שלום,
השאלה נוגעת לברכת המזון.
שאלה:
מה יעשה יהודי -נאמר שחי בחו"ל -שעובד ואינו רוצה לבקש ממעבידו רשות לברך ברכת מזון משיקולי אי נעימות, וגם לא רוצה לגזול את זמנו של המעביד.
לאותו יהודי אין בעייה עם שאר הברכות כי הן קצרות ולא מעכבות את העבודה, וניתן לעשותן בצד בלי לעורר תשומת לב לעובדה שאתה יהודי, ועוד יהודי שומר מצוות.
האם יש לברכת המזון נוסח מקוצר שהוא עיקר העיקרים של הברכה? האם ניתן לברך בתום יום העבודה כעבור כמה שעות? האם מותר לגזול לגוי זמן עבודה ולברך בלי רשות?
אשמח לתשובה
תשובה:
א. אין לברכת המזון נוסח מקוצר, אולם במקום צורך גדול כמו בנידון דידן, אפשר לא לומר את נוסח "הרחמן הוא ימלוך….עד – את עמו בשלום" [בנוסח אשכז וספרד] או "הרחמן הוא ישתבח…. – עד עושה שלום" בנוסח הספרדי., עיקר ברכת המזון הוא ארבעת הברכות, "הזן את הכל" "נודה לך" "רחם נא" וברכת הטוב והמטיב עד "אל יחסרנו".
ב. ברכת המזון היא חיוב מן התורה, בפרט כאשר אדם שבע מאכילתו, ואין לזלזל בה.
ג. כאשר הדבר עלול לאדם בפרנסתו ומשרתו, יש לעשות זאת בהצנע כמה שיותר, וכגון שילך לשירותים ובדרך יברך את ברכת המזון וכיוצא בזה, אם אינך יודע ברכת המזון בעל פה, יש לומר זאת מתוך ברכון קטן ולעשות זאת בהיחבא.
ד. ברכת המזון ניתן לומר כל עוד לא רעבים מהסעודה שאכלו, [ואפילו לאחר שעה או שעתיים], אך אם כבר רעבים אין לומר ברכת המזון אלא בתוך 72 דקות לאכילה.
ה. במקרה ואי אפשר לעשות זאת, יש לאכול מיני מזונות, כדי לאגור פחמימות, ורק בבית לאכול לחם.
ו. אף אם אומר ברכת המזון במהלך העבודה, אין בזה משום גזל, שעל הנכרי מוטל ומחויב לתת ליהודי לעשות מצוות קונו.
