לאשתי יש בעיות דימום כבר קרוב לשנתיים. היא הלכה לכל הרופאים המומלצים, עשתה את כל הטיפולים והבדיקות כולל אשפוז יום ובדיקה מקיפה ולטענת הרופאים אין כלום, ניסינו כמעט הכל.. קמעות ממקובלים, מסטיק תימני , תזונות מיוחדות, תרופות סבתא.. ועוד ועוד.אנחנו מאוד אוהבים מסתדרים די טוב ומגדלים 3 ילדים נפלאים, אבל לאחרונה המצב הזה פוגע מאוד ביחסים ביננו, אנחנו מיואשים ומתוסכלים, מחכים בסבלנות לסיום השבעה הנקיים וכמעט כל הזמן ביום הטבילה מופיע דימום. אנחנו לא זוכרים מתי בפעם האחרונה נגענו האחד בשניה, גם במעט ימי החסד שיש לנו (בד"כ שלושה ארבעה ימים בחודש), אנחנו כל כך רגילים שלא נוגעים האחד בשניה – שגם בימים הנקיים שמותר לנגוע אנחנו לא נוגעים, המצב ממש מייאש ומתחיל לגרום למתחים ולהתנהגות לא רצונית שלי כלפי אשתי, אני יודע שהיא לא אשמה, אבל אני מוצא את עצמי כועס, לא מסתכל עליה ולא מדבר איתה, כואב לי תרתי משמע, כואב לי שאני מתיחס אליה כך וכואב לי פיזית מאוד באזור.. אני כמובן לא משז"ל, משתדל לשמור על העיניים, מתפלל כל יום בנץ, קובע שיעורי תורה, מעשר קבוע מהמשכורת, תורם, משתתף בגמילות חסדים באופן קבוע. כתוב שהקב"ה מוכן היה למחוק את שמו למען שלום בית, למה הקב"ה מנסה אותי כך כבר כל כך הרבה זמן ? אני בטוח שהכל מאיתו יתברך, שכל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה, אבל אני בסך הכל בן אדם.. בהתחלה לא החזקתי מעמד, לפני שהתחזקתי הייתי משז"ל, לאחר שלמדתי בשעורי תורה שזה מאוד חמור ולא כמו איך שגדלנו על הפסיכולוגים החילונים ש"עודדו" לשז"ל בטענה שזה טבעי ונורמלי לחלוטין, היה מאוד קשה אבל ב"ה הפסקתי כבר הרבה זמן, לאט לאט אני מתיישר עם ההלכה – איסור נגיעה, איסור ראיה את האשה בנידה כשהיא מתלבשת, משתדל ליישם כל מה שאני לומד, אז למה ? קשה לי נורא עם זה.. מה עלי לעשות אני לא מלאך, אני זקוק לזה מאוד, ואני מתפלל לקב"ה כל הזמן שיעזור לי להעביר את השבועיים האלה של אשתי, אבל כל פעם זה חוזר על עצמו, מה לעשות ? איך אני עובר את הימים הבאים ?
תשובה:
הנך נמצא במצב מאד מתסכל, בהרגשה הנושבת מבין דבריך נשמע הרבה כעס ותסכול על תחושה שבעצם יש לך את כל החיובים כאדם נשוי וכבעל משפחה, כשאת המינימום שאתה מצפה "לקבל" לעצמך – גם את אינך יכול לקבל, ונכון שאף אחד איננו אשם, אבל המצב המתסכל הזה מביא אותך להיות עם פתיל קצר בתגובות, ואז באופן "אוטומאטי" הכעס מופנה כלפי נשואת הדברים שזאת אשתך, אע"פ שגם אתה מבין ויודע שהיא אינה אשמה ואולי אף היא סובלת מהמצב הנוכחי, במצבך כיום קשה לך לראות את הקושי שעובר עליה, אתה חש יותר ויותר את הרגשותיך, ואינך יכול לתת מקום גם לדברים הפשוטים שאתה יודע ומבין.
הקושי שלך לצערנו הגדול מוכר ומובן מכל מיני סיטואציות שזוגות שונים עוברים באמצע הדרך.
אולם כאן המקום והזמן לתת את המקום הנכון והמדויק לכל תחום חיי האישות, ביסודות הפסיכולוגיה הדינאמית (הפרוידיאנית) יש מקום נכבד לכל הנושא וכביכול כל קומת האדם קשורה למקום היצרי, ובאמת אם נשים את ליבנו לשורש הדברים יצר ויצירה משורש אחד הם, אולם החי חיי תורה יודע כי נכון שזה צורך של האדם אבל על כגון זה לימדונו חז"ל "משביעו רעב ומרעיבו שבע" והרעב והשובע אינם דווקא בעולם העשייה אלא הדבר קשור גם לעולם המחשבה כי אין דרך להרעיבו רק באמצעות התנתקות מחשבתית מכל הנושא, אלא שבדרך כלל רוב בני האדם לא מצליחים (או אולי לא זוכים) להגיע למציאות שכזו בחיי היום יום השגרתיים, שהרי כל אחד מצווה בשארה כסותה ועונתה לא יגרע, אך במצבים שונים בחיים, וכל אחד במהלך חייו עלול להיתקל בזמנים כאלו ואחרים, עלינו לאמץ אל ליבנו את דברי חז"ל ולהתאמץ מול עצמנו להוציא את הנושא מסדר היום המחשבתי, ואז אנחנו יכולים להתפנות ולהשקיע לבנות נכון בקשר אמיץ יותר את החלק הרגשי בזוגיות שלנו, יש לנו את היכולת במצב שכזה להרגיש את הקושי של האשה שהיא עוברת לפעמים שבעה מדורי גהינום ובנוסף לכל היא מסתובבת עם תחושות אשמה קשות מנשוא על כך שהיא כביכול מונעת מבעלה את הצורך הבסיסי שלו, אם תשכיל ותצליח להיות איתה בכאבה אין ספק שהקשר ביניכם רק יתחזק, ובס"ד תגיעו למקום שעליו נכתב "האומר לדבק טוב הוא" דבקות מושלמת כגוף אחד ממש, והקב"ה ברוב רחמיו ישלח לכל אחד את כל הישועות אליו הוא נצרך, אכי"ר.
נ.ב.
יתכן שאתה צריך תומך חכם למען תוכל לצעוד בנתיבי האושר אותם ציינתי בתשובתי ולצלוח לעבור את הניסיון הנוכחי כמו שהצלחת בעוצמת כוחותיך הנפשיים להגיע לדרגתך, וכפי שציינת איזה דרך ארוכה זכית לעבור לאור באור החיים.
הרב יהודה ליב אוירבך
מנהל ואחראי המוקד הטלפוני של ארגון "בינת הלב",
מפקח ארצי במרכזי הטיפול של "מרכז החינוך"
טל. 02,6587003
נייד. 052,7643333
פקס. 02,6587006
לענ"ד מעבר לתמיכה הנפשית שהרב המשיב נתן לשואל היה מקום להפנות אותו למומחה בענייני טהרת המשפחה, לבדוק מה ניתן לעשות כדי לאפשר להם להיות ביחד. פעמים שאפשר לקצר את ימי ההמתנה עד ההפסק טהרה, פעמים שאפשר להתיר ללבוש 'צבעונים' בז' נקיים, בקיצור יש כל מיני פתרונות, שאולי השואל לא מודע אליהם, וסובל בחינם, ורב מומחה בתחום היה יכול לסייע להם לפתור את הבעיה.
אין ספק, המשיב אינו מרבני בית ההוראה אלא יועץ פסיכולוגי שכבר אינו חלק מהמכון שלנו, התמיכה נכונה, ודבריך גם נכונים, לפעמים יש פתרונות..
למה הוא לא חלק מהמכון?
זה חסר מאד!!
אשמח לתשובה
מסכים איתך.
השאר תגובה