שלום רב.
הדין הוא שבשר שנכנס למים חמים לפני מליחה הוא אסור לאכילה. השאלה שלי היא בקשר לעוף שלם שנכנס למים חמים לפני מליחה מה דינו של הכבד. מכיון שבין כה הכבד צריך צלייה. האם נאסר כשהעוף שלם נכנס למים חמים או לא? ברצוני לדעת את הדין לכתחילה ובדיעבד. ואם אפשר לבדוק שהכבד לא התחמם בשום אופן ולא נפגע מהמים החמים, האם הבדיקה הזו מתירה את הכבד או לא?
תשובה:
אם זה נכנס למים חמים בכלי שני, הכבד כשר לכל הדיעות.
אם זה נכנס לכלי שעמד על האש או שהתבשלו המים על גבי האש אפילו אם כעת הכלי לא על האש, ועדיין המים חמים ["יד סולדת" – כ-45 מעלות ומעלה], לדעת השו"ע הכבד כשר לאחר שיצלנו, ולדעת הרמ"א הכבד אסורה בצליה גם כן, כיון שנחשב שהכל מתבשל, אפילו שלא מרגישים שיש חום בכבד, כיון שפעולת המים החמים הוא להבליע את הדם ולהזיזו ממקום למקום.
ולמעשה: לנוהגים לפי פסקי הרמ"א אין להתיר כלל, ולנוהגים על פי פסקי השו"ע אין להתיר רק במקום הפסד מרובה, או בערב שבת שאי אפשר להכין תבשיל נוסף.
בכל מקרה הקדירה שבושל בה עוף זה נאסרה וצריכה הגעלה.
מקורות:
שו"ע סי' עג ס"ב, כף החיים שם סק"כ.
לגבי דין החום, כן מבואר בדברי הפוסקים שרק לגבי מליחה יש שיעורים של כדי מליחה וכדי צליה אבל לא בבישול.
אם זה לצורך מריטה, האם יש שנוי?
עיין בבית יוסף בטור סי' ס"ח ד"ה "ואם"שמביא בעל העיטור לאלו שמורידים נוצות עם אש, שכתב להיזהר לא להשאיר את העוף ליד האש יותר מדי עד שהכבד והלב יתחממו. מוכח מכאן שיש שינוי אם הכבד מתחמם או לא?
לא כתבת את לשון הב"י ועל כן הוטעתה
ז"ל הב"י "אלא שכתב בעל העיטור (הל' הכשר הבשר ח"ב ה:) שצריך שלא להשהותו כל כך באש כדי שיוכל הלב והכבד להתחמם ולהפליט הדם בגוף התרנגולת"
משמע מזה שכל החשש הוא התחממות שגורמת פליטת דם, בלי התחממות אין חשש פליטת דם ואין בעיה לשים אותו באש. אם ע"י הכנסה למים חמים אין חשש פליטת דם, למה שזה לא יהיה אותו דבר?
במים חמים המים נכנסים גם לפנים התרנגולת ונוגעים בכבד, אולם באש צריך שהאש תפעל על הכבד, וכיון שהוא חלק נפרד החשש הוא רק כאשר האש מחממת את הכבד ואז מפליטה ממנו את הדם.
במקרה שאין חשש שהמים החמים יכנסו בתוך העוף. מכיון שעדיין העוף לא נפתח. מה הדין?
לא ידעתי מדוע אין חשש שהמים החמים יכנסו לתוך העוף, א. הרי יש מספיק נקבים בעוף מחמת השחיטה והמריטה וכו', ב. הרי ודאי שהבישול משפיע עם הזמן על כל העוף ומחמם אותו עד לתוכו.
אין חשש שהמים יכנסו לתוכו בגלל שמדובר בעוף ששחטו אותו והוא עדיין עם הנוצות הוא תלוי מהרגליים הראש למטה עדיין הכל סתום אין שום חשש שהמים החמים יכנסו לתוכו. (בדוק ומנוסה) ב' בדיקה נעשתה בכמה אפשרויות. אין סיכוי וגם למעשה לא היה שהכבד לא מתחמם בכלל אפילו במעלה אחת.
לפי איך שאני מבין, עושים כן לכתחילה, ומדוע? הרי העוף נאסר במקרה זה.
צריכים רק את הכבד
יש להקל.
מקורות:
עי' שו"ע סי' סח ס"ט, ועי' ש"ך סי' עג ס"ק כב, ומנחת יעקב על התו"ח כלל כד סק"ז.
השאר תגובה