זמן כניסת השבת
מג. מצות עשה מן התורה להוסיף מהחול על הקודש, (כן דעת רוב הראשונים שדין זה הוא בין בשבת ובין ביוה"כ, ולדעת הרמב"ם הוא חיוב מדברי סופרים).
מד. יש להזהר לעשות את כל ההכנות לשבת עד זמן תוספת שבת, וזמן זה יש להשתדל לכל הפחות שלא יפחות מה' רגעים קודם השקיעה. [המבואר במשנ"ב (רסא סקכ"ב) ששיעור תוספת שבת עם בין השמשות הוא כחצי שעה, הוא בזמנו שנהגו כשיטת ר"ת אף לקולא, והיה זה כמ' דק' לאחר שקיעת החמה].
מה. כיום שנהגו להדליק נרות מוקדם לכך, יש להשתדל להספיק להכין את כל ההכנות שיש בהם משום חילול שבת קודם לכן (כמבואר בר"ן שסיבת טעם הראשונים שיש בהדלקת נרות משום קבלת שבת הוא משום שהדלקת הנר הוא מלאכה אחרונה).
מו. אדם שמקבל על עצמו שבת, על ידי אמירת בואי בשלום או מזמור שיר ליום השבת, קודם שקיעת החמה, אסור בכל המלאכות ואין לו להתפלל מנחה.
מז. אולם אם קיבל על עצמו שבת רק באמירת 'הנני מקבל על עצמי מצות תוספת שבת' יכול להתפלל עדיין תפילת מנחה.
מח. כמו כן אם מתפלל בבית הכנסת וקיבלו שם הציבור שבת אפילו על ידי אמירת בואי בשלום או מזמור שיר, יכול להתפלל מחוץ לבית הכנסת תפילת מנחה. [אך במקרה זה אסור במלאכה כיון שנגרר אחר קבלת שבת של הציבור, אם זה בית כנסת יחיד באותו המקום].
מט. "ומי שמחמיר על עצמו לקבל ב' שעות מן היום קודם הלילה (שהוא מ' דק' קודם שקיעת החמה) אשרי לו וקדוש יאמר לו". (חיי אדם כלל ה ס"א).
הדלקת הנר
נ. מכלל עונג שבת וכבודה שיהיה נר דלוק בביתו בליל שבת.
נא. ואף גם זאת יש בכך משום 'וידעת כי שלום אהלך' שהדבר מביא לידי שלום בית.
נב. ומצוה זו היא מצות עשה מדברי סופרים ומאד החשיבוה חז"ל ואמרו שהרגיל וזהיר בה זוכה לבנים תלמידי חכמים.
נג. חובה זו מעיקר הדין מוטלת בין על האנשים ובין על הנשים.
נד. חז"ל הטילו בעיקר את המצוה על הנשים וכמה טעמים נאמרו בזה.
נה. אכן יש לבעל לעזור במצוה זו, ויש בכך תיקון גדול, ומשום כך יסדר את הנרות במקומם בפמוט, ויהבהב את הפתילה, [יש שכתבו שהמדליקים בנרות פרפין אין צורך בהבהוב הפתילה, אולם בנרות שיש בהם שעוה על הפתילה כנרונים וכד' יש בזה ענין גם לאותם שהקילו בנרות הגדולים].
נו. עיקר חובת הדלקת הנר תקנו חז"ל שתהיה במקום שעושים שם הקידוש ואוכלים סעודת שבת, משום עונג שבת.
נז. נר זה שמדליקים במקום הסעודה, ישתדל שיהיה מספיק גדול שידלוק עד לאחר הסעודה, ולכל הפחות בזמן הקידוש ותחילת הסעודה. יש שהקפידו להדליק נר לכל השבת, אך לא נהגו כן.
נח. גם בשאר המקומות הבית, שעוברים בו בני הבית, יש לדאוג לתאורה מספקת, שלא יכשלו בחפצי הבית, ושלום הבית עלול להתערער.
נט. בשאר המקומות בבית, בזמנינו מספיק תאורה של חשמל, אך ישתדל להדליק את התאורה הזו לכבוד שבת, אולם אף אם נכנס אור מחוץ לבית ע"י תאורת הרחוב, די בכך.
ס. הנר שמדליקים במקום שסועדים, חובה על האשה להדליק כדלעיל, אולם תאורת שאר המקומות בבית, יכול לעשות זאת הבעל.
סא. יש להקפיד כשעורכים סעודת שבת בזמני שמחה באולמות וכד', לדאוג שיהיה מי שידליק את הנרות והתאורה לכבוד שבת [בדרך כלל בעלי האולם מכינים את התאורה מבעוד יום גדול ואין יוצאים בזה יד"ח הדלקת נרות שבת כלל].
סב. כשאוכלים במקום פתוח, [מרפסת, גן, וכדו'] על אף שיש שם תאורה מבחוץ, יש להדליק במקום שאוכלים ולהשאיר או דלוק בבית ללילה.
סג. ויקוים בנו במהרה מאמר חז"ל שהקב"ה אומר 'אם אתם משמרים נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון' בב"א.
הלכות אכסנאי
סד. בעלת הבית מוציאה את כל בני המשפחה הסמוכים על שולחן בעל הבית ידי חובת הדלקת נרות שבת.
סה. אדם נשוי המתאכסן במקום אחר לבדו, אם יש לו חדר מיוחד שאין בעל הבית משתמש בו כלל [כ'דירת אירוח' וכדו'] אינו יוצא יד"ח בהדלקת אשתו בביתם, וצריך להדליק נרות שבת אך יכול להדליקם בין בחדרו המיוחד ובין בחדר האכילה אף אם בעלת הבית מדליקה שם ויכול לברך על הדלקת נרותיו, ויזהר להשאיר אור שמגיע גם לחדר שאוכל שם.אך אם אשתו אינה מדלקת בביתם [כגון שנמצאת בבית אחר אע"פ שמדליקה ג"כ באותו מקום אם אינו עם אשתו] צריך בעלה להשתתף פרוטה במקום שנמצא שם, ואם אין מי שמדליק שם הרי הוא חייב בהדלקה בברכה.
סו. כשאין לו חדר מיוחד או שנכנס לשם אור מחמת הדלקת בעל הבית בפרוזדור וכד' נפטר בהדלקת אשתו ופטור מלהדליק. ואין חילוק אם אשתו מדליקה באותו זמן בדיוק או לא [כגון שנמצא בחו"ל ואשתו בארץ וכד'].
סז. אשה השוהה בבית חולים וכד' מדליקה נרות בברכה, [אך אם נמצאת בחדר קבלה וכד' ואין נותנים לה להדליק שם הרי היא פטורה מהדלקה].
סח. כפי שנתבאר ישנם ב' חובות בהדלקת נרות א. חובת הבית שיהיה נר דלוק בבית, ב. חובת הגוף שחז"ל חייבו כל אחד להדליק נר בביתו לכבוד שבת
סט. ואולם עיקר החובה הוא שיהיה 'נר דלוק בביתו' ועל כן כל אחד מבני הבית יוצא יד"ח הדלקת נרות בהדלקת בעלת הבית [שהטילו חובה זו במיוחד על בעלת הבית].
ע. ולכן כשבעלת הבית אינה בבית, חובה זו מוטלת על בעל הבית להדליק את הנרות, ואף במקרה והאשה נמצאת במקום אחר ומדליקה שם נרות, חייב בעל הבית להדליק בביתו נרות בברכה.
עא. כשבעל הבית מדליק נרות בביתו, קודם מברך ואח"כ מדליק [שלא כסדר הדלקת האשה שקודם מדליקה ואח"כ מברכת], אולם טוב להתנות קודם הדלקת נרותיו שאינו מקבל שבת ע"י הדלקת נר שבת
עב. בני הבית השוהים עם הוריהם בבית וכן כשיוצאים להתארח במקום אחר אף הם יוצאים ידי חובת בהדלקת נרות אמם בעלת הבית, אך כל זה דווקא אםם באותו מקום בו הם שוהים אכן מדליקים נרות שבת, אך אם באותו מקום לא מדליקים נרות, כגון השוהים בפנימית הישיבה או בית הארחה [שבת התאחדות] וכד', חלה עליהם חובת הדלקת נרות אף אם אמם מדליקה נרות בבית, אכן אם באותו מקום ישנה תאורה המסודרת ע"י מנהלי המוסד או ע"י הנהלת בית ההארחה, פטורים הם מהדלקת נרות שבת.
סדר ההדלקה
זמנה
עג. אין להדליק נרות שבת קודם פלג המנחה, והמדליק קודם לכן לא יצא ידי חובה וצריך לכבותו ולהדליק שוב בברכה.
עד. כמו כן המדליקה נרות קודם פלג המנחה אין בכך משום קבלת שבת ומותרת במלאכה.
עה. כשמדליקים קודם ההדלקה המפורסם בלוח, חובה לקבל שבת בהדלקה זו, בין אם האיש הוא המדליק או האשה, [במקום מיוחד, כגון שצריכים ליסוע למקום רחוק ביה"ט, שמחה משפחתית וכד'] יש להקל להדליק קודם זמן ההדלקה בלא קבלת שבת.
ההדלקה
עו. האיש ידאג לתאורת הבית בשאר חדרי הבית, והאשה מדליקה את הנרות בחדר האכילה [או השינה כשמתארחים במקום שלא אוכלים שם].
עז. יש נוהגים שהאשה מדליקה את החשמל ואח"כ את הנרות ומברכת עליהם לאחר הדלקתן, ויש נוהגים שהאשה מדליקה את הנרות ומברכת, ומיד אח"כ הבעל מדליק את החשמל במקום האכילה.
עח. שכחה וברכה קודם ההדלקה, יכולה להדליק נרותיה.
עט. בקהילה בה מתפללים תפילת מנחה קודם פלג המנחה, ולאחר מכן אומרים קבלת שבת וערבית, יש להדליק מיד בפלג המנחה קודם שהקהל אמרו קבלת שבת.
פ. אסור לאשה לעשות כל מלאכה בין מלאכות דאורייתא או דרבנן, ואף לא להתפלל תפילת מנחה לאחר ההדלקה.
זהירות בקבלת שבת
פא. יש להיזהר לקבל שבת בזמנה, ואין לאחר בדברים שעלולים לפגוע בקבלתה.
פב. בישוב שמקבלים בו שבת מוקדם, כל הציבור נגרר אחר בית הכנסת, ולכן המגיע לישובים בהם יש בית כנסת אחד, חל קדושת השבת על כל התושבים והאורחים מיד כשאומרים בבית הכנסת 'בואי בשלום', [ויש מקילים באופן שמקבלים שבת מפלג המנחה אם עושים כן רק בימות הקיץ, מחמת שעון הקיץ וכדו'].
פג. אדם שמתפלל במנין של פלג המנחה חל על כל בני ביתו קבלת שבת, בזמן שבעל הבית אומר בואי בשלום, ולכן יש להקפיד להדליק את הנרות מיד לאחר זמן פלג המנחה [אך לא לפניו, שאם תדליק קודם פלג המנחה לא יוצאים יד"ח הדלקת הנר],
פד. אדם שהוא בעצמו מדליק את הנרות, והולך להתפלל בפלג המנחה, יש לו להתפלל מנחה גדולה כדי שיוכל להדליק נרות מיד בפלג המנחה וללכת לבית הכנסת לאחר מכן.
