לתרומות לחץ כאן

אמירת י"ג מידות כשהציבור נופל על פניו ושינוי מנהגים בין המתפלל לציבור

שאלה:

האם כשאדם חסידי מתפלל בביה"כ ליטאי ובמקום לומר תחנון עם הציבור אומר י"ג מידות, י בזה משום "לא תתגודדו" (וכן כה"ג יש הרבה מקרים ואכמ"ל)?
בתודה מראש

תשובה:

אין בזה משום לא תתגודדו, בפרט בנידון דידן שלא ניכר שלא אומר תחנון אלא מאחר ועומד בסדר אחר בתפילה, וכמו שאין אדם צריך לומר תחנון עם הציבור אם אוחז באמצע אמירת קרבנות וכד', ובאור לציון כתב שאת אמירת י"ג מידות והווידוי כיון שהציבור יושבים מיד לנפילת אפים צריך לשבת גם כן ויאמר וידוי בישיבה ובלא הכאה על הלב, ואם כי יש דיעות שאין לשנות מסדר התפילה שמתפללים הציבור, המנהג כמו שנתבאר.

יש להעיר שאת שלוש עשרה מידות כיון שאין הציבור אומר אותם יאמר הוא אותם בטעמים ויסיים את כל הפסוק שבסוף שלוש עשרה מידות ונקה לא ינקה עד ועל רבעים.

מקורות:

עי' מג"א (סי' תצג סק"ו) שבדבר שהוא מנהג ולא חילוק דין אין בזה משום לא תתגודדו, [ועפ"ז כתב בא"א מבוטשאטש סי' קכח שמותר לכהן לישא כפיו בצורה שונה מאשר שאר הכהנים כיון שאין בזה דררא דאיסורא], ועי' ערוך השלחן (סי' תרנא סכ"ב) שכתב להוכיח כן לגבי נענועים בלולב שמותר לנענע בצורה שונה משאר הציבור וכן שלא לנענע אם לפי מנהגו לא מנענעים [כגון הנוהג לפי האריז"ל שלא לנענע רק בהודו הראשון ונמצא בבית כנסת אשכנזי שמנענעים בכל הודו] והוכיח כן ממה שאמרו במס' סוכה (לז:) שכל העם היו מנענעים והם לא ע"ש.

אולם בפאת השלחן (הל' ארץ ישראל סי' ג' סעי' י"ד ובית ישראל ס"ק ל"א)  כתב "אבל בני אדם יחידים אשכנזים כשמתפללים בבית הכנסת הספרדים וכן להיפך אסור להם לשנות מנוסח הצבור".

ובשד"ח (מערכת הל' כלל לט) הביא מהנצי"ב (שו"ת משיב דבר ח"א סי' יז) שדבר שניכר ששונה מהציבור יש בזה משום לא תתגודדו, וע"כ יש חילוק בין אמירת קדושה בקול שצריך לומר את נוסח התפילה  של הציבור לבין תפילה בלחש שמותר לו לומר את נוסחו שלו, וזה שלא כדעת הפאת השולחן וכן דעת רוב הפוסקים עי' בשו"ת מהר"ם בריסק ח"ב (סי' כח) ושו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סי' כג) ומנחת יצחק (ח"ז סי' ה) הליכות שלמה (פ"ה סעיף כב ואילך), ועל פי זה נראה שיש להחמיר שלא ליפול על פניו בתחנון בבית כנסת של ספרדים שנוהגים שלא ליפול על פניהם, וכ"כ בשבות יצחק (ח"ח פרק יח ענף ה אות ד-ה) שבדברים שמחויבים מצד הציבור צריך . [אם כי שבשו"ת אג"מ (או"ח ח"ב סי' כד) כתב ש"בלחש נמי טוב להתפלל בנוסח הציבור", אך למעשה המנהג שלא כן].

אולם בנוגע לי"ג מידות מבואר להדיא להתיר בשו"ת אבני נזר (או"ח סי' כט) שאין בזה כלל דין דלא תתגודדו ורק בסדר התפילה עצמה ממש ולא בדברים המוסיפים לאחר התפילה ע"ש [ונראה דאזיל בשיטת הנצי"ב ע"ש], ועי' שו"ת רבבות אפרים (ח"ה סי' קא) שהביא בשם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שמי שאינו רגיל לומר וידוי ויג מידות שצריך לומר עמהם משום לא תתגודדו ע"ש, וע"ע ברבבות אפרים (ח"ו סי' סא) שהאריך בענינים אלו וע"ש שהביא בשם שו"ת מהר"ם בריסק שמתפלל נוסח ספרד המתפלל בב' וה' בנוסח אשכנז יאמר את התחנון מעומד ולא ישב כשכולם עומדים ואומרים והוא רחום [ובספר שיח תפילה לע"נ הב' טשזנר עמ' תרפח תשובת הגר"ח קנייבסקי שבדבר שבציבור לא משנים משום לא תתגודדו].

וכן העלה הלכה למעשה להקל לומר סדר הוידוי כמנהגו בשו"ת משנה הלכות ח"ח סי' כט, אולם בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ט תשובה א) כתב שיאמר את זה בישיבה וכמו שנתבאר, ועי' מה שהעיר ע"ד בספר שיח תפילה (לר"י טשזנר עמ' רה).

וע"ע שו"ת יביע אומר ח"ו או"ח סי' י, ושו"ת אור לציון (ח"ב פ"ה שאלה יא).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל