שאלה:
שלום כבוד הרב!
לפניי כ-5 שנים התחתנתי ולאחר שנה התגרשתי גרושתי נישאה בשנית והביאה ילדה לעולם עכשיו היא התגרשה. עכשיו אנחנו מדברים השאלה שלי היא אם אני יכול לחזור להיות איתה או שזה לא אפשרי? אם לא אשמח לדעת מאיזה סיבה
תשובה:
הדבר אסור מן התורה באיסור גמור, אך כל זה דווקא אם נישאה בנישואין כדת משה וישראל, אולם אם רק חיו ביחד כבדרך זנות, אין איסור להחזיר את גרושתו.
כתוב בתורה (דברים כד א-ד) "כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו: (ב) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר: (ג) ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה: (ד) לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני ה' ולא תחטיא את הארץ אשר ה'אלהיך נתן לך נחלה:
הגירושין מאיש האמצעי אינו דווקא אם נעשה מחמת שנאה ממש, אלא הכוונה שלא רצה בה או שלא רצו אחד בשני [שנאה הוא מלשון ריחוק].
אף ירמיהו הנביא (ירמיה ג/א) כשבא להוכיח את ישראל מקדים להם "לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא".
הלכה זו נפסקה ברמב"ם (גירושין יא/יב) "המגרש את אשתו ונתקדשה לאחר אע"פ שלא בעלה נאסרה על הראשון, ואם החזירה הראשון ובעלה לוקה וכופין אותו להוציא שנאמר לא יוכל בעלה הראשון וגו'", וכן הוא בשולחן ערוך (אבן העזר סימן י סעיף א) "המגרש את אשתו, ואח"כ זינתה, מותרת לחזור לבעלה. וכו'. אבל אם נתקדשה לאחר וגירשה, או מת, אסורה לחזור לראשון. ואפילו לא נתגרשה רק מכח קול בעלמא".
אחד הטעמים שנאמרו בדין זה כתב הרמב"ן (פי' על התורה דברים שם) "וטעם הלאו הזה, כדי שלא יחליפו נשותיהן זה לזה, יכתוב לה גט בערב ובבוקר היא שבה אליו, וזה טעם ולא תחטיא את הארץ – כי זה סבה לחטאים גדולים."
אם בתקופה שהאישה היתה כבר גרושה והיתה עם גבר אחר ללא נישואים, אלא כדין 'פילגש', וטבלה במיוחד בשבילו, ואחר תקופה רוצה לחזור לבעלה, האם הענין עם הגבר האחר אוסר אותה לבעלה הראשון? (הגרוש שלה)
לא. רק נישואין עם אחר אוסרים אותה לחזור לבעלה (שו"ע אבה"ע סי' י').
השאר תגובה