אמונת חיים – קונטרס מאמרים על חנוכה

ומן הניסים הגדולים המפורסמים – אדם מודה בניסים הנסתרים

כתב הרמב"ן בסוף פרשת בא …מן הניסים הגדולים המפורסמים – אדם מודה בניסים נסתרים שהם יסוד התורה כולה – שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו – עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים – אין בהם טבע ומנהגו של עולם כלל – בין ברבים בין ביחיד – אלא אם יעשה המצוה יצליחנו שכרו – ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו – הכל בגזרת עליון…עכ"ל שם.

נראה שבתוך ענין נס החנוכה – מוצאים בעומק הדברים ג' אופנים שהגילוי של הנס הנגלה – בא לגלות שאף הנהגת הטבע הנסתרת – היא נס.

האור הגנוז המתגלה דרך ניסים גלויים – מגלה על האור הגנוז בהנהגת הטבע – וכמו שכתב הרמב"ן בדבריו שם.

א] בגמ' שבת כב. – רב שמואל מדפתי אמר משמאל והילכתא משמאל כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין – משמע שיש קשר בין מצות מזוזה ומצות נר חנוכה.

וכך גם במס' סופרים [פ"כ ה"ה] …שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל – לקיים מה שנא' "מה יפית ומה נעמת" מה יפית במזוזה ומה נעמת בנר חנוכה.

וכן בזוה"ק ויחי רלח: …יכול אף ישראל כן [יורדים לגיהנום של שלג] – ת"ל "לא תירא לביתה משלג" – מ"ט בגין דכל ביתה לבוש שנים – אל תקרי שנים אלא שנים – כגון מילה ופריעה – ציצית ותפילין – מזוזה ונר חנוכה

וצריך להבין את הקשר בין מצות מזוזה ובין מצות נר חנוכה.

הרמב"ן בדבריו שם בסוף פרשת בא מסיים – …שכל דברינו ומקרינו הם ניסים אין בהם טבע כלל – …אלא אם יעשה המצוה יצליחנו שכרו – ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו – הכל בגזרת עליון…עכ"ל שם.

ובתחילת פרשת וארא כתב הרמב"ן …כי לא תבא על אדם טובה בשכר מצוה או רעה בעונש עבירה רק במעשה הנס – ואם יונח אדם לטבעו או למזלו – לא יוסיפו בו במעשיו דבר ולא יגרעו ממנו – אבל שכר כל התורה וענשה בעוה"ז – הכל ניסים והם נסתרים יחשב בהם לרואים שהם מנהגו של עולם – והם באדם עונש ושכר באמת. עכ"ל.

ביאור דבריו – שיסוד האמונה שהעולם מונהג במהלך של שכר ועונש – מכריח שכל המאורעות שעוברים על האדם הם ניסים – שכן אין שום מהלך טבעי להנהגה של שכר ועונש.

מדברי הרמב"ן עולה שהנהגת שכר ועונש – היא היא הנס הנסתר הנלמד מתוך הנס הנגלה.

ואם כן יש לומר – שעל כן יש להסמיך את המזוזה לנר חנוכה – כי מהנס הנגלה של חנוכה – אנו למדים להכיר בנס הנסתר של הנהגת שכר ועונש המפורשת במזוזה – "והיה אם שמוע תשמעו…". [ראה ביאור נוסף בסמיכות המזוזה לנר חנוכה במאמר "ויזרח לו השמש"]

על פי האמור יש לבאר את דברי המאירי [שבת כב.]

על דברי הגמ' שתהא נר חנוכה בשמאל ומזוזה בימין הוסיף המאירי – ופרשו בהגדה – ויבא בעל הבית בתפיליו ובטלית מצויצת ביניהם "חונה מלאך ה' סביב ליריאיו ויחלצם".

וצריך להבין – מהי השייכות של מצות תפילין ומצות ציצית – למצות נר חנוכה?

לפי המבואר לעיל יתכן לומר – שהתפילין יש בהם בדוגמת המזוזה את פרשת "והיה אם שמוע" שבה ענין שכר ועונש שזהו סוד הנס הנסתר כמבואר בדברי הרמב"ן – הנלמד מן הנס הנגלה של חנוכה.

ובדרך זו יש לבאר את ענין הטלית המצויצת.

בגמ' מנחות מד. – מובא בההוא שבאו ד' ציציותיו וטפחו לו על פניו ואמר …אלא מצוה אחת ציונו ה' אלקינו וציצית שמה כתיב בה "אני ה' אלהיכם" שתי פעמים – אני הוא שעתיד ליפרע ואני הוא שעתיד לשלם שכר – עכשיו נדמו עלי כד' עדים.

מבואר שגם מצות ציצית מלמדת את הנס הנסתר של הנהגת שכר ועונש – הנלמדת מן הנס הנגלה של החנוכה – ולכן כדרך שמצות מזוזה מצורפת למצות נר חנוכה – גם מצות תפילין וציצית מצורפות אליה.

ב] על קושיתו המפורסמת של הבית יוסף, מה היה הנס ביום הראשון, עונה הסבא מקלם – שהדלקת הנר ביום הראשון של חנוכה למרות שלכאורא גם בדרך הטבע היה בידם שמן לאותו יום – באה לבטא, שמתוך הנס הנגלה של שאר הימים אנו למדים על הנס הנסתר, שגם כאשר יש מספיק שמן והוא דולק, אין זה טבע ומנהגו של עולם, אלא רצונו ית'.

ורמז לזה בפיוט מעוז צור "בני בינה ימי שמונה – קבעו שיר ורננים" בני בינה המבינים דבר מתוך דבר ומתוך הנס הנסתר מבינים את הנס הנגלה, על כן קבעו ימי שמונה ולא שבעה.

כנגד יון שרואה רק טבע, מאיר הנצחון על יון, את אור הנס, המגלה שאין בכל דברינו ומקרינו, טבע ומנהגו של עולם כלל.

על דברי השו"ע בהלכות חנוכה שאומרים הלל בכל יום – כתב המ"ב בטעם הדבר – מפני שהנס התחדש בכל יום היינו שבאמת לא היה כאן נס אחד אלא שמונה ניסים.

וע"פ דברי הסבא מקלם יש לבאר שבמכוון נעשה הנס בצורה כזו שבו אותו נס חזר על עצמו אחרי היום הראשון במשך שבעה ימים רצופים – בכדי לתת לנו משל להנהגת הטבע – כדרך שכאן אע"פ שאותו ענין חוזר על עצמו שוב ושוב – כולם מבינים שכל יום הוא נס בפני עצמו – כך הנהגת הטבע אע"פ שהיא חוזרת על עצמה באמת היא נס נסתר.

ג] במאמר "ופינו את היכלך" הובאו דברי המהר"ל [נר מצוה עמוד כ"ב] השואל – כיון שמצוות לאו ליהנות נתנו – מה מקום יש לקביעת מועד החנוכה להודות ולהלל על האפשרות לקיים מצות הדלקת הנרות?

והא עונה על כך שתי תשובות א] כיון שכונת היונים היתה לבטל את כל התורה הרי ביטול התורה היה גורם לביטול העולם – על כן ודאי יש מקום להודות ולהלל על קיום העולם. ב] עיקר קביעת החנוכה הוא באמת על הנצחון על היונים – אלא שנס פך השמן בא לגלות שהנצחון אכן היה נס – שכן אפשר היה לטעות בו ולייחס אותו לכוחם וגבורתם של החשמונאים.

עולה אם כן מדברי המהר"ל בתירוצו השני – שהנס הנגלה של פך השמן – בא לגלות את הנס הנסתר שבנצחון המלחמה

על פי דברי המהר"ל בתירוץ השני – אפשר אולי ליישב את קושית ה"מעשה רקח" על דברי הפר"ח.

על השאלה הידועה של ה"בית יוסף" מדוע הדליקו שמונה ימים הרי ביום הראשון היה עדין שמן לצורך ההדלקה – עונה ה"פרי חדש" – שביום הראשון ההדלקה היא על נס הנצחון במלחמה – ושואל על כך ה"מעשה רקח" – אם כן מדוע מדליקים ביום הראשון נר – די לשם כך בהלל והודאה על נס הנצחון?

על פי דברי המהר"ל – שנס הנרות בא לגלות את הנס אשר היה בנצחון החשמונאים – שלא נטעה לייחס אותו לכוחם וגבורתם – מובן מדוע הדרך שקבעו חז"ל לציין את נס הנצחון היא דוקא על ידי הדלקת נר – כי נס הנר הוא אשר גילה את הנס בנצחון המלחמה – ויתכן לומר שהנר שמדליקים ביום הראשון בא לגלות על כל הנרות של שאר הימים שמדליקים אותם כדי להעיד על הנצחון שאף הוא היה נס.

על פי זה יש להוסיף ביאור בדברי הסבא מקלם על שאלת ה"בית יוסף" – אשר הובאה באות א] – שהיום הראשון בא לגלות שמנס החנוכה הם למדו שגם כאשר שמן רגיל דולק אין זה דבר טבעי אלא נס נסתר – ועל כך מדליקים ביום הראשון נר לציין שגם הטבע הוא נס נסתר.

יתכן לומר – שהואיל והמלחמה הרוחנית עם יון היתה כנגד ההשקפה החשוכה הרואה בהנהגת הבריאה רק טבע ומכחישה את הנס שבטבע – על כן שלמות הנצחון במלחמה הזו הרוחנית היתה בזה שמתוך הנס של הנרות הבינו שגם הטבע הוא נס – ולפי דברי הסבא מקלם – על כך באה הדלקת הנר ביום הראשון.

בזה מתקרבים ב' התירוצים של הפר"ח והסבא מקלם זה אל זה – לפי הפר"ח – הנר הראשון הוא על נס הנצחון בגוף – ולפי הסבא – הנר הראשון הוא על הנצחון הרוחני

והבנה זו מאירה עוד – שההדגשה שנצחון המלחמה היה נס היתה נצרכת באופן מיוחד במלחמה עם יון – שהואיל ויון מכחישה את מציאות הנס – על כן הבלטת הנס שבנצחון היא חלק מהותי מהנצחון הרוחני.

ונראה שג' הענינים הללו הם ג' סוגים שונים של ניסים נסתרים – אותם עלינו להכיר מתוך הנס הגלוי של פך השמן.

א] ענין מזוזה בימין בא ללמד על המאורעות העוברים על האדם לכאורא במהלך של טבע – שכולם נס נסתר בחשבון של שכר ועונש.

ב] היום השמיני על פי תירוצו של הסבא מקלם על קושית הב"י בא ללמדנו – שעצם מציאות הנבראים וחוקי הטבע, כמו העובדה ששמן דולק – אינם מציאות טבעית אלא נס נסתר.

ג] נס החנוכה – על פי דברי המהר"ל בא ללמדנו על מציאות של ניסים נגלים המכוסים על ידי מעשה כל שהוא של האדם אשר גורם להסתיר אותם – כמו הנצחון במלחמה על היונים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *