בחוזה של הדירה שקניתי העורך דין שלי רשם את אשתי לפני, ולכאורה תמהתי עליו ושאלתי שלפי הדת לא נהוג להקדים את האישה לפני הגבר, טוב כלל לא לרשום אותה, אלה שבחינה חוקית אם לוקחים משכנתה ביחד אז היא צריכה להרשם ג"כ.
ואותו עורך דין שהוא דתי אמר לי שבזכות האישה אדם קונה בית ולכן פשוט שהיא צריכה להרשם לפניו.
ופשוט לא נראה לי שהוא צודק.
תשובה:
שלום רב,
נכון שמבחינת הכבוד, הבעל קודם, שגבר חייב ביותר מצוות מהאישה, אבל דווקא נוהג זה של העורך דין הוא נוהג נכון, וכך ראוי לנהוג.
הסיבה לכך היא שבחוזה למכירת דירה, אם הבעל יחתום לפני האישה, במקרים מסוימים תוכל האישה לטעון לאחר מכן שלא הסכימה למכירה ולא חתמה רק כדי לעשות נחת רוח לבעלה, אבל אם האישה תחתום לפני הבעל לא תוכל לטעון כן. במקרה שלכם מדובר בחוזה לקניית דירה ולא למכירת דירה ובזה לא קיימת בעיה זו, אבל עדיף לנהוג כן תמיד כדי שלא לעשות טעויות כשזוג מוכר דירה, או שלא לשנות בין הסדר שכותבים שמות המוכרים לסדר שכותבים שמות הקונים.
מקורות:
שו"ע אבן העזר סי' צ סעיף יז
זו המצאה נחמדה. אבל המצאה בלבד. בשו"ע, שם אין כל קשר למקרה שלנו כמובן, מפני ששם נתבצעה מכירה קודם ע"י אחד מבני הזג, ואח"כ נדרשנו גם להסכמת השני. משא"כ בנדוננו חלות השטר חלה בכל מקרה יחד בעת ובעונה אחת, ורק אחרי ששניהם חתמו, לא משנה באיזה סדר. ולכן עדיף להשאיר תמיד את הכל כמנהג ישראל קדושים שהבעל קודם לאשה. כן נראה לענ"ד.
ראשית, יש להדגיש שלא באתי בדברי לפסול חוזה שהבעל חתם לפני האשה, אלא לטעון שלפי ההלכה דרך זו עדיפה, ויש בה משום 'רווחא דמילתא'.
לגבי הטענה שהשטר חל בבת אחת, גם כשמוכרים קרקע של נכסי צאן ברזל בקנין סודר, אין שום תוקף לקנין שנעשה עם רק אחד מבני הזוג (שם סעיף יג), ואף על פי כן יש להקדים את קנין האשה לפני הבעל. לענ"ד נראה שבכל מקרה שהבעל עשה את פעולת הקנין ולאחר מכן האשה עושה פעולה שתקבע אם יש תוקף לפעולה שהבעל עשה שייכת טענת נחת רוח, ואין הבדל אם יש פרק זמן בין שתי הפעולות, או לא. לכן אם הבעל חתם ולאחר מעשה זה הקנין תלוי בכך שהאשה תוסיף את חתימתה יכולה האשה לטעון נחת רוח עשיתי לבעלי. וכאמור לא באתי להכריע אלא לומר שיש עדיפות ורווחא דמילתא להקדים את האשה.
השאר תגובה