ראובן נתן שיק דחוי לשמעון (שיק ללא שם המוטב ולא מוגבל בסחירותו) על מנת שיעשה לו ניכיון (יתן לו מזומן בניכוי עמלה מסוימת כנגד השיק הדחוי). שמעון נתן את השיק ללוי. בנקודה זו יש מחלוקת:
לטענת ראובן – שמעון נתן את השיק ללוי בכדי שיעשה לו ניכיון לשיק וכך יוכל ליתן לראובן את המזומן, ובסופו של דבר, לוי לא נתן מזומן לשמעון, אך בשלב מאוחר יותר, החליט לוי להחזיק את השיק מאחר ושמעון חייב לו כספים בגין שיקים אחרים שנתן שמעון ללוי אשר חזרו.
לטענת לוי – שמעון נתן לו את השיק מלכתחילה כנגד חובות אחרים שהיו לשמעון כלפי לוי (אותם השיקים שחזרו) ולא לצורך ביצוע ניכיון. בנוסף, טוען לוי, במעמד מתן השיק נתן לו שמעון שטר חוב אישי שלו להבטחת פרעון השיק של ראובן.
אין מחלוקת כי לוי לא נתן כסף בגין השיק של ראובן שקיבל משמעון.
שמעון הוא בעייתי ולכן המחלוקת היא בין ראובן ללוי (לוי מעדיף לגבות חוב באמצעות השיק מראובן מאשר לגבות את חובותיו משמעון).
השאלות:
א. האם ראובן, אשר ביטל את השיק, יכול לטעון לדין של שטר חוב שמחל, ולפיכך, השטר מחול וראובן רק צריך לפצות את לוי על הנזק שנגרם לו. ומאחר ולא נגרם לו כל נזק בשל קבלת השיק משמעון (שהרי הוא לא נתן כל כסף שהוא תמורת השיק של ראובן, והחובות של שמעון כלפיו היו קודמים למתן השיק של ראובן) ראובן לא צריך לשלם כלום ללוי?
ב. האם ראובן יכול לטעון שעל אף שיש מחלוקת מהו שיק (האם שטר חוב, האם שליחות, האם מזומן) קים לו ששיק זה שליחות וממילא, השליחות מבוטלת ברגע ששמעון נתן את השיק בניגוד לשליחות שהיה אמור לבצע? או לכל הפחות לטעון כי קים לו ששיק זה שטר חוב ולא מזומן וממילא יכול לטעון בדרך של א' דלעיל?
ג. האם לוי יכול לטעון לא נאמן עלי שמעון להעיד על מה ניתן לו השיק?
תשובה:
תחילה יש להקדים שלתת שיק בניכיון היא הלוואה בריבית קצוצה ואם ראובן היה מקבל משמעון את המזומן היו שניהם עוברים על כמה לאווין מן התורה.
דעת כמעט כל הפוסקים ששיק הוא שטר לכל המוציאו (אם הוא סחיר), ולוי שאוחז בשיק נאמן לטעון שהשיק הגיע לידו כדין, וראובן חייב לפרוע את כל הסכום הרשום בו, כל עוד שאינו מוכיח שלוי אוחז בשיק שלא כדין. ואפילו אם יוכיח ששמעון שינה בשליחותו, אינו נפטר מחובתו כלפי לוי עד שיוכיח שלוי נהג שלא כדין. בנוסף לכך ייתכן שאף אם גירסת ראובן נכונה, היה לוי רשאי לתפוס את השיק תמורת חובות ששמעון חייב לו, ויש לדון בזה.
ביטול שיק, אינו מחילת שטר, ששיק תקף כשטר אף לאחר שבוטל, רק שהבנק אינו יכול לכבד.
רוב רובם של בתי דינים מוציאים ממון על פי שיק. עיין בספר הצ'ק בהלכה. טענת 'קים לי' היא רק במקום שיש מחלוקת בין הפוסקים הקדומים ואין לדיין ראיות להכריע ביניהם, אבל במקום שיש מחלוקת בין פוסקי זמנינו, רשאי הדיין להכריע כפי הדעה שיותר נראה בעיניו, אפילו על פי סברות בעלמא, ואין הבעל-דין יכול לטעון 'קים לי' כפוסקים אחרים.
שמעון פסול לעדות, מאחר שאם ראובן יתחייב ללוי, יחזור לגבות משמעון.
