חיוב הגוף על המזמין לגמור את העסקה
עוד יש לעיין, הרי ניתן לומר שיחול הקנין על חיוב הגוף, שהמזמין מתחייב לקנות את הריהוט והמוכר מתחייב למכור, ובדרך זו אין חסרון מצד דבר שלא בא לעולם, שאדם יכול להתחייב דבר שלא בא לעולם, כמבואר בשו"ע סי' ס סעיף ו. וקנין 'סיטומתא' חל אף על חיוב הגוף, וכמו שכתב בהגהות אמרי ברוך על שו"ע סי' קכט. ואף שבכל קנין, שעשו על גוף הדבר שאינו בעולם, איננו מפרשים שהקנין יחול על חיוב הגוף, אלא אם יאמר במפורש שמקבל קנין על חיוב גופו, מכל מקום בדבר שנהוג להתחייב באמצעות 'סיטומתא', מסתבר לפרש כוונת הצדדים שהקנין יחול בדרך התחייבות.
וכן מצאנו בשו"ת דברי חיים חו"מ ח"ב סי' כו הסובר שכל 'סיטומתא' מועיל בדבר שלא בא לעולם מצד שחל על חיוב הגוף, שהמנהג הוא שמתחייבים על ידי עשיית פעולה זו. וכן כתב בספר ערך שי סי' רא שקנין 'סיטומתא' בדבר שלא בא לעולם חל על חיוב הגוף. ומה שכתב המרדכי שאינו מועיל בדבר שלא בא לעולם, היינו משום שמדובר שם בהבטחה לתת לו למול את בנו, ועל דבר כזה לא ניתן לעשות קנין אפילו בדרך של התחייבות, שלא ניתן להתחייב לעשות פעולה מצד 'קנין דברים', כמבואר בשו"ע סי' קנז סעיף ב ((אבל התחייבות למכור איננה קנין 'דברים' ומחייבת לדעת רוב הפוסקים, כמבואר בשו"ת תורת אמת למהר"א ששון סי' קלג, והביאוהו להלכה הקצות והנתיבות בתחילת סי' רו, וכן מסקנת הערוך השולחן בסי' ס סעיף יא ומייעץ למכור דבר שלא בא לעולם בדרך התחייבות. ובנידון דידן שמתחייב למכור ריהוט שאינו מסוים, ואם יישרפו הרהיטים לפני שיסופקו ללקוח יהיה חייב למכור אחרים במקומם, הקנין חל אף לדעת הקצות שם (ובסי' רג סק"ב) שאי אפשר להתחייב למכור דבר מסוים מבלי שיקבל אחריות אם ייאבד הדבר המסוים.)). ואם כן במידה שעשו טופס הזמנה מסודר, הרי יש כאן קנין 'סיטומתא' ויש התחייבות של המוכר לספק את הריהוט ושל המזמין לשלם עבורו לאחר שיושלם, ולעמוד במקחם. וכשרק נתנו דמי קדימה והמנהג ברור לקנות בכך, תלוי במחלוקת הפוסקים.
הכותב:
הרב אברהם בוטרמן שליט"א חבר ביה"ד "נתיבות חיים"
