שאלה:
האם בסעודה מרובת משתתפים בשבת (כגון בישיבה), כשרוצים לפנות את המנה הראשונה- מותר להביא את הפח לשולחן, ולהחזירו אח"כ למקום, או אסור שהרי כל מה שהתירו בגרף של רעי זה להוציא ולא לטלטל ממקום למקום, והרי הפח בגדר גרף של רעי.
אשמח לקבל תשובה, עם מקורות והוכחות.
תשובה:
אם הפח ריק מאשפה, והוא רחוץ, מותר להביאו לשולחן, ולאחר מכן להוציאו כשהוא מלא באשפה. אבל אם יש בו כבר אשפה או שאיננו נקי, יש להחמיר שלא לטלטלו לשולחן, אלא יביא האשפה אל הפח. אבל אם אינו מטלטלו בידו אלא ברגלו אפשר להקל.
שורש הנידון הוא, אם כשהותר לטלטל גרף של רעי[1] אף שבעצם הוא מוקצה מחמת גופו ומחמת מיאוס, אלא שהתירו לטלטלו מחמת כבוד הבריות, אם התירו לטלטל רק את הדבר המאוס עצמו[2], או שמחמת זה התירו לטלטל כל מוקצה לצורך זה[3].
אבל בנידון שלנו, גם אם נאמר שמותר לטלטל מוקצה אחר לצורך הוצאת הגרף של רעי, יש סברא להחמיר, כיון שאילו היה לוקח את האשפה לפח היה מטלטל רק פעם אחת, וכעת כשמביא הפח אל השולחן, ולאחר מכן מוציאו, עושה הוא טלטול כפול ומיותר. ולכן יש להחמיר[4].
אבל אם הפח ריק ונקי, אין לו דין של גרף של רעי[5], ומותר להביאו אל השולחן[6], ולאחר מכן מותר גם להוציאו חזרה, מדין גרף של רעי.
וכל זה כשמטלטל הפח בידים, אבל אם מטלטלו ברגלו אפשר להקל לפי שהוא טלטול מן הצד[7].
[1] מקור הדין הוא במסכת שבת (קכד.) ומסכת ביצה (לו.), שו"ע או"ח סי' שח סל"ד.
[2] שאמרו שאינו מוקצה, וכן ביאר החזון איש (סי' מח סק"י) שנתנו לו דין של כלי שמלאכתו להיתר. כיון שהדרך שמסלקים אותו מפני הכבוד.
[3] בהר צבי ח"א סי' קצו נסתפק בזה, לענין מנורת לוקס שנכבתה בליל ש"ק, ומכיון שהאור כבה נוטף הנפט ע"ג השלחן, אם מותר לסתום ע"י סיבוב הבורג. ומכיון שהנפט עושה וגורם לו ריח רע, א"כ הרי זה גרף של רעי ומותר לטלטלו. ונסתפק אם הותר לטלטל גם את הבורג לצורך זה. וראה גם בשמירת שבת כהלכתה (פרק כב הערה קכד) שגם הגרש"ז אויערבך נסתפק זה, ונוטה להקל.
[4] ראה ארחות שבת (פרק יט אות שמ ובהערה תקה). אמנם לפי זה, אם כשמביא הפח אל השוחן יחסוך בזה טלטול, כגון, שיש לו הרבה פסולת על השולחן, ואם יצטרך להוליכו לפח האשפה יצטרך לילך ולטלטל כמה פעמים, ועל ידי שיביא הפח אל השולחן יטלטל בפעם אחת, יש להקל להביא הפח אל השולחן.
[5] כמבואר בשו"ע שם סל"ד, ובשמירת שבת כהלכתה שם סמ"ט. וראה בארחות שבת (פרק יט אות פח) שיש לו דין כלי שמלאכתו לאיסור, אבל כאן שהוא לצורך גופו מותר.
[6] וכן יש להקל כשהיה ריק בערב שבת, ובשבת הכניסו בו אשפה, ויש בו גם פסולת שראויה עדיין לאכילה, שאינה מוקצה. ואין הפח עצמו נעשה בסיס לדבר איסור. ארחות שבת (שם הערה תקו).
[7] לדעת המשנה ברורה (סי' שח ס"ק יג). אכן דעת החזון איש (או"ח סי' מז ס"ק יג) שאין זה טלטול מן הצד, אלא כשמזיזו דרך הילוכו, אבל כשעושה כן בכוונה הרי זה טלטול בגופו. וראה בשבט הלוי (ח"ח סי' מט וסי' נ אות ג) שיש להקל כדעת המשנה ברורה.
