בס"ד
שלום רב,
בתקופה האחרונה עבדתי כמזכירה במשרד רואי חשבון. רוב עבודתי הייתה מול אחד מהשותפים במשרד. לאחר כשנה של עבודתי שם היה פיצול במשרד ואותו שותף עזב כשאני בחודש שישי להריון. השותף שנשאר במשרד אמר לי שהוא משאיר אותי לעבוד בתנאי שלאחר הלידה אסכים שלא לחזור לעבוד (לא היה הסכם בכתב). כמובן שהסכמתי בלית ברירה. לאחר כ-4 חודשים ילדתי, וכעת, משנסתיימה חופשת הלידה שלי, ביקשתי לסיים יחסי עובד-מעביד ולקבל פיצויים עבור כל תקופת עבודתי. השותף הזמין אותי לפגישה במשרד ולהפתעתי טען שעשו עמי חסד שהשאירו אותי בעבודה, ולא מגיעים לי פיצויים כלל, ואין זה הגון מצידי לבקש עוד כסף. לאחר דין ודברים, הסכימו לתת לי פיצויים עבור שנה בלבד (במקום שנה ו8 חודשים), כלומר עד אותו תאריך בו עזב השותף מולו עבדתי, בטענה שמאז שעזב, הגעתי אומנם למשרד אך לא הייתה לי עבודה.
בשיחה טלפונית לאחר מכן עם המעסיק בה הבהרתי שאינני מעוניינת לוותר על הפיצויים המלאים שמגיעים לי כחוק, הוא דרש שאגיש בקשה בכתב והוא ידון בכך עם שאר השותפים ו"אולי ניפגש בבית דין לעבודה", לפי החלטתם.
מצד אחד אני חשה שהוא אכן בא לקראתי ולא ניסה לפטר אותי, ולקראת סוף ההיריון הוא אף הציע מיוזמתו שאעבוד רק 3 ימים בשבוע במקום 5 ללא פגיעה בשכרי. מצד שני, אינני רוצה לוותר על הפיצויים, שמגיעים עפ"י חוק לעובדת לאחר לידה גם אם התפטרה בעצמה.
היום פניתי בלית ברירה לעו"ד שיגיש את הבקשה למעסיק בשמי. העו"ד הגיש תביעה ע"ס הרבה יותר גבוה, כשהוא מחשב פיצויי פיטורין, הלנת פיצויים, הודעה מוקדמת, עוגמת נפש וחודשיים של "תקופה מוגנת" בה עפ"י חוק אסור לפטר עובדת לאחר לידה.
טיוטת כתב התביעה נשלחה למעסיק היום בפקס כדי שנוכל להגיע לפשרה באם יהיה מעוניין בכך (על סכום הרבה יותר נמוך).
האם נהגתי כשורה?? אינני רוצה לקבל כסף שלא עפ"י ההלכה, והנושא מטריד אותי מאוד מאוד.
עליי לציין שאם אבטל כרגע את התביעה, אאלץ לשלם לעו"ד 20% מהסכום של התביעה, שהוא סכום עצום בשבילי!
מה עליי לעשות בשלב זה??
אשמח לקבל תשובה בהקדם!!
תודה מראש!
תשובה:
עצם הסיכום עם המעביד שיעסיק אותך רק עד ללידה ושלא תחזרי לאחר מכן, הוא הסכם מחייב, כיון שייתכן שאם היה מבקש היתר ממשרד התמ"ת לפטר בתוך ההיריון היה מקבל, כיון שהשותף שעבדת אצלו יצא מהשותפות, וממילא היתה כאן פשרה ביניכם והיא מחייבת, ולא ניתן לטעון שלא היתה ברירה אחרת. באשר לפיצויי פיטורין על שמונת החודשים, תלוי באומד דעת הצדדים ולא ניתן להשיב על כך מבלי לשמוע את שני הצדדים.
אם היית פונה לבית דין, ייתכן שהיית מקבלת פיצויים על שמונת החודשים, וגם זה ספק גדול, אבל ודאי לא שום פיצוי מעבר לכך. הואיל וכן, לא היה עלייך להסתבך בהסכם עם עורך דין מבלי להיוועץ תחילה עם רב.
בדיעבד, אם המעביד הוא אדם דתי או מסורתי ונראה לך שאם היית תובעת אותו בבית דין היה מגיע, עלייך לבקש מהעורך דין לעצור את ההליכים עד שתתבעי בבית דין, במקרה שהמעביד יגיע ויחתום בוררות יהיה עלייך לבקש מהעורך דין לעצור את ההליכים עד לסיום כל ההליך בבית הדין, אם בית הדין יפטור את המעביד, או לחילופין, אם המעביד ישלם מה שבית הדין יחייב אותו עלייך לסיים עם העורך דין גם אם תפסידי מכך כסף.
אם המעביד הוא חילוני ונראה לך שלא היה מגיע לבית דין רבני, אינך צריכה לתבוע אותו בבית דין, אבל גם במקרה כזה יש מחלוקת בין הדיינים אם מותר לתבוע כסף שלא מגיע לפי דין תורה, אבל אם העורך דין יגיע איתם לפשרה, לא תהיה בכך שום בעיה, אף אם הפשרה התקבלה על רקע איום של תביעה מנופחת, כיון שאין זה מופרך לתבוע בבית משפט תביעה מנופחת אם הצד השני אינו רוצה לדון בבית דין רבני.
