ראובן הסכים להשכיר חנותו (שנמצאת בעיר אחרת מהיכן שהוא דר שם) לזמן ארוך בעד מחיר מסויים ול"ה ביניהם נתינת כסף. לאחר ההסכם נודע למשכיר שהיה יכול לקבל הרבה יותר בעד זה והמשכיר טוען שהיה חסר לו מידע ולכן הסכים למחיר ההוא. האם דין זה כתרי תרעי דיש מקילין במחוסר אמנה, או זה גרע היות ול"ה חילוף בשער רק היה חסר מידע, או י"ל דעדיף משם כיון דהמשכיר לא היה דר ולא היה כ"כ בענינים לדעת את הפוטנציאל שבחנות ומה שאפשר לעשות עם זה. המצפה לשמוע ממכם בתודה ובברכה.
תשובה:
נראה שרשאי לחזור בו ללא חשש
נימוק:
בשו"ת שבט הלוי ח"ז סי' רלו אות ד כותב שאם לא נשתנה השער והמוכר מוצא מחיר יותר טוב אינו נחשב כתרי תרעי ואינו רשאי לחזור, שההיתר של תרי תרעי אינו רק כשההסכמה היתה בטעות. עיין שם. אבל בנידון השאלה נראה שהמשכיר טעה ושוב נודע לו מידע חדש ואם כן מסתבר שנחשב לתרי תרעי, אף שאין שינוי במחיר, מאחר שיש שינוי בנסיבות, שלפני כן לא ידע ולאחר מכן נודע לו.
אבל באמת אין צריך לכל זה, כיון שיש כאן איסור אונאה לשוכר, שהרי הרמב"ן על התורה בפרשת בהר והחינוך שם כותבים שיש איסור אונאה לכתחילה אף בקרקעות ואף בפחות משתות. ובשו"ת אמרי יושר ח"א סי' קמט אות ג כתב שאם יש איסור אונאה, אף בקרקע, אין מי שפרע, וכדין מקח שיש בו איסור ריבית, שלא תקנו מי שפרע במקח הנעשה באיסור (שו"ע חו"מ סי' רט סעיף ו ועיין בש"ך סי' רד סק"ב ואכמ"ל), ולפי זה נראה שכל שכן שאין איסור מחוסר אמנה ואפילו למחמירים בתרי תרעי.