לתרומות לחץ כאן

גלישה ברשת אלחוטית על חשבון אחר

האם מותר להשתמש באינטרנט אלחוטי שלמעשה "גונב" אינטרנט מהשכנים, כי לי אין שום חיבור לאינטרנט.

תשובה:

פתיחת דפים רגילים או הורדות קבצים באקראי בגודל של עד כעשר מ"ב מותר, וממידת חסידות עדיף להחמיר.

מקורות:

בשו"ע חו"מ סי' שנט סעיף א נפסק שמותר ליטול קיסם לחצוץ בו שיניו, כיון שדבר כזה לא איכפת לבעלים, והירושלמי אוסר ממידת חסידות, והטעם הוא שאם כולם יקחו רק קיסם לא יישאר לבעלים כלום. ברשת אלחוטית ההפרעה אם אחד מתחבר בשימוש רגיל היא מזערית וכמעט לא מצוי שהבעלים ירגישו בכך. גם יש לצרף שאם הבעלים היו מקפידים מסתמא היו נועלים את הרשת עם קוד, כפי שהרוב עושים. גם ייתכן שאין איסור שימוש אלחוטי כשאדם עושה בתוך שלו. אבל ממידת חסידות נראה שאין בכל הסברות האלו בכדי להתיר לגמרי.

הצטרף לדיון

9 תגובות

  1. לכאורה יש מקום לחלק בין גדר שהקיסם לא חוזר אליה, לבין רשת אלחוטית שלא סביר שכולם ישתמשו בבת אחת, ואם משתמש גם אחר זה לאחר שהחזרתי את הקיסם (התנתקתי), וא"כ לכאורה אף ממידת חסידות אין כאן.
    מה שאולי כן יש לדון זה מצד החברה נותנת השירות, שמכיון שלכאורה הם לא מוכנים שיעשה שימוש לכל מאן דבעי בשרותים שלהם, אולי יש לדון כאן לאיסור, וצ"ע.

  2. החברה לא מגבילה כיון שהיא מאפשרת לכל מנוי לחבר כל כמות מחשבים שהוא רוצה. השאלה שהרב חנוך מעורר היא אם אחד שמתחבר ללא רשות מפורשת של המנוי, יכול גם להיכלל בין המחשבים שהחברה נותנת שירות תמורת הכסף שהמנוי משלם, או שרק מי שמתחבר ברשות המנוי נכלל ולא מי שמשתמש ע"פ היתר שאינו צריך רשות כיון שאינו מזיק.

  3. שלום וברכה!
    היום יש הרבה רשתות שכל מי שמעוניין יכול להתחבר, ואף מאשרים את זה מפורש (כדוגמת בתי חולים קופות חולים וכו') וכמדומני שהם לא משלמים יותר ממי שמסכים לחבר מספר מנויים מוגבל (אם אני טועה אשמח שיתקנו אותי) ולכן נ"ל שהטענה שגוזלים את החברה אינו נכון.
    אמנם ממשמעות התשובות נראה שאם אדם שם קוד, פשוט שאסור לגלוש. אני שואל בנידון של בית ספר ששם חסימה (מסתדר שאינו מעוניין שהתלמידים יגלשו, ויגיעו לתקלות) ואני (שכן של בית הספר) נודע לי את הקוד שלהם, האם אני יכול לגלוש בעבור דברים קטנים מדין זה נהנה וזה לא חסר (אני מתאר לעצמי שכל הצוות של בית הספר גולש, ואיני מחסר מהם שום דבר) תודה

  4. אחרי העיון בזה, ראיתי שדעת הש"ע דעתו שכופין על מידת סדום, וראיתי בפסק של 'הישר והטוב' שההכרעה בדעת הרמ"א כהדעה דכל דאלים גבר (הרמ"א הביא ב' דעות, והדעה האחרונה כל דאלים גבר, וכתסו בבי"ד כיון שכמעט כל האחרונים לא העירו, א"כ הבינו כהדעה של כל דאלים גבר). א"כ כיון שבאמת ברשת ציבורית אין שום חיסרון לא בגלישה, ולא חיסרון ממון, ופשוט שלכל אנשי הצוות שלהם הם מסכימים לגלוש, מה ההבדל ביני לבינהם, ואני לא מתכוון ח"ו לעשות להם שום נזק, א"כ הטענה של לחדור לפרטיות אין בה ממש, איו שום סיבה אמיתית למנוע אותי, א"כ לא מיבעיא לספרדי שיכול לכפות על כך, אלא אפי' לאשכנזי בכגון דא כל דאלים גבר, נראה לי שחוץ מנערווין, אין בזה שום דבר

  5. 1. הויכוח בינינו אם אנשים מקפידים שלא יכנסו לרשת או לא. אני ביררתי אצל כמה ואמרו לי שהם מקפידים גם אם זה לא מפריעה למהירות הגלישה, כיון שלא רוצים שיכנסו לפרטיות. והעובדה מוכיחה שרובם ככולם לא משאירים רשת פתוחה. ואם אכן זה דרך להקפיד לא שייך הנושא של כופין על מדת סדום.
    2. במה שהסקת שכופין על מדת סדום אני מצטט לך את דברי הנו"ב הובא בפת"ש סימן קע, שבדבריו נראה שלא פשוט בכלל שכופין לכתחילה על מדת סדום.
    ואף דכופין על מדת סדום, אומר אני דלא שייך בזה מדת סדום, כיון שיודע שהתחתון צריך לזה ויהיה מוכרח לפייסו בזוזי. ולא מיבעיא לדעת הרא"ש [ב"ב פ"א סי' מ"ו] שהוא דעת הי"א שהביא רמ"א בסימן קע"ד סעיף א' בהג"ה, פשיטא דלא שייך כופין במידי שיודע שחבירו יהיה צריך להעלות לו בדמים, אלא אפילו לדעת הרמב"ם [פי"ב משכנים ה"א] שהוא דעת המחבר שם בשו"ע, מ"מ היינו בשדה של שותפות שיש לזה זכות כמו לזה ועדיין לא הוכר חלקו של שום אחד, ושום אחד לא הוציא הוצאות כלום, ס"ל להרמב"ם שכופין על מדת סדום, אבל היכא שזה הוציא הוצאות וחפר נגד שדה שלו שיבואו המים לשם, ואח"כ רוצה זה שלמטה ליהנות מהחפירה זו בחנם וליהנות משל חבירו ממש, לא שייך כופין על מדת סדום, והרי זה דומה למי שרוצה לדור בחצר חבירו אפילו בלא קיימא לאגרא, וכי יש שום הוה אמינא שיכוף זה את חבירו שיניחנו לדור בחצירו חנם. ועד כאן לא אמרו [ב"ק כ' ע"ב] אלא שכבר דר בו שאין צריך להעלות שכר על העבר, ועיין בתוס' ב"ק כ' ע"ב בד"ה הא אתהנית. ואמנם מדברי המרדכי בפרק כיצד הרגל [ב"ק סי' ט"ז] שהביא רמ"א בסימן שס"ג סעיף ו' שכתב הטעם שלא יכול לכופו לדור בו בחנם, משום דאי בעי בעל החצר להשכירו היה יכול כו', משמע שדבר שאינו יכול להרויח בו יכול זה לכופו אף לכתחילה, מ"מ נלע"ד דעכ"פ פשוט שזה רק להרמב"ם בריש סימן קע"ד הנ"ל, אבל לדעת הרא"ש הנ"ל פשיטא דלא שייך בזה כופין על מדת סדום, עכ"ד ע"ש.
    אנחנו משתדלים לתת מענה לכולם על כל השאלות.

  6. ראשית אודה לך על התשובה המנומקת היטב. רק אשמח להבין כמה דברים א. הרב כתב ו'אם אכן זה דרך להקפיד לא שייך הנושא של כופין על מדת סדום' אינני מבין למה שהרי בחו"מ קע"ד ס"א מדובר שהלה מוחה וצועק, ולא מסכים, ודעת הש"ע שכופין אותו ב. מה שהרב כתב בשם נוב"י 'מ"מ נלע"ד דעכ"פ פשוט שזה רק להרמב"ם בריש סימן קע"ד הנ"ל, אבל לדעת הרא"ש הנ"ל פשיטא דלא שייך בזה כופין על מדת סדום' לפי"ז ספרדי שפוסק כדעת הש"ע יצא פשוט להתיר. ועוד לכאו' גם לאשכנזי נ"ל בסברא להתיר הרי כל מה שאמר הרמ"א, זה שא"א לכפות אותו, היינו, באופן ששניהם מתווכחים ובאים לפני הדיין, הרמ"א פוסק שאינו יכול לכפות, אבל באופן שאני לוקח והוא לא מוחה בי (אף באופן שלא יודע, כגון ברשת תיקשורת) היכן משתמע מהרמ"א שיש בזה איסור.
    אשמח לשמוע את חוות הדעת של הרב

  7. הבאתי את דברי הנו"ב כדי להראות שגם במחבר זה לא פשוט שמותר לכתחילה. ונכון שהנו"ב נראה שחזר בו בסוף דבריו. וזמן רב לא ברור לי אם אכן הוא חזר בו בדעת הרמב"ם. ואת סוף דברי הנו"ב אני באמת לא מבין וזמן רב אני מסתפק בדברים.
    בכל מקרה לשיטתך שאין הקפדה כלל שייכנסו לרשת, מותר להיכנס לרשת ללא ידיעת בעל הרשת. ולענ"ד נראה שיש הקפדה בדבר והחוש מעיד שכולם נועלים ודורשים קוד שלא ייכנסו זרים. ובפרט במקרה שלך שיש קוד שחוסם הרי זה ראיה שהם לא מסכימים לכל מי שרוצה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל