הטעם שנכתב בתורה סנפיר וקשקשת

שאלה:

בגמרא נאמר סימני הדג הכשר "סנפיר וקשקשת" כל דג שלו קשקשת חייב להיות לו גם סנפיר, נאמר בצורה כל שהיא שהמילה סנפיר מיותרת, אז למה בכל זאת כתבו אותה.

תשובה:

שאלתך היא שאלת הגמרא (חולין סו/ב) "מכדי אקשקשת קא סמכינן, [-מאחר ועיקר סמיכת הכשרות הוא על קשקש] ליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר [-שהתורה תכתוב קשקשת ולא תכתוב סנפיר]? [-מתרצת הגמרא-] אי כתב רחמנא קשקשת ולא כתב סנפיר, [-אם התורה היתה כותבת רק קשקשת ולא סנפיר], הוה אמינא [-היה מקום לומר] מאי קשקשת [-מה הכוונה קשקשת-] סנפיר, [וא"כ הייתי אומר] ואפי' דג טמא [-יהיה כשר], כתב רחמנא סנפיר וקשקשת.

[מקשה הגמרא] והשתא דכתב רחמנא סנפיר וקשקשת, ממאי דקשקשת לבושא הוא [-מנין ידענו שלשון קשקשת הוא על לבוש]? [מתרצת הגמרא-] דכתיב 'ושריון קשקשים הוא לבוש', [מקשה הגמרא, שמאחר ואנחנו יודעים מהפסוק הזה שלשון קשקש הוא לבוש, שוב אי אפשר לטעות שהכוונה על מה שקרוי כיום סנפיר, ואם כן-] וליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר [-שיהיה כתוב קשקשת ולא לכתוב סנפיר]? [מתרצת הגמרא] אמר רב אבהו, וכן תנא דבי ר' ישמעאל: 'יגדיל תורה ויאדיר' [-התורה האריכה בזה כדי שלא נבוא לידי טעות אפילו רחוקה שלא צריך קשקשים].

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל