לכבוד הדיינים שליט"א
הנידון: דין ודברים בקניית דירה,
אני הח"מ – קניתי דירה מהמוכר הח"מ, סיבת הקנייה נאמרה מיד בפגישתינו הראשונה שהיא להשקעה, כשבאנו לראית את הדירה החלטנו שרצוננו לקנותה, ביקש ממנו המוכר לבא לעורך דין שהוא מכירו משכבר הימים, לשאלתי לשם מה ענה לי שרוצה לעשות אצלו את החוזה, ושגם אני ישכור את שירותיו של עו"ד זה, עניתי לו שאין לי בעיה לבא איתו לעו"ד אבל אין בדעתי לשוכרו לייצג אותי בקניית הדירה, באשר אצלינו במשפחה חוק הוא שאנו לוקחים עו"ד שלנו בנפרד (החלטה זו נבעה מכח סיבוך גדול שהיה לנו בעבר מחמת שלא היה לנו עו"ד שלנו), המוכר והמתווך שמעו את דברי וסיפרתי את המניע אותי לשכור עו"ד אחר, וחרף כל השכנועים שלהם לא זזתי מדעתי והודעתי נחרצות שאני פונה לעו"ד אחר, והמוכר אמר שהוא מסכים "אבל לא רוצה שיהיו לי הפסדים". לא יחסתי חשיבות למשפט זה מכמה סיבות, ראשית לא ראיתי הגיון שיהיו לו הפסדים מזה שאפנה לעו"ד אחר (אא"כ הוא רוצה לרמות אותי) וזאת לא עלה בדעתי ושנית איני צריך ממנו אישור והסכמה להגן על זכויותי ואיני צריך להיחשף לסכנה בגללו.
בכל זאת מחמת שביקש מאוד שאבא לעו"ד שלו הסכמתי אבל הבהרתי חד משמעי שאיני רוצה שילחצו עלי לערוך חוזה אצלו ואין על מה לדבר, הלכנו לעו"ד וכמובו הופעל עלי לחץ גדול מצד המוכר לערוך חוזה כאן ומיד, מה שהיה מוזר ומעלה חששות, טלפנתי לעו"ד שלי ושאלתי אותן לדעתו, ואמר לי שאי"ז הגיוני, ומה המהירות הזו ואולי הוא רוצה לרמות אותי חזרתי ואמרתי שאני שוכר עו"ד אחר וכעת איני חותם על חוזה, ערכנו זכרון דברים בו התחייבנו לערוך חוזה תוך 10 ימים מיום חתימת הזכרון דברים, בזמן החתימה לא דיבר המוכר מאומה על ההפסדים היכולים להגרם לי כתוצאה מזה שאני שוכר עו"ד אחר, כשיצאנו מהעו"ד פנה אלי המוכר ואמר לי שהעו"ד אמר לו שאם גם אני הייתי שוכר את שירותיו היה לוקח לכל אחד שכ"ט עו"ד 1500 ש"ח, וכעת שאני פונה לעו"ד אחר הרי שהוא רוצה מהמוכר 2000 ש"ח והמוכר תובע ממני 500 ש"ח, שהרי אמר שאינו רוצה שיהיו לו הפסדים.
טענתו היא שיש כאן שתיקה כהודאה בזה שכשאמר שאינו רוצה שיהיו לו הפסדים לא עניתי ,וטענתי היא, שמה שלא הגבתי נבע ממה שכתבתי לעיל ולדעתי אין באן הודאה כי לא הייתי צריך להגיב לטענה זו.
ואבקש ממעלת תורתם שיורו אותנו הדרך אשר נעלה בה. ואף אם אכן הייתי צריך להגיב אולי יש כאן דברים שבלב שהרי בחתימה לא אמרו כלום והוא "כההוא דזבין נכסיה אדעתיה למיסק לארעא דישראל".
תשובה:
הקונה אינו חייב למוכר 500 ש"ח טרחת עורך דין, לא היתה התחייבות בלשון ברור, ובכל מקרה שהלשון אינו ברור, וניתן לפרש בכמה דרכים, אין התחייבות.
