אנחנו משפחה בת 9 נפשות 4בנים ו 5 בנות ו הורים שליט"א ההורים ערכו צוואה ובה הם מורישים אך ורק לבנים . אחת האחיות נשואה לאברך שלומד בכולל כל היום ובלילה הוא לומד בכולל חצות. אבא רוצה לצרף אותו ליורשים כדוגמת יששכר וזבולון . חלק מהאחים והאחיות מתנגדים ונוצר קרע במשפחה , אבא עומד ע"כ . האם לדעת תורה אבא נוהג כהוגן?
תשובה:
שלום רב,
המעולה ביותר הוא לחלק בין הבנים והבנות שווה בשווה, ולהשאיר חלק קטן מהעיזבון (ספרים או אלף ש"ח) לקיים בהם ירושת התורה, לשם כך יש צורך בצוואה שתקיפה הלכתית תוך התייעצות עם רב. אם בכל זאת האבא רוצה לתת רק לבנים, עדיף שייתן היום (בשקט) מתנה גמורה לחתן שלומד תורה ויקיים בכך מצוות צדקה ומצוות החזקת תורה המעולה ביותר, ואת העיזבון יחלק רק בין הבנים. לתת רק לבת אחת ולא לשאר הבנות ודאי אסור.
מקורות:
א. בעיקרון הטוב ביותר הוא להוריש את כל הנכסים ליורשים, כלומר לבנים, כפי שהתורה ציוותה. בשו"ע חו"מ סי' רפב סעיף א נפסק "מי שצוה לעשות בנכסיו הטוב שאפשר לעשות, יתנהו ליורשיו כי אין טוב מזה".
ב. היום רוב שומרי תורה נוהגים לחלק בצוואה בין כל הילדים, בנים ובנות, שווה בשווה. ולהשאיר רק הספרים לצורך קיום מצוות ירושת התורה. על אף שבחינה הלכתית יש בזה קצת בעיה, לסלק את הבנים מחלק הירושה שמגיע להם לפי דין תורה (עיין גמ' ב"ב דף קלג ע"ב), אבל היום מוכרחים לעשות כן, כיון שאחרת יש חשש שתהיה מריבה בתוך המשפחה, דבר שודאי גרוע מכל. וסומכים על היתר שאם משאירים חלק קטן שיתחלק בין היורשים אין איסור, עיין פתחי תשובה חו"מ סי' רפב סק"א.
ג. לתת רק לבת אחת מבין 5 בנות, יש בכך בעיה כפולה, גם להעביר ירושה מהיורשים, והגמ' אומרת שגם להעביר מבן פשוט לבן צדיק אסור. וגם שאסור לעשות הפלייה בתוך המשפחה, כדי למנוע מחלוקת. הגמ' בשבת דף י ע"ב כותבת "לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים". וכן פסק הרמב"ם בהלכות ירושה פרק ו הלכה יג.
ד. לעניין לתת מהעיזבון לצדקה, ודאי שיש מצווה בכך כמו שנפסק ברמ"א יו"ד סי' רמט סעיף א שלפני המיתה מצווה לתת מהירושה אפילו יותר מחומש. אבל ודאי עדיף לתת לצדקה בחייו מאשר לחלק מהעיזבון, שצדקה שאדם נותן על חשבונו חשובה עשרת מונים ממה שהוא נותן על חשבון היורשים. ועיין גם שו"ת אגרות משה חו"מ ח"ב סי' נ.
עיינתי בפתחי תשובה שם, ומשמע מדבריו, שאין איסור ב'מקדיש' מקצת נכסיו, אמנם ב'נותן' לאחרים, ואפילו לבתו, יש איסור אפילו במקצת נכסיו. ויתכן מכיון שבדורינו יביא הדבר למחלוקות ומריבה, חשוב הוא כמקדיש שכוונתו לשמים, וצ"ע.
השאר תגובה