לכבוד הרב שליט"א
הלכתי אתמול בלילה ברחוב ומישהו רץ אחרי וצועק שעף לי שטר כסף מהכיס, בדקתי ולא ראיתי שחסר כלום,
ובכל זאת לקחתי,
האם אני צריך להחזיר למוצא?
תשובה:
נראה לי להקל מכמה טעמים שאינך חייב להחזיר את השטר למוצא.
א. דעת התוספות בבבא בתרא דף נד ע"א (מובא בנתיבות סי' רעה סק"ב) שאם אדם מגביה דבר בידו ומתכוון שלא לזכות בה אינו זוכה. וממילא אם המוצא סבר שהשטר הוא שלך ושלא התייאשת כיון שרק הרגע נפל ממך, לא התכוון לזכות ואתה רשאי לזכות באבידה.
ב. גם לדעת הש"ך שם סק"ג שאף אם ידע שיש לו ולא התכוון לזכות קנה מדין "חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו", ואם כן המוצא זכה בשטר (ועיין בשו"ת באר יצחק יו"ד סי' טו שכתב שהרמב"ם חולק על תוספות, ומבאר מהיכן יצא להרמב"ם להוכיח כן. ועיין עוד שם שהמתכוון לזכות לאדם אחר בטעות, גם כן תלוי במחלוקת זו אם זכה לעצמו), מכל מקום נראה שיש להקל מטעם נוסף: שהרי אינו מסתבר שהמוצא ראה בבירור שהשטר נפל מתוך הכיס שלך בעוד שבאמת לא היה כך, וממילא יכול להיות אחת משתי אפשרויות, ייתכן שאף המוצא לא היה בטוח שנפל ממך, ואף על פי כן היה מוכן לתת לך מספק, ואם כן אינך חייב להחזיר לו. או ייתכן שהוא רצה לתת לך מתנה או להחזיר גזילה, וכפי שהדין נפסק בשו"ע סי' רלב סעיף ב, שהמקבל פירעון וקיבל יותר ממה שמגיע לו, והוא בשיעור שבדרך כלל לא מצויה טעות, יכול לתלות שההוא התכוון למתנה או להשיב גזילה. בנידון דידן מסתבר קצת שאין הטעות מצויה שהמוצא יהיה משוכנע בוודאות שהשטר נפל מתוך כיסך, בעוד שבאמת לא היה כן, וממילא הנך רשאי לתלות שרצה לתת מתנה או להשיב גזילה או שהיה מסופק אם נפל ממך והיה מוכן לתת לך גם מספק. ועל כל פנים בצירוף מה שכתבנו בשם התוספות נראה שניתן להקל.
