איש יהודי

במסכת מגילה יב: איש יהודי היה בשושן הבירה וגו' …קרי ליה יהודי אלמא מיהודה קאתי וקרי ליה ימיני אלמא מבנימין קאתי …ובתירוץ השלישי עונה הגמ' …ורבנן אמרי משפחות מתגרות זו בזו – משפחת יהודה אומרת – אנא גרים דמתיליד מרדכי דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא [שמרדכי היה מזרעו] ומשפחת בנימין אמרה מינאי קאתי.

לדעת רבנן – מרדכי נקרא איש יהודי – על שם שדוד שהוא משבט יהודה – לא הרג את זקנו של מרדכי – שמעי בן גרא – ועל ידי כך בא מרדכי לעולם.

נמצא לפי זה – שבמילים הראשונות במגילה המדברות על מרדכי – עוד קודם שהזכירו את שמו ושם שבטו – נרמז הקשר שבין לידת מרדכי ובין מעשהו של דוד שלא הרג את שמעי בן גרא – סבו של מרדכי – והדבר טעון ביאור.

והנה גופא דעובדא שדוד לא הרג את שמעי הוא – כמסופר בספר שמואל, שבעת שדוד ברח מאבשלום בנו אשר רדף אחריו – כאשר הגיע למקום הנקרא בחורים, יצא איש ממשפחת שאול ושמו שמעי בן גרא, יצוא יצא ומקלל – ויסקל באבנים את דוד… ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך – למה יקלל הכלב המת הזה את אדוני המלך – אעברה נא ואסירה את ראשו ויאמר המלך – מה לי ולכם בני צרויה – כי כה יקלל – כי ה' אמר לו קלל את דוד – ומי יאמר מדוע עשית כן.

ובספר "שמירת הלשון" – [שער התבונה פרק ח'] כותב הח"ח – …כמו שמצינו אצל דוד המלך עליו השלום בשעה שקלל אותו שמעי בן גרא ועפר אותו בעפר – ורצו עבדי דוד לקנאות לכבודו עבור זה – לא הניח להם וקבל על עצמו הדין באמרו "ה' אמר לו קלל" – ואמרו רז"ל – שבאותה שעה זכה דוד להיות רגל רביעי במרכבה עכ"ל.

וענין רגל רביעית בפשוטו הכונה היא – שג' רגלים הראשונות הם האבות הקדושים – אברהם אבינו – הרגל של מידת החסד, יצחק אבינו – הרגל של מידת הגבורה – יעקב אבינו – הרגל של מידת האמת – והרגל הרביעית היא דוד המלך – אשר זכה במעשה זה להיות הרגל של מידת המלכות.

והטעם שמעשה זה שלא הרג את שמעי – זיכה אותו להיות רגל למידת המלכות יש לבאר – שזה מפני שלמרות צערו הגדול, לעת בריחתו מאבשלום, לא תלה את העלבון והקללה של שמעי – אלא בהשגחתו ית'.

וכמו שכתב הח"ח עוד בהמשך דבריו שם – …כי מידה זו באה לאדם מצד קדושת הנפש ומאמונתה הטהורה בה' – שהוא משגיח על כל דרכיו כמו שכתוב "כי עיניו על דרכי איש" – ועושה הכל לטובתו עכ"ל.

מכח מעלתו העליונה הזו להכיר גם במצב של נסיון קשה כל כך – שמלכותו בכל משלה וכל הנעשה תחת השמש הכל הוא מאתו ית' – זכה להיות רגל למידת המלכות – ההכרה בכל מצב שה' מלך – היא עשתה את דוד המלך ראוי לכך.

בגמ' חולין קלט: נאמר – אסתר מן התורה מנין – "ואנכי הסתר אסתיר".

ומבאר הגר"א – שהכונה היא שתכלית המגילה להראות את הגילוי של "אנכי ה'"- השגחת השי"ת – גם בתוך ה"הסתר אסתיר".

הכלי לגילוי הגדול הזה של מגילת אסתר היה מרדכי היהודי – ועל כן מיד במילים הראשונות שבהם המגילה מספרת על מרדכי – היא רומזת על אותו מאורע שבו דוד עמד בנסיון – מתוך שראה את השגחת ה' יתברך בתוך ההסתר.

יתכן לומר שהמגילה באה לומר לנו בזה – שהתוצאה של לידת מרדכי ממעשה זה של אי הריגת שמעי – איננה מקרית.

מתוך אותה עמידה בנסיון של דוד המלך – לראות את השגחת השי"ת גם בתוך חושך האפלה של הבריחה מאבשלום והקללות של שמעי – יצא מרדכי שעל ידו נתגלתה לדורות ההארה הזו של ראית ההשגחה גם בתוך כל ההסתרים.

ואולי לכן הוקבע שמו כ"מרדכי היהודי" – אע"פ שהיה משבט בנימין.

לדורות נקשר שמו עם הביטוי "איש יהודי" – הקושר את לידתו של מרדכי לעמידתו של דוד המלך בנסיון – כי כאן נמצא שורש הגילוי של המגילה "ואנכי הסתר אסתיר".

[ומה נפלא לפי זה מה שכתב הרמ"ד ואלי תלמיד הרמח"ל – ש"מרדכי היהודי" הוא – בגי' שד"י.

הרמב"ן על הפסוק וארא אל האבות… באל שד"י – כתב שהשם שד"י הוא השם השייך לגילוי של הניסים הנסתרים בתוך הנהגת הטבע – לפי האמור הביטוי "היהודי" המצורף לשמו של מרדכי – רומז על יסוד זה עצמו של ראית השי"ת בתוך ההסתר – כפי שהתגלה במעשהו של דוד שלא הרג את שמעי.]

ונראה עוד – שבמעשהו של דוד מתגלה באופן בולט הקשר בין אמונה ובין תיקון המידות – קשר המאיר לנו את מצוות הפורים.

היכולת של דוד המלך להיות גובר על מידותיו מכח האמונה במלכות השי"ת – היא היסוד המסביר את הקשר שבין גילוי ההשגחה בכל המצבים הנלמד מהמגילה – לבין המצוות של ריבוי אהבה ואחוה בימי הפורים.

מי שחי את הידיעה של "ה' אמר לו קלל" – אינו מאשים את הזולת וניצל מכעס קנאה ונקמה ושאר המידות הרעות – והוא המסוגל לקיים את מצות "ואהבת לרעך כמוך" – מפני שהוא יודע ש"אני ה'".

אולי לכן אנו מזכירים את מרדכי כ"מרדכי היהודי" – כדי לזכור יחד עם אמונת ההשגחה העולה מהמגילה – גם את תיקון המידות שצריך להיות התוצאה של חיזוק האמונה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל