מקור איסור בשר עוף בחלב

ראיתי שאלה בסרט ששמו "המאמין" שחבורה של נאצים שאלו מלצר יהודי במיסעדה כשרה בארה"ב, וכל זה בזמן שהם ירדו עליו והכול שהוא יהודי..והמלצר לא ידע מה לענות להם, וגם אני לא ידעתי מה התשובה, אז השאלה היא..
בתנך כתוב "לא תבשל גדי בחלב אימו.." ותרנגולת זה גם בשר, אבל תרנגולות לא מוציאות חלב,
אז למה אסור לאכול עוף עם חלב?
והנאצי גם אמר שם "אפשר לאכול עוף עם ביצים, אבל לא עם חלב?"
תודה רבה!!

תשובה:

ראשית כל, מה שאפשר לאכול עוף עם ביצים אין לזה שייכות לאכילת העוף עם החלב

לעצם השאלה, אכן איסור זה אינו איסור מן התורה, אלא איסור מדרבנן כדי שלא יבואו לטעות ולאכול בשר עם חלב, כיון שבני אדם מתייחסים לעוף כבשר.

מקורות:

מסכת חולין פרק שמיני, דף קד עמוד א. טור יו"ד סי' פז.

הצטרף לדיון

12 תגובות

  1. שלום רב.

    איסור דאורייתא הוא רק בבישול בשר בהמה בחלב.
    לכן אכילת בשר בהמה וחלב היא מדרבנן.
    במקומו של ר' יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב, ולדעתו אינו אסור בבשול. ודרש "לא תבשל גדי בחלב אמו", יצא עוף שאין לו חלב אם (שבת ק"ל. חולין קי"ג).

    אם כן מדוע החומרה של בשר עוף כבשר בהמה שצריך המתנה של 6 שעות?

    תודה.

  2. שלום.

    השו”ע החמיר גם בדגים וחלב (וגם בבשר ודגים). עד כדי כך חמור האיסור שאסור אפילו לשפוך רוטב שבושלו בו דגים על עוף.
    הגיוני לשים גדר 100 מטר מהמכשול. מה ההיגיון לשים גדר 4 ק"מ מהמכשול?
    האדם הפשוט לא מודע לכך שאיסור דאורייתא הוא רק הוא רק בבישול (וגם אכילה) בשר בהמה בחלב. רוב הציבור מכיר רק את האיסורים הנ"ל.
    בנוסף נוצרת בעיה ברבות השנים, שרוב הציבור עלול לטעות שהאיסורים הנ"ל הם במנין תרי"ג מצוות
    והרי יש חיוב דאורייתא של "לא תוסיף ולא תגרע ממנו".

    בברכה.

  3. לא הבנתי את שאלתך לצערי, מה אתה מתכוין? שכיון שיש עמי ארצות שלא יודעים מה חמור ממה, יש לבטל מצוות דרבנן כאלו ואחרות???

  4. לא.
    ל"עמי ארצות" לא אכפת גם ממה שכתוב בתורה. אני מתכוון לבעלי תשובה שלא הספיקו עדין ללמוד לעומק את כל ההלכות.
    ר’ יוסי הגלילי היה אחד מהדרבנן ואחד הגדולים שבהם. למה לית הלכתא כוותיה?

  5. הרמ"א הגם שלרוב פסק כדעת השולחן ערוך, בחיבורו הידוע כ"המפה" הוסיף במקום שפסיקתה ומנהגיה של יהדות אשכנז חולקים על פסיקת ה"שולחן ערוך". כלומר הוא הרשה לעצמו לחלוק על מרן בגלל המעמד החשוב של המנהג באשכנז בעוד רבי יוסף קארו פסק לפי כללים, והן עקב הבדלים בין הפסיקה שזכתה לרוב בין שלושת עמודי ה"שולחן ערוך", הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, לבין הפסיקה באשכנז ופולין שהושפעה מפוסקים נוספים, כמו בעלי התוספות.

    כלומר אם מנהג אשכנז בפולין היה להתיר עוף בחלב (כמנהג רבי יוסי הגלילי), ישנה האפשרות התיאורטית שעד היום אחינו האשכנזים היו מתירים עוף בחלב כפי שהם מתירים דגים עם חלב, למרות שלנו הספרדים היום זה נשמע "מזעזע"…

    גם ה"בן איש חי " חלק לעיתים על פסקי מרן ואלו שהולכים לפי שיטתו לא נחשבים "מורדים".

    בימינו אין גדולים בתורה שמוכנים לחלוק על מרן או הרמ"א (וטוב שכך), רק לא הבנתי למה ספרדי שהקל במקרים מסוימים כדעת הרמ"א צריך לעשות תשובה.

  6. 1."עובר באיסור של אל תיטוש תורת אמך". כיצד דורשים הלכה מפסוקים במשלי?
    2.למה האשכנזים נתנו למנהג מעמד חשוב יותר מפסיקה של מרן ואילו הספרדים גם מנהג שנהגו בהם
    מאות שנים שינו ממנהגם בשל פסיקה של מרן? (ישנם שינויים שנעשו בשנים האחרונות בעקבות פסיקה
    של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל).

  7. 1. אני תמה מאוד על שאלתך! יש הרבה מאוד מצוות שהן מדברי קבלה – הנביאים, ובפוסקים האריכו לדון הם לענין ספקות יש בזה חומרא כשל תורה או כשל דרבנן, וכל מצות הפורים הם מדברי הנביאים, ואני בטוח שלא שמעת כאן לראשונה על איסור זה…
    2. דעתו של הגר"ע יוסף שמנהגי הספרדים בטלים מחמת הוראותיו של השו"ע שהיה מרא דארעא כאן בארץ ישראל, יש לציין שרבים מגדולי הספרדים חלקו עליו בפסיקה זו, ומכל מקוטם גם לדבריו זה משהו נקודתי כאן בארץ ישראל ולא משהו כללי הנוגע לעצם היחס למנהגים.

  8. נביאי האמת והצדק לא היו יכולים להוסיף או לגרוע ממצוות התורה כמלוא הנימה.
    כי מה שנחתם ע"י משה רבנו הוא סופי. ותפקידם של חז"ל זה לבאר (איך לקיים הלכה למעשה) ולשים סייגים.
    על סמך מה קבעו הפוסקים כי "אל תיטוש תורת אמך" זה איסור ואילו "לך אל הנמלה עצל" זה לא מצוות עשה אלא דברי מוסר ותוכחה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל