומרים שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים זכר לזרעונים שאכל דניאל וחבריו בבבל, וכתב המשנה ברורה שגם אסתר אכלה זרעונים ע"פ דברי הגמרא במסכת מגילה על הפסוק "וישנה לטוב" שהאכילה זרעונים.

ונראה שלכן נהגו בני עדתנו שבמיני מאפה הנאפים לחג הפורים מפזרים על גביהם פרג וכד', אף שבמשך השנה נאפה ללא תוספת זו, כגון מאכל הנקרא קולצ'ה וכד' .

המנהגים הנ"ל הם מעט מזער ממנהגי יהדות בוכרה, אך מהם למדנו שמנהגי עדת יהדות בוכרה הקדושה יסודם בהררי קודש, וכל מנהג נעשה ע"פ מקורות בדברי הקדמונים, ולכן אל לנו לנו להקל ראש בשום מנהג, אף אם לנו נראה שמנהג זה לא כל טעם ושורש, משום שלאחר חקירה ודרישה נמצא בכל מנהג את שורשו ומקורו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *