הבטחה להקדים במסירת המפתחות

לכבוד הדיינים שליט"א
הנידון: דין ודברים בקניית דירה,
אני הח"מ – קניתי דירה מהמוכר הח"מ, סיבת הקנייה נאמרה מיד בפגישתינו הראשונה שהיא להשקעה, כשבאנו לראית את הדירה החלטנו שרצוננו לקנותה, במעמד עריכת החוזה אחר חתימתו ביקשנו מהמוכר מפתחות לצורך עריכת שיפוצים בדירה הוא שאל את העו"ד והוא אמר לא שזה לא מקובל, אבל אחר התשלום השני שהוא רוב ערך הדירה ובסך הכללי ישאר רק 50000 ש"ח מהסכום הכולל שעוד לא שילמנו, יתן. וכך סוכם בע"פ במעמד העו"ד והמתווך והמוכר לא מכחיש זאת.
תאריך התשלום השני היה אחר חודשיים מתאריך חתימת החוזה אבל כיוו שהיינו צריכים את המפתחית לשיפוץ התרוצצנו רבות להשיג את הכסף הנדרש במהירות, שהוא רוב מוחץ מערך הדירה, וכאשר השגנו אותו העברנו אותו מיד למוכר ולעו"ד שלו כפי שהיה מסוכם בחוזה וכשביקשנו את המפתח נענינו "שהם חשבו על זה וזה לא נראה להם", ועל טענתי שהרי סיכמנו, אמרו שכל מה שלא רשום בחוזה לא מחייב אותם וכלשונם "ומה הבעיה אם השגת כ"כ הרבה כסף כ"כ מהר תתן עוד 50000 ש"ח שנותרו ותקבל את המפתח" ראיתי במשפט זה סחיטה כיון שהוא רוצה את כל הכסף והוא יודע שאני זקוק למפתחות הוא לוחץ עלי, ובאמת לא יכולתי להשיג עוד כ"כ הרבה כסף, כך שקבלנו מפתחות חודש אחרי הזמן שסיכמנו.
טענתי שאי"ז אסמכתא כיוו שקניתי חלק בדירה כערך התשלום והתחייב לתת לי ממה שקניתי. והפסדתי חודש שכירות (בערך 1500 ש"ח, שרק אחר כל התשלום קיבלנו את המפתחות ואז התחלנו שיפוצים שארכו חודש ותוך יומיים הדירה הושכרה, ולכאורה ברור שאם היינו מקבלים המפתח בזמן היינו מרויחים עוד חודש.
(הדירה נקנתה להשקעה והמוכר ידע זאת היטב).

תשובה:

המוכר אינו חייב לשלם לקונה דמי שכירות 1500 ש"ח. מאחר שלא היה שום קנין לחייב את המוכר להקדים לתת את המפתח לפני המועד המופיע בחוזה. הקדמת התשלום אינה קנין מאחר שהקונה שילם כסף שהוא חייב בכל מקרה. ייתכן שאם הקונה היה דורש את הכסף חזרה לאחר שהמוכר סירב לתת לו את המפתח, בטענה שלא הקדים לשלם רק כדי לקבל את המפתח, היה מקום לדון שהמוכר חייב להחזיר לו את הכסף עד שיגיע מועד התשלום שבחוזה, אבל בכל מקרה המוכר לא היה חייב לתת את המפתח. כל זה מצד דיני ממונות, אבל המוכר עבר איסור בכך שחזר בו מדיבורו, שאסור לחזור מדיבור גם אם לא היה קנין.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. לכבוד הרב המשיב
    אינני מבין מדוע ההתחייבות של המוכר (שאינה מוכחשת על ידו) אינה מחייבת את המוכר ואותו קנין שחל על החוזה חל גם על כל תנאיו. ניתן אולי לחלק ולומר שהתנאים שלא מוזכרים בחוזה הם כמאן דליתא, אך ראשית, לא הזכרת זאת בתשובתך. שנית, אינני בטוח כלל שסברא זו נכונה משום שכל עוד הצדדים מסכימים על העובדה שהייתה התחייבות שכזו ועל סמך זה עשו קנין על הדירה, לכאורה הקנין של הדירה חל גם על התנאים שבעל פה. אני מסכים שבמקום שהחוזה הכתוב סותר את ההתחייבות בעל פה ניתן לומר שבסופו של דבר הצדדים הסתמכו על מה שסוכם בכתב. אך כל עוד החוזה "שותק" אני לא רואה סיבה להתעלם ממה שסוכם.
    בכבוד רב ובברכת יישר כח על פועלם הברוך

  2. היתה לי טעות, ואני מודה לך על שהערת על כך. קונה זה שאל שאלה נוספת שקשורה לדרישת המוכר לאחר החתימה על החוזה, מכך הגעתי לטעות שאף הבטחה זו היתה לאחר החתימה על החוזה.
    אבל לעצם הדין, אני סובר שאף אם דיברו על כך לפני החתימה על החוזה, לא היה המוכר חייב לעשות כן. הצדדים מסכימים שהבטחה זו לא היתה רשומה בחוזה. ניתן להניח שבחוזה היה כתוב שמסירת החזקה תהיה לאחר גמר כל התשלומים, כפי שכתוב בכל החוזים, אחרת, נצטרך לומר שלא היתה שום התייחסות בחוזה למועד מסירת החזקה, וזה לא ייתכן. אם בחוזה כתוב שמסירת המפתחות תהיה לאחר התשלום האחרון והמוכר אומר בעל פה שימסור את המפתחות לאחר התשלום השני, יש לפרש שכוונתו היא: שלפי תנאי ההסכם אינו מתחייב למסור את המפתחות עד לאחר התשלום האחרון, אבל הוא מוכן למסור את המפתחות אף לאחר התשלום השני.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל