שלום רב,
שמי הוא א…., אני בת 15 ולומדת בתיכון הישראלי למדעים ואומנויות בירושלים שקרוי גם יאס"א. ראשית עלי להגיד חד וחלק: אומנם אני באה מרקע דתי, אומנם למדתי באולפנה, אך אני לא שומרת שבת. אני גם לא מתפללת בבוקר, ומצוות אני מקיימת בשביל משפחתי, היותר אדוקה ממני, שמכירה בהשקפת העולם שלי ומקבלת אותה. התיכון שבו אני לומדת הוא פנימייה מעורבת, אוכלוסיית התלמידים מונה אשכנזים, ספרדים, מוסלמים, נוצרים וכל בן נוער באשר הוא שעומד ברף הקבלה של ביה"ס – תהליך הקבלה כולל מבחנים, ריאיון, וסדנת של שלושה ימי לימודים בפסח וחיי פנימייה . אני מפרטת את כל הפרטים הללו לא מתוך יהירות או חשיבות עצמית אלא כדי להבהיר איזו אוכלוסייה מושפעת מהסוגיה שאני עומדת להעלות. אחת התכונות שנדרשות מתלמיד בביה"ס היא תרומה לחברה – ישנה פעילות קהילתית אחת לשבוע שדורשת מהתלמיד לעבוד עם אחת הקבוצות החלשות בחברה (קשישים, פעוטות, יתומים וכו'), ויש את ועדות ביה"ס. ועדות ביה"ס הוקמו ע"י התלמידים, הן מנוהלות ע"י התלמידים, ומשרתות את התלמידים. ישנן ועדות שונות – ו. סרטים, ו. מזון, ו. ספריה, ו. תרבות, ו. טיולים וכדומה. הפעילות של הועדות מתרחשת בעיקר בשבתות בהן התלמידים נשארים לשבת בביה"ס (חוזרים הביתה כל שבועיים) הועדה מארגנת פעילות כלשהי ומספקת העשרה חברתית לבאים לפעילות – ו. תרבות מארגנת טיש בערב שישי, ו. טיולים מארגנת טיול בשבת, ו. ספורט מארגנת משחקים וכן הלאה. עד עתה היה מין הסכם שבשתיקה שחוץ מו. סרטים שאחראית להקרנות באודיטוריום בערב שישי, כל שאר הועדות מקפידות לארגן פעילויות שומרות שבת. ההסדר הזה פעל יפה אבל בשנה האחרונה העניינים מתחילים לחרוק ובצורה חמורה: ו. ספורט נאלצה לבטל משחקים כבר מספר פעמים מכיוון שתלמידה א-ח-ת הביעה את רצונה לצפות במשחק והיה צורך להדליק את האור באולם (ובנוסף הועדה קיבלה את הבקשה להוריד את המשרוקיות, השעונים, והספירה שדורשת כתיבה. כרגע ישנם שעוני חול, שלעיתים קרובות כושלים בתפקידם, היעדר המשרוקיות גורם לריבים רבים והרס המשחק, ושיטת הספירה שבנויה על פתקיות רבות שהודפסו מבעוד מועד לא נוחה, מגושמת, ושגויה לעיתים) . ו. טיולים נאלצה לבטל טיולים בגלל שהמטיילים שומרי השבת (שהיוו פחות מרבע מהנרשמים לטיול) סירבו לאפשר לטיול להתקיים אם בסופו יש הגשת תה שדורשת הדלקת גזיה. הפיצוץ הגדול קרה בשבת האחרונה כשפעילות מושקעת מאד של ו. תרבות שאושרה בתחילה בוטלה יום לפני מועדה בגלל הקהילה הדתית של ביה"ס, ו. תרבות ארגנה לכבוד השבת החורפית פויקה, שדרש ממנה חלק מהתקציב הכספי, כוח אדם ותכנון, הפעילות פורסמה בתחילת השבוע שעבר והייתה אמורה להתרחש בשבת האחרונה. הביטול הגיע לוועדה ביום שישי האחרון. בתור חברת מועצת תלמידים התבקשתי לפעול וכאן אני פונה אליכם:
א. האם עצם העובדה שישנה פעילות מחללת שבת שהייתה מתרחשת ומחללת בלי קשר לנוכחות אדם שומר שבת גורמת לאותו אדם לחטוא?
ב. במידה ומדובר ביחס חילונים – דתיים קיצוני מאד בפעילות (אחד על עשרים ויותר, דבר שכבר קרה) האם יש אישור מצד ההלכה לדרוש מאותו תלמיד לחסוך את נוכחותו מהפעילות ולא לגרום לביטולה?
ג. במקרה ואכן הוועדה תחליט לבטל את פעילותה, סביר הסיכוי שקבוצת אנשים פרטית תקיים את הפעילות בכל מקרה, ועליהם אין לשומרי השבת זכות החלטה – אם כך מה הטעם בלאסור על הוועדה את קיום הפעילות אם כך או אחרת היא תתקיים?
ולבסוף, תודה רבה אם טרחתם לקרוא את המגילה הזו עד כאן, אני מעריכה את זה מאד, ואשמח לשמוע את תשובתכם.
בברכה, א…..
תשובה:
קודם כל, חן חן על השאלה, המנוסחת בבהירות, והמעלה שאלה הלכתית-חברתית לא פשוטה בכלל.
הכלל ההלכתי קובע ש"כל ישראל ערבין זה לזה". הכוונה היא שאין לאדם להסתכל רק על תיקון עצמו, אלא עליו לראות את עצמו כחלק מכלל גדול — "כלל ישראל" — ולשאוף למצב שהכלל כולו הולך בדרך ישרה. השאלה, כמובן, היא מה נקראת "דרך ישרה"? ככל שמדובר ברוב המכריע של אנשים שומרים תורה, אין בכך ספק: הדרך הישרה והנכונה היא הדרך של שמירת המצוות. ולכן, משתדלים אנשים דתיים לשמור לא רק את עצמם, אלא גם אחרים, מחילול שבת, ושאר דברים האסורים לפי התורה. מזוית ראיה הלכתית, הם צודקים בכך: עד כמה שהם יכולים למנוע, או אפילו "ספק למנוע, חילול שבת של יהודים אחרים, עליהם להשתדל למנוע זאת. בכך אנו עונים על שאלות א, ב, ו-ג, באופן שהתלמידים הדתיים צודקים בבקשתם למנוע פעילויות שיש בהן חילול שבת, גם במקום שיחס דתיים-חילונים אינו לטובתם.
הרגשת השותפות והערבות מתעצמת שבעתיים כשמדובר בחברים לאותו מוסד לימודי. כאן גם מצטרפים שיקולים אקסטרה-הלכתיים, כגון הרגשת הקיפוח כשהמוסד מארגן פעילות בלי להתחשב בצרכים של תלמידים דתיים, וכך הלאה.
יש, כמובן, בעיה לא פשוטה העולה מתוך העימות בין תפיסת עולם דתית, והכלל הדתי של "כל ישראל ערבין זה לזה", לבין תפיסת עולם ליברלית-חילונית, הקובעת שאין לזולת זכות להתערב לי בחיים, ואם אני רוצה לעשות משהו, אזי זכותי המלאה לעשות כרצוני. הימצאות קבוצת דתיים וחילונים באותו מוסד, ומה עוד במוסד פנימייה, מהווה אתגר מיוחד ודורשת יצירתיות ורגישות בשביל להגיע לפשרה חברתית שתאפשר דו-קיום הרמוני. למשל, עניין הפתקים במקום הכתיבה הוא בהחלט רעיון יפה: מעצבן, אולי, אבל אם הוא יאפשר את הדו-קיום ההרמוני, אז כדאי לסבול אותו. מהכתיבה הבוגרת שלך, מובטחני שתוכלי לתרום אף את לפתרון הבעיות על הצד היותר טוב.
בהצלחה רבה
