לתרומות לחץ כאן

חייל שהזיק בשוגג לרכוש צבאי (מחשב נייד)

כחייל בבסיס נתבקשתי לסייע בהעברת משרדים ממקום למקום. במהלך הפריקה, המפקד האחראי על הנושא ביקשני להוריד בשבילו שני תיקים מהמושב שליד הנהג במשאית. הוא אמר לי לדאוג "שזה לא יקבל מכה". הוא לא אמר מה יש בתיקים הללו והנחתי שזה סתם בגדים/קופסא כלשהי. יודגש כי משפט זה אינו חריג ואינו אומר שהמדובר בדברים שבירים, וכמה דקות קודם לכן הוא אמר אותו גם על דבר שאינו שביר בהכרח.

במהלך הפריקה, כיוון שהמושב שליד הנהג גבוה במיוחד, שלחתי יד למטה עם התיק, הורדתי את התיק כמה שיכולתי באוויר, ומגובה של כ-50 סנטימטר עזבתי אותו לכיוון הרצפה.

בדיעבד התברר כי היה בתיק מחשב נייד אשר המסך שלו נשבר. האם אני חייב לשלם על הנזק? על כולו?

נא להתייחס לנקודות הבאות:
א – מעמדו של חייל פורק (האם נחשב כשומר, שהרי לא קיבל על עצמו שמירה, או שמא עצם העובדה שהוא חייב לעשות זאת מחשיבה אותו כשומר. כשומר אבידה לפי הסבר אחד בגמרא (ב"ק נו). הצבא באופן כללי אינו מחייב על דברים כאלה כך שלא ניתן לטעון שמראש ידעתי שאני מקבל אחריות על כך)
ב – האם פעולה זו נחשבת כפשיעה/מזיק/נתקל? כלומר, האם מעמיס צריך לחשוש מראש שמא יש חפץ שביר בתיק ועל כן אל לו לעזבו מגובה, ועליו למצוא דרך אחרת. לדוג' לקפוץ עם התיק מלמעלה.
ג – האם העובדה שלא נאמר לי כי המדובר במחשב נייד, או בכלל במשהו שביר, קובעת כי זו פשיעה של המפקד? או שמא בכל מקרה אסור היה לי לעזוב את התיק מגובה?
ד – גם בהנחה שזו פשיעה שלי, האם ניתן לחייב אותי על שווי מחשב נייד כאשר לא ידעתי שאני מחזיק מחשב נייד? ואם נגדיר אותי כמזיק?
ה – האם ניתן להוסיף את הסברה שאין הוכחה שהמחשב לא ניזוק עוד קודם לכן, במהלך הנסיעה בדרכי עפר בבסיס?

תשובה:

שלום רב,

א. אם הנוהג או התקנות בצבא הוא שחייל אינו חייב על נזקים שעשה, ודאי שהחייל פטור. בנוסף לכך ספק גדול אם לפי דין תורה חייבים לשלם בדיעבד על נזק לרכוש המדינה, כיון שיש צד שכל האזרחים שותפים ברכוש ואין לאחד מהם שווה פרוטה. אבל אם מדובר ברכוש פרטי צריך שיהיה נוהג או תקנות לפטור אף אם מזיקים לרכוש פרטי של חייל אחר.
ב. מצד עצם הדין נראה שהחייל חייב מדין מזיק, שהרי שבר בידיו באמצעות הזריקה. ייתכן שהחייל לא היה חייב להיזהר בכל תיק, כיון שעל פי רוב אין בהם רק בגדים, ויכול לדרוש שאם יש דבר שביר שיזהירו אותו, אבל לאחר שהזהירו אותו שלא יקבל מכה היה עליו לחשוש לכך. גם אם האזהרה אינה הוכחה שיש דבר שביר, אבל מספיקה בשביל לתת סיבה לחשוש. ישנה אפשרות מסוימת שהחייל שהזיק ייפטר, אם בעל המחשב (אם זה פרטי) היה עסוק באותה שעה בעבודה מסוימת שהיא אף לצורך אותו חייל, יש פוסקים שסוברים שהחייל פטור על הנזק, מדין 'בעליו עמו'.
ג. לא סביר שהמסך נשבר מטלטולי הדרך, אלא מהנפילה. בדבר כזה ניתן להתחייב כסף אף לפי אומדנא.

מקורות:
הציונים לפי האותיות בשאלה
א. אם עשה מעשה בידים אין צורך לדיני שמירה, עיין נתיבות סי' רצא סק"ז. עם כל זה עדיין יש סוברים שיש פטור 'בעליו עמו', עיין עלון המשפט גליון 18 עמוד ד.
ב-ד. מספיק שלא אמרו שאין בו מחשב נייד. הדרך היא לשמור מחשב נייד בתיק. אם לא אמרו כלום החייל שהזיק היה יכול לטעון, כיון שתמיד זורקים את התיקים היו צריכים להזהיר אותו, אבל לאחר שאמרו היה עליו להיזהר. עיין שו"ע סי' רצא סעיף ד ובקצות שם.
ה. עיין שו"ת רע"א תניינא סי' קג אות טו-טז.
לענין נזק רכוש של שותפים שאין לאף שותף שווה פרוטה עיין קובץ קול התורה גליון סב עמוד רלח.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל