בס"ד
שלום
בנוגע לתפילין שכידוע אין לשהות איתם במקומות המטונפים, אם יש ריח רע הבא מחדר סמוך האם הדבר מעכב שהיה עם התפילין בחדר שמגיע אליו אותו הריח, בעוד המקור לריח לא נמצא בו אלא בחדר הסמוך?
וכן אדם ההולך לביהכנ"ס עם התפילין ונאלץ לעבור בדרכו בסמוך לצואה של כלבים שאין ריחה ניכר, האם הדבר מעכב באיזשהו אופן?
תודה
תשובה:
א. יש חילוק בין תפילין לבין אמירת דברים שבקדושה כתפילה או לימוד תורה, שתפילין מותר מעיקר הדין שיהיו על האדם גם כאשר יש ריח רע בסביבתו, אולם מן הראוי לכסות אותם באותו זמן, אולם קריאת שמע ותפילה או לימוד תורה אסור כשיש ריח רע אפילו שמקור הריח הוא מחדר אחר [ורק בשעת הדחק גדול כגון שנמצא בבית חולים וכד' שימצא את עצמו בטל כל היום מתורה ותפילה יש להקל אם הריח מגיע מחדר אחר], לכן הגם שמותר להיות שם עם תפילין, אולם צריך להיזהר מלומר דברי תורה ותפילה.
ב. צואת כלבים שאין בה ריח מותר לומר דברי תורה אפילו אם נמצאת באותו חדר או בדרך הליכתו, וכל שכן שמותר ללכת עטור בתפילין ליד צואת כלבים, אולם מן הראוי לכסות בידו או בכובע את התפילין כשעובר ליד דברים מאוסים.
מקורות:
שו"ע סי' מג ס"ה מבואר שאין להיכנס עם תפילין לבית כסא קבוע, אולם כתבו הפוסקים שמותר לעבור דרך מבואות המטונפים ולכתחילה יכסם בכובע, וכמבואר שם במשנ"ב ס"ק כ, ומבואר מזה שריח רע אינו מעכב בהנחת תפילין, משא"כ באמירת דברים שבקדושה מעכב וכמבואר במשנ"ב סי' עו סק"ב שאין חילוק בין קרי"ש תפילה ודברי תורה לגבי דין מבואות המטונפים וצואה וריח רע שיש לו עיקר [כבורסקי וכד'], ולכן מותר לשהות בחדר שיש שם ריח רע עם תפילין אבל אסור בד"ת
צואת כלבים אם אין לה ריח דינה כצואת שאר בע"ח שאין צריכים הרחקה כמבואר בשו"ע סי' עט ס"ד. [אולם נחשבים לדבר מאוס, ולכן מן הראוי לכסות את התפילין משום כבודם].
אם מניח תפילין בבית ובדרך לתפילה יש צואה של ציפורים וכלבים שרואה מול פניו,או שיש צואה שיש לה קצת ריח ולא מתרחק ממנה 4 אמות , מותר ללכת עם התפילין כשמכסה אותם עם הטלית? וצריך לכסות גם את הרצועות? תודה
אם מכסים מותר, ראה משנה ברורה מג כ.
השאר תגובה