תודה על האתר הנפלא!
אני עומד להגיש שינוי תב"ע בכדי להרחיב את הדירות בבנין.
חלק מהשכנים לא מעונינם כיום לבנות, ולכן לא מעונינים להשתתף בהוצאות התב"ע.
השאלות הם,
א.ישנם שאלות שנוגעות לכולם, כגון האם לעשות מרפסות גדולות ומקורות, או מרפסות סוכה אבל קטנות, או כיווני ההרחבה והגודל.
השאלה היא האם אני חייב להתחשב בדעתם כיון שסוכ"ס זה ישפיע על זכויות הבניה שלהם בעתיד, או שאפשר לומר להם שאם הם רוצים לחוות דעה, שישתתפו בהוצאות.
ב.במידה ובעתיד הם ירצו לבנות האם יצטרכו להשתתף בהוצאות למפרע, או? ואם כן איך נשער בעוד כמה שנים את הסכום? והאם עלי לערוך איתם הסכם על הנ"ל.
תשובה:
שלום רב,
מי שאינו מעוניין לבנות והוא משוכנע שלכאורה לא ירצה לבנות אף בעתיד, אינו חייב להשתתף בהוצאות הגשת שינוי תב"ע, אבל אם לאחר שנים רבות יבנה או ימכור את הדירה בעוד תב"ע זו קיימת, יתחייב לשלם את חלקו. התשלום הוא כפי חלקו ביחס לשאר המשתתפים וכפי מה שהוציאו על התב"ע בזמנו, ללא תוספת ריבית או הצמדה כלשהי.
דייר שיש לו ספק סביר שאולי בעתיד הקרוב (תוך עשר שנים) ירצה לבנות או למכור את הדירה, חייב להשתתף בהוצאות כבר היום, כיון שהוצאת התב"ע יחד עם כולם משתלמת עבורו גם כדי להרוויח על צד הספק, אם ירצה לבנות בעתיד.
אם ירצה לבנות לאחר עשר שנים, לאחר שיוכלו כבר לעשות תב"ע אחרת, לא יצטרך לשלם כלום על התב"ע הישנה, כיון שאיננו נהנה ממנו.
יש להתחשב אף בדעת אלו שאינם משתתפים, כיון שבעיקרון ייתכן שירצו לבנות בסוף, אלא שכעת לא נראה להם, ולא ניתן להזיק להם אף על הצד הרחוק.
מקורות:
חזון איש ב"ב סי' ג אות א, ועיין עלון המשפט גליון 27 עמוד ד. בנידון דידן נראה שלכל הדעות חייבים לשלם לפי המחיר של אז, כיון שכל השכינים ודאי זוכים מיד בשבח, שהרי ערך הנכס עולה מיד עם הוצאת התב"ע.
