נגיעה באשתו נדה

שלום רב,

(אני שואל שאלה זו בשם אשתי), לאשתי נמשך דימום מעבר לתקופת הנידה, בשל כך ובשל הישנות המקרים ובשל תופעות נוספות היא פנתה לרופאה ולאחר בדיקות התברר כי יש לה סוג של גידול על הרחם שגדל כל הזמן, הדימומים ממשיכים בלי קשר לכלום אפילו לאחר הפוגה ארוכה, אני לא שואל בקטע של התייחדות אני פונה בשביל לתת לה תמיכה – האם מותר לחבק אותה ולתמוך בה גם פיזית?

תשובה:

לא הבנתי מדבריך אם הגידול הוא ברחם עצמה וגורם לדימום ווסתי, או שהגידול מחוץ לרחם וגורם דימום שאינו דימום ווסתי, אם זה גורם דימום ווסתי, דין הדימום ככל דיני נדה, אם הדימום הוא דימום שאינו דימום ווסתי אינו מטמא, אולם מעכב את עשיית הפסק טהרה, ולאחר שהאשה נטמאה מדם ווסת אינה יכולה להיטהר עד שיגמר אף דימום זה.

באותו זמן אין להקל במגע פיזי בוודאי אם זה למטרת חיבה כחיבוק וכד', ובין אם הנגיעה היא למטרות אחרות כגון להקימה מהמיטה וכד', חיבוק וכד' יש בו איסור תורה, ונגיעה שלא לשם חיבה לדעת השו"ע יש בזה איסור תורה ולדעת הרמ"א לפחות איסור דרבנן, ואין להקל בזה.

לדעת רבים מהפוסקים איסור זה של נגיעה של חיבה הוא בכלל "גילוי עריות" שהחיוב בזה הוא "יהרג ואל יעבור".

אם היא ח"ו חולה או מרותקת למיטה, לכתחילה יש לשכור לאותו זמן אחות שתטפל בה, במקרה שזה עולה כסף רב ואינך בעל אמצעיים, למנהג האשכנזים יש להקל להקימה ולהשכיבה על ידי הפסק בגד, למנהג הספרדים אין להקל גם בזה.

מקורות:

שו"ע יו"ד סי' קנה צה סט"ז-יז. ש"ך שם, לגבי דין עריות באיסורי נדה עי' טהרת הבית (סי' א הערה א) שהאריך בזה טובא,