מקורות ומנהגים למשחק הסביבון

משחק הסביבון- כדי שהילדים יישארו ערים

מסובבים אותו, מסובבים ומסובבים, אך לא יודעים את סודו הכמוס. מדוע סביבון? וכיצד הופיע הוא, ידידנו המסובב, דווקא בחנוכה? הבה ונצא לדרך, אל דרכו של הסביבון. ננסה להבין את עניינו, לתהות אל שורשו.
מנהג ותיק, עתיק יומין, לשחק עם הילדים בדריד"ל, סביבון. שורשו של המנהג הוא עוד מתקופת בית המקדש השני בימי החשמונאים, שכך עשו אבותינו בימים ההם בזמן הזה, כאשר גזרו היוונים 'להשכיחם תורתך' ולא לעסוק בתורה, היו מתאספים האבות והבנים ללמוד תורה במקומות מסתור, וכשהיוונים הגיעו לבדוק האם לומדים הם תורה, היו האבות והבנים משחקים בסביבון, להראות לאויב שאינם עוסקים בדברי תורה. בכדי לפרסם את הנס, שבזכות משחקי הסביבון יכלו ללמוד תורה, הנהיגו לשחק בו בכל ימי החנוכה ((אוצר כל מנהגי ישורון, הרב א. הירשוביץ, סימן יט ס"ק ד בשם הרב ע.ז. קרלינשטין, מחבר הספר עבודת עבד מלומז'א.)).

בחוץ לארץ מטביעים את האותיות ג. ש. נ. ה. – שהן ראשי תיבות של המלים: נ'ס ג'דול ה'יה ש'ם. בארץ ישראל מטביעים את האותיות ג. פ. נ. ה. – שהן ראשי תיבות של המלים: נ'ס ג'דול ה'יה פ'ה ((זיו המנהגים עמוד רסג)).

לדעת הרב הקדוש בעל 'בני יששכר' ((מאמר ב' אות כ"ה. וכן באמרי פנחס, לרבי פנחס מקוריץ זצ"ל, אות רכב.)), אזי "מנהג אבותינו תורה בימי החנוכה משחקין הנערים בחתיכת עץ מרובעת ובד' קצותיו חקוקים אותיות ג' ש' נ' ה', דהנה גשנ"ה מרמז לד' כוחות שבאדם וכו' ג'ופני נ'פשי ש'כלי וכוח העליון הכולל ה'כל, וד' מלכויות רומי בבל יון מדי מנוגדים לכוחות אלו, ויתבטלו ע"י משי"ח שהוא בגימטרייא גשנ"ה".

ה'אבני נזר' זצ"ל אמר שמכיון שישנו ענין שכל בני הבית ישתתפו בהדלקת הנרות, משום פרסום הנס ((ראו ב בשו"ע או"ח סוס"י תער"ב.)),לכן הנהיגו לשחק ולהשתעשע, כדי שהילדים לא יירדמו לפני הדלקת הנרות ((ס' פסקי תשובות ח"ו עמוד תסג בשם ספר 'שיח שרפי קודש'.))…

המחבר הנודע, רבי רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא שליט"א, מביא הסבר נוסף למשחק הסביבון בימי חנוכה, עפ"י מה שכתוב בתהילים (לב י) "רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו", והכוונה בזה שעל מה שבטחו עם ישראל בה' יתברך שיעשה עמהם נס, עשה להם הקב"ה נס ונצחו את היוונים ועל זה אנו משחקים בסביבון בימי חנוכה לרמוז להנ"ל ש"והבוטח בה' חסד יסובבנו" ((בטאון מרי"ח ניחוח, פרשת וישב התשע"א, מאמר בענין הסביבון.)).

המנהג נפוץ בכל תפוצות אשכנז והוא מוזכר בספרים רבים וחשובים ((ראה בטעמי המנהגים סימן תתנט, בספר המטעמים מערכת אות ח ערך חנוכה ד"ה הט"ז, בני יששכר מאמר חודש כסלו-טבת, חיי יצחק על התורה בראשית עניין חנוכה,לקוטי מהרי"ח ח"ג סדר דיני ומנהגי חנוכה, ספר התודעה ח"א מנהגי חנוכה, זיו המנהגים מנהגי חודש כסלו ס"ק כה. ובבטאון מריח ניחוח,בעריכת הריח"מ אביחצירה, עפולה, כסלו התשע"א.)) ורבנו החתם סופר בעצמו נהג במנהג זה ושיחק באחד מלילות החנוכה בסביבון של כסף שהיה ברשותו ((אלף המגן חלק א ס"ק שצו.)). מפורסם, כך מובא בבטאון "עדות לישראל" ((בטאון עדות לישראל, מכון דק"ק עדת ישראל, גליון יז התש"ע, עמוד 1.)), שהחתם סופר היה שומר בכל יום מימות החנוכה את הסביבון בכיסו, ולעיתים היה מוציאו ומוסרו למקורביו, כדי שיגלגלו אותו, לפירסומי ניסא. סביבון זה עבר בירושה לזרעו אחריו, והוא מצוי כיום אצל הרה"ג רבי שמחה בונים סופר, רב קהילת פרשבורג בשכונת גבעת שאול בירושלים ((בטאון עדות לישראל, שם.)).

בספר "פלא יועץ", של הגר"ש קרליבך זצ"ל גאב"ד ליבק ((עמוד 90.)), כותב שגדולי רבני אשכנז שיחקו בסביבון בחנוכה בעצמם, לפרסום הנס. וכך מעידים רבנים נוספים מרבני אשכנז ((ממנהגם של גדולי אשכנז, הרב א. אונא בעל 'עיתים למשנה', פ"ג ס"ח. שיח שדך, הרב שמואל דוד מונק בעל שו"ת 'פאת שדך', פרשת כי תשא דף קסד.))

כ"ק האדמו"ר מצאנז בעל 'שפע חיים זצ"ל' ((שו"ת שפע חיים או"ח ח"ב סימן רפג.)) מסביר את מנהג משחק הסביבון כך: "אפשר ליתן טעם להמנהג לשחק בדרייד"ל וכך היה נהוג אצל אבותיי הקדושים גם כן. ויש להסביר שבזמן היוונים אלו שלא היו במדריגה למסור את נפשם, שמרו את המצוות בסתר, וכשהיו מתאספים בשבת או לברית מילה וכדו' היו משחקים כדי להטעות את היוונים, ולזה משחקים היום להראות שלא זו הדרך, ועיקר ימי החנוכה מיוסדים להורות שחייבים להתחזק במצוות בכל המצבים בריש גלי ולא בהיחבא".

בליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב ((הלכות חנוכה הלכה א' אות ב')) כותב דבר מופלא. ואלו דבריו, מילה במילה: – "וזה בחינת השחוק שהיו נוהגים גם הקדמונים הצדיקים לשחוק בחנוכה במיני שחוק של היתר (אך שבעו"ה עכשיו באין לידי עבירה כי משחקין בשחוק של איסור) זה בחינת מה שמורידין עצמן לבחינת קטנות כדי לעלות אל המדרגה השנייה. בבחינת ירידה תכלית העליה כמובא כי בחנוכה עולין מדרגא לדרגא בבחינת מוסיף והולך".

רמזיו של הרבי משומרי אמונים

במכתב שכתב רבי גמליאל רבינוביץ, והתפרסם בבטאון 'מרי"ח ניחוח', מספר הוא כך: "זכיתי היום להיות במעמד חלוקת דמי חנוכה שחילק כ"ק אדמו"ר משומרי אמונים שליט"א לילדי התלמוד תורה, ולפני שמחלק המעות חנוכה שמונח במגש, משחק בסביבון באמצע המגש, ויש לו ב' סביבונים, אחד מזהב, ואחד מעץ, וקודם משחק בשל זהב, היינו שמסובב הסביבון, ונופל הסביבון לאחד מאותיות נ.ג.ש.ה. ואח"כ מסובב עוד כמה פעמים עד שיוצא לו כל האותיות אלו, נ.ג.ש.ה. וככה על דרך זה משחק גם בסביבון של עץ. ואח"כ הטעים טעם ורמז שמשחקים בסביבון עם ילדים. מפני שבסביבון רשומים אותיות נ.ג.ש.ה. שהם ראשי התיבות של: ג' ש'ותפים, נ'ער , ה'ורים, לרמוז שישנם ג' שותפים באדם, הקב"ה, אביו ואמו (קידושין ל ע"ב), וזה ג' ש'ותפים נ'ער, היינו שבנער יש ג' שותפים. הורים, היינו שההורים = אביו ואמו, הם מהשלשה שותפים, ולכן הם צריכים לשחק עם הילדים, שלא ילכו הילדים לשחק במקומות שזרים לתורתנו הקדושה"…

וכותב רבי גמליאל רבינוביץ מבני ברק: "ושמעתי מכ"ק אדמו"ר מ"שומר אמונים" שליט"א לפרש את הרמזים על האותיות המופיעות על הסביבון נ.ג.ש.ה. ואלו דבריו: הנה על הסביבון כתובים האותיות נ.ג.ה.ש. ואלו האותיות מרמזים על כל זמני חיי האדם, האות נ' מרמזת על נ'ער, האות ג' מרמזת על ג'דול, האות ה' מרמזת על ה'עמידה, רומז על שנות העמידה האמצעיות, האות ש' מרמזת על ש'יבה, רמז כשהוא זקן, ובכל אלו הזמנים האדם צריך לסובב מלמעלה, כפי שמסובבים הסביבון מלמעלה, רמז שהאדם צריך לגבור על היצר הרע, ולא שהיצר הרע יגבור על האדם. דהרי נ.ג.ה.ש. בגימטרייא "נחש", מרמז על היצר הרע, והוא צריך לגבור עליו ולסובב את היצר הרע ממנו, ולא שהיצר הרע יסובב אותו, עכד"ק ששמעתי"…

המשחק בביתו של הסטיפעלער זצ"ל

סדר מנהג 'משחק הדרייד"ל' הנהוג בקהילות ישראל נקבע על פי האותיות החקוקות על הסביבון, נ' ג' ה' ש', שהם 'נס גדול היה שם'. בקהילות ישראל נתנו באותיות אלו גם ראשי תיבות למילים נוספות בשפת האידיש, שכפי משמעותם כך מרוויח או מפסיד. בתחילה מניחים קערה במרכז השולחן עם אגוזים, בוטנים וכדומה, ומחלקים את תכולתה בין כל משתתפי המשחק. כל משתתף מחזיר אגוז או בוטן אחד לתוך הקערה וכל אחד בתורו מסובב את הסביבון.כפי שהאות הנראית כלפי מעלה בשעה שהסביבון נופל, כך מקבל הוא מהקערה או מחזיר לקערה.

כאשר הסביבון נפל על האות ג', המרמז באידיש על המילה "גאנץ" (הכל) – היה הזוכה מקבל את כל תוכן קערת הזכייה, שכללה כפתורים, אגוזים או כסף. אם הייתה עולה לו האות ה',שהיא תחילת המילה "האלב" (חצי)- הוא היה זוכה בחצי מתכולת הקערה. כשהאות נ' הייתה עולה, היה "נישט" (כלום)- והמסובב לא היה מקבל כלום. ואם הייתה עולה האות ש', שהוא באידיש "שעטל" (לשים)- היה עליו לשים בקערה אגוז או מטבע כסף ((בטאון עדות לישראל, שם עמוד 2.)).

כ"ק האדמו"ר מצאנז בעל "שפע חיים" זצ"ל נהג לומר "פלפול" בכל לילה מלילות החנוכה, ובו תירוץ חדש על קושיית ה"בית יוסף" הידועה, מדוע מדליקים 8 ימים נרות, והרי הנס היה רק 7 ימים. במשך שנים רבות, בכל ערב לאחר הדלקת הנרות, היה הרבי מצאנז דורש במשך מספר שעות רצופות ומחדש בכל יום תירוץ חדש על קושיית ה"בית יוסף". בסיום הפלפול נהג הרבי לשחק ברבים מספר דקות בסביבון, לקיים את מנהג ישראל.

הסביבון של 'הציונים'

גדולי האדמורי"ם שיחקו בסביבון בחנוכה, וישנם על משחק זה סודות גדולים ע"פ תורת הנסתר, הקשורים לאותיות נ' ג' ה' ש', הרשומים על הסביבון. (בחו"ל רשום ש', ואילו בארץ ישראל רושמים פ', לומר שהנס נעשה פה, בארץ ישראל. ואולם ישנם שכתבו שמכיוון שעל פי סוד ישנה מעלה דווקא באות ש', לכן גם בארץ ישראל ראוי לשחק בסביבון עם האות ש' ולא עם האות פ' ((בטאון עולם החסידות, חנוכה התשס"ז.)). ישנם קהילות, כמו קהילות סאטמר, באבוב ועוד, המייבאים במיוחד מחו"ל לישראל סביבונים עליהם רשום נ' ג' ה' ש', ולא (חלילה…) נ' ג' ה' פ'. לדעתם, את האות פ', האומר שהנס היה פה, בארץ ישראל, המציאו הציונים הכופרים, שלא הסכימו שעל הסביבון ירשמו את האות ש', המסמנת את 'שם', את ארצות הגלות. לדעתם, סביבון עם האות פ' גובלת ממש בציונות והם מקפידים מאד שלא לסובב סביבון 'ישראלי' שכזה ((מפי הרב עוזר וימר שליט"א מקהילת באבוב בעירנו.)).

מורי מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א מספר ((בטאון עדות לישראל, שם.)) שבביתם שיחקו הילדים בסביבון בחנוכה, אך אביו הסטייפעלער זי"ע לא הרשה להם לשחק בו בשבת, משום שהדבר דומה ל"מקח וממכר" האסור בשבת. ידידי הרה"ג ר' גמליאל רבינוביץ' שאל את הגרח"ק בעניין משחק הסביבון, ומרן שליט"א השיב לו שאצלם נהגו שרק הילדים, ולא המבוגרים, משחקים בסביבון ((קונטרס גם אני אודך, תשובות הגר"ח קניבסקי, ב"ב התשס"ח, עמוד מב.)).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *