לתרומות לחץ כאן

איך מכשירים תנור

בס"ד

בקשר להכשרת תנור לשימוש בשר וחלב
אם בישלתי בתנור מאכל בשרי, האם מספיק להמתין זמן של מעת לעת ע"מ לאפות בו מאכלי חלב או שיש גם לנקות התנור וכו' באיזה תנאי יהיה אפשר לאפות בו מאכל חלבי?
תודה

תשובה:

לכתחילה יש להקפיד שלא לאפות באותו תנור גם בשר וגם חלב גם בהפרש של 24 שעות בין האפיות.

בדיעבד אם אפו חלבי בתנור בשרי או בשרי בתנור חלבי, יש להמתין24 שעות בין אפית הבשרי לאפית החלבי, ולנקות היטב את התנור בפנים שלא יהיה עם לכלוכים ממש, ולפני אפית החלבי להדליק את התנור לא פחות מאותו חום שאפו לפני כן את הבשרי,  לפחות לחצי שעה [ואם אפשר עדיף להניח שם באותו זמן כלי שיש בו מים [כגון תבנית וכד'].

מקורות:

שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' מ, שו"ת מנחת יצחק (ח"ה סי' כ) שו"ת חלקת יעקב (ח"ב סי' קלו), שו"ת אור לציון (ח"ג עמ' קטו בהערות), קובץ מבית לוי (קובץ ה עמ' כו – כז), ואמנם בשו"ת מנחת יצחק הביא בסופו שם שיש שהקילו אף בלא הנחת כלי עם מים, ובאמת שכן העלו באור לציון וקובץ מבית הלוי שם, ואם כי שהאריך מאד בקובץ אור ישראל (מנסי, קובץ לב עמ' צב) הגאון רב"צ וואזנר שאין מקום להחמיר ומותר לאפות בזה אחר זה אף בלא הגעלה ביניהם, מכל מקום כתב שם כבר שדעתו נגד גדולי הדור, וגם הוא כתב שבמקום שיש שם הרבה לכלוכים בתנור קשה להתיר זאת, ולכן ודאי שלכתחילה עדיף לעשות כמו שכתבו באג"מ ומנח"י ושאר פוסקים, ועי' ספר כשרות ושבת במטבח המודרני (ח"ג עמ' קנט) שהאריך בזה הגרי"ל הלפרין בכל צדדי דינים וגם כתב שיש מקום להחמיר לגבי אפיה בתנור חד תאי, ע"ש, וראה עוד בספר מגילת ספר (אייזנטל, יו"ד בב"ח סי' ד) שכתב שכאשר היו מכוסים אין מקום להחמיר לכל הדיעות ע"ש.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. לא מצאתי כלל דעת הגר"ע יוסף שמקיל בזה, יתירה מכך כתב בשו"ת יביע אומר (ח"ה יו"ד סי' ז) ושם החמיר שלא מועיל הגעלה לאחר כ"ד שעות למאכל לח, וז"ל בסוף התשובה "ורק באוכלין כגון אפיית עוגות – גבינה לאחר צליית בשר, יש לצרף דעת הסוברים שאין דין זיעה באוכלין, ולכן יש להתיר: לאחר מעת לעת מצליית הבשר, ובמגש המיוחד למאכלי חלב, ובתנאי שיסיקו את התנור לפני האפיה כשליש שעה, באופן שחום התנור יסלק כליל את הזיעה המועטת במדה שישנה בתנור. והנוהגים להקל בזה באוכלים גם בתוך מעת לעת אין למחות בידם, שיש להם על מה שיסמוכו" הרי שהחמיר בזה להדיא, ורק "אין למחות ביד המקילין" ובוודאי אין זה הנהגה הראויה לבן תורה, ואף למי שאינו בן תורה ודאי יש לו להתנהג כפי שהעלה שם שלא לעשות כן אלא לאחר הגעלה ע"ש
    וכן העלה בנו הילקוט יוסף (סי' פט סעיף פח) "תנור אפיה חשמלי יש להתיר לאפות באותו תנור עוגות גבינה הממולאים בתוך מגש אחר המיוחד למאכלי חלב ובלבד שיעבור זמן של מעת לעת ובתנאי נוסף שיסיק את התנור לפני האפיה כחצי שעה באופן שאם נשארה איזה זיעה בדפני התנור, תישרף כליל על ידי ההיסק, וכל זה באוכלים מפני שיש פוסקים רבים שסוברים שאין דין זיעה באוכלין מה שאין כן במשקים כגון מרק וכיוצא אין להתיר אלא אם כן היתה הקדרה מכוסה היטב שאז יש להתיר רק לאחר מעת לעת, ועל ידי היסק כאמור"
    הרי במפורש שלא התיר לכתחילה אלא באופן של המתנת כ"ד שעות והיסק התנור שיועיל כליבון קל.
    לכן לא ידעתי על מה מע"כ סומך שכתב שהגר"ע יוסף מקיל, ואף זאת שמנא להו לאותם בני תורה להקל בזה לכתחילה בלא הפסק וליבון קל

  2. כיון שאינן בני יומן מועיל בהן ליבון קל, לנקות היטב, להכניס לתנור ריק ונקי ולהפעיל על חומו המירבי חצי שעה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל