בס"ד אדר א' תשעא
לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א
אחדשה"ט
שלום וברכה
ברכת הגומל לאחר שחרור ממעצר בזמנינו
הפוסקים דנים, בזמנינו כאשר אסיר יוצא "מבית הסוהר" במדינה דמוקרטית ואין בכך סכנת נפשות האם צריך לברך ברכת הגומל.
לפי מנהג ספרד היושב בבית הסוהר מברך ברכת הגומל לאחר היציאה ממנו.
ולפי מנהג אשכנז – שו"ע הרב פוסק (סדר ברכות הנהנין פרק י) וכן מביא השערי תשובה (סימן ריט ד"ה חבוש, בשם הברכי יוסף (סימן ריט סעיף ד) שהביא מדברי רבנו יונה (ברכות מג. ד"ה ארבעה) והערוך ומתשובת ר"י מגא"ש (כ"י סימן צ), וכן כתב באליהו רבה בשם התוספות יו"ט, וכן פסקו הקצש"ע (סימן סא סעיף א) וערוה"ש (סימן ריט סעיף ה), שגם בזמננו אם הוא היה כבול באזיקים וכדומה למשך זמן צריך לברך (ואף אם היה חבוש על עסקי ממון), כי משמעות העינוי – נטילת חרותו ולא היה מושל בנפשו נחשב לפגיעה בגופו.
נשאלת השאלה האם אפשר לומר שגם אדם שנעצר ו'נטלה חרותו' ע"י שהיה כבול באזיקים או סגור מאחורי סורג, ואח"כ התברר שהוא חף מפשע, ושמעצרו בטעות יסודו, יהיה חייב לברך ברכת הגומל?
מחכה ומצפה לתשובתכם הרמה
מרדכי י. א.
תשובה:
אינני רואה חילוק מפני מה ישב אם מפני שהיה על עיסקי ממון או מחמת חשד שנתברר שאינו נכון, סוף סוף ניטלה ממנו חרותו והיה כבול באזיקים. אולם כל זה דווקא כאשר ישב ימים רבים במשמר אבל משום יום או יומים אינו מברך כמו שהעלה בביאור הלכה (סי' ריט ד"ה חבוש).
