לתרומות לחץ כאן

שום קלוף, בצל קלוף, וביצה קלופה – שעבר עליהם הלילה

בתלמוד:

אמר ר"ש בר יוחאי: חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו. האוכל שום קלוף, בצל קלוף, וביצה קלופה שעבר עליהם הלילה – רוח רעה שורה עליהם. (נידה י"ז.)

בראשונים:

היחידי מהפוסקים מדור ה"ראשונים" אשר הכליל בספרו את האיסור של אכילת בצל, שום וביצה קלופים שעבר עליהם הלילה, הוא רבי יצחק מקורביל [חי בתקופת בעלי התוספות] בספרו: ספר מצוות קטן (סמ"ק קס"ח) הכליל סכנה זו תחת מצות "ולא תשים דמים בביתך" הרמב"ם לעומתו לא הביא דין זה בספרו.

בקליפה:

הסכנה קיימת רק באם לא נותר בהן שרשם וקליפתם, אך אם נותר שרשם [השערות] או מעט מקליפתן –  אין סכנה באכילתן.

בשולחן ערוך:

רבנו יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, נמנע מלהורות על כך, ואף הרמ"א לא העיר על כך. ייתכן כי הסיבה לכך, כי סברו שרוח רעה זו עברה חלפה מן העולם, כדוגמת סכנות נוספות שחלפו עם השנים. אך בספר פרי חדש (יו"ד קט"ז) שכתב הרב חזקיה דה סילוה – מפרש השולחן ערוך אשר נודע כפוסק הנצמד לדברי התלמוד –  בחר כן להביא דין זה של התלמוד.

הלכה פסוקה:

כהלכה פסוקה הביא זאת רבי שניאור זלמן מלאדי ב: 'שולחן ערוך הרב'. בהלכות שמירת הגוף והנפש כותב: "הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות, וכל העובר עליהם ואומר: הריני מסכן עצמי ומה לאחרים עלי, או איני מקפיד בכך, חייב מכות מרדות… לא יאכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה, מפני שרוח רעה שורה עליהם, אפילו הם צרורים בבגד וחתומים, ואם שייר בהם עיקרם  – והוא השער שבראש השום והבצל, או מעט קליפתם מותרים".

במטבח הביתי:

במטבח הביתי הבעיה אינה סבוכה: ביצים קולפים בכמות הנצרכת ומשתדלים לא להותיר. בצל ושום, מקלפים את הכמות הנצרכת ואת הנותר משליכים לאשפה. או משאירים מעט מהקליפה או מהשורש. (במקרה זה, יש לזכור שאם הבצל נחתך בסכין בשרי, הבצל הופך לבשרי, וקיים חשש שישתמשו בו בארוחה חלבית, וכן להיפך. לכן באם מתכוננים להותיר חצי בצל, מומלץ לחותכו בסכין פרווה או חד פעמית).


הבעיה:

הבעיה קיימת בקונדיטוריות ומאפיות תעשייתיות, בהם יש שימוש בכמויות אדירות של ביצים, ואין את הזמן, ואין זה כלכלי לרכוש ביצים ולהעמיד עובד או משגיח, אשר ישברם אחד- אחד. לשם כך קמו מפעלי ענק, עם מחזור מכירות עצום, המייצרים ביצים לתעשייה. במפעל ישנה מכונה מיוחדת השוברת את קליפות הביצים, ומפסטרת, וכך נמכרות לבתי המאפה, בגלונים, בבקבוקים, או כאבקת ביצים. ביצים אלו בשימוש גם כשעברו עליהם מספר לילות. מאפיות אלו משתמשות בביצים גם לאחר שעברו עליהם כמה וכמה לילות.

הפיתרון:

בביצים המיועדות למאפים מתוקים מערבים סוכר בכמות ממתיקה. ובביצים המיועדים למאפים מלוחים – מוסף מלח. בביצה מבושלת וקלופה המיועדת למכירה למפעלי סלטים, משרים את הביצים בשמן, לחילופין ניתן לתבל את הביצה הבצל והשום עם תבלינים אחרים, אך יש האומרים שה "מנהג" הוא דווקא סוכר או מלח ולא תבלינים אחרים. ישנם שהתירו במקום סוכר ומלח, לערב קליפות ביצה בנוזל הביצים, פתרון זה דחוק, אך יש לו מקור.

הדמעות:

ניסיתם לקלף יותר משנים-שלשה בצלים? תארו לעצמכם מפעל סלטים או קייטרינג האמור לקלף טונות רבות של בצל. ישבו הפועלים ויבכו בכל שעות העבודה… לשם כך הוקמו מספר מפעלים, החוסכים ליצרני המזון את הטרחה והדמעות שבקילוף הבצל. שם מתגברים על בעיית הדמעות על-ידי קילוף במכונה סגורה, או שלאחר זמן עיני הפועלים מתרגלות ופוסקות מלדמוע.

לאחר שבמפעל קולפו הבצל, ביצה ושום, משווקים הם למפעלי המזון כשהם קלופים ומוכנים לאכילה. חלק מהמפעלים עומד תחת השגחת מהודרת, כשעל אריזותיהם הכיתוב 'ללא חשש לינת לילה'. גם במפעלים אלו הפתרון הינו תוספת מלח סוכר או שמן.

פיתרון נוסף המונהג אצל חלק מוועדי הכשרות –  והוא המומלץ ביותר: להשאיר בבצל המקולף את שורשו-שערותיו, וכך לשווקו לעסקים. כך בטוחים שאין את החשש של לינת לילה. פיתרון זה הוא היעיל ביותר, כיוון שבבצל לא תמיד ניתן לוודא שלא "שכחו" לערב מלח, ושאכן המלח אכן מגיע לכל חלקי הבצל.

מחלות קשות:

שמעתי בשם האדמו"ר הקודם מקלויזנבורג זצ"ל, שחלק מהמחלות הנוראות של הדורות האחרונים, וביניהן המחלה הידועה, הן בגלל רוח רעה זו, ואי ההקפדה על זה.

סיפור:

בביקורי בתורכיה, לצורך השגחה על ייצור של תבשיל המורכב מאורז ובצל. לפני צאתי מהארץ נתתי הוראות כשרות שונות, לצורך הייצור הכשר, כגון השבתת המפעל 24 שעות לפני ההכשרה כדין, רכישת חומרי גלם כשרים, וכן הוראות נוספות, כמו ניקיון המפעל וכדומה. כשהגעתי למפעל התברר כי הכינו מלאי עצום של בצל מקולף עבור כל התקופה של הייצור, שייערך כשבוע. לצורך קילוף הבצל השקיעו עשרות עובדים כמה ימי עבודה. בעלי המפעל לא הצליחו בשום אופן להבין מה רע בבצל שעבר עליו הלילה, שבעקבות זאת הם נאלצים לספוג הפסד זה. אך כיוון שהייצור היה עבור צרכני מהדרין, נאלצתי לפסול את כל הבצל עד שקולף בצל חדש בכל בוקר..

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. תודה כבוד הרב על סיכומי הלכה הכשרותיים הנפלאים . אשמח לקבל תשובה מה יהיה הדין בשום הנמכר כיום ע"י חברות מסחריות שהם קלופים לגמרי ורק עיקרן קיים ? ומה יהיה הדין במסעדה שפתוחה 24 שעות ושעה לפני הזריחה הפועל קלף שום ובצל לגמרי האם מיד כשעובר הזריחה השום ובצל נפסלים?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *