לתרומות לחץ כאן

שהיה, חזרה , הטמנה בשבת

דיני הטמנה

א.                 אסרו חכמים להטמין אפילו מבעוד יום בדברים המוסיפים הבל, כגון חול וכדו' [רוב הדברים אינם מצויים בינינו], ולכן הנמצאים בטיול וכד' אסור להטמין את התבשיל בתוך הקרקע וכד'.

ב.                  לדעת הרמ"א וכן נהגו רוב העולם, מותר לעשות הטמנה במקצת, ואפילו בדבר המוסיף הבל, ולכן אם הסיר מגולה מלמעלה מותר. ולדעת השו"ע וכן פסק החזו"א, אסור להטמין במקצת.

ג.                   בגדים, צמר, 'פוך', וכד' נחשבים לדברים שאינם מוסיפים הבל, ומותר להניח ולהטמין בהם מבעוד יום.

ד.                  סיר המונח ע"ג האש, אסור להניח עליו בגדים על כולו, ולדעת השו"ע גם על מקצת הסיר.

ה.                 אם מניח ע"ג הסיר סיר או כלי רחב והבגדים מונחים עליו מותר, יש מתירים גם אם הסיר מונח ע"ג ה'בלעך' שאפשר להניח ע"ג בגדים, אך נהגו להחמיר להחשיב את הכל כדבר המוסיף הבל.

ו.                   כשיש כמה סירים מונחים מותר להניח סביב לכולם בגד כיון שזה הטמנה במקצת.

ז.                   לדעת השו"ע אם הסיר נוגע באש מלמטה, ומכוסה בבגדים מלמעלה, נחשב הטמנה במקצת בדבר המוסיף הבל ולדעת הרמ"א מותר להטמין כפי שנתבאר שהטמנה במקצת מותרת, אם כי שדעת החזו"א להחמיר כדעת השו"ע.

ח.                 מותר להניח מבעוד יום בין תבשיל חם בין תבשיל קר על גבי קדרה רותחת שאינה עומדת על גבי האש, ואין זה כמטמין על גבי דבר המוסיף הבל שאסור אפילו מבעוד יום לפי שאין הקדרה הרותחת נקרא מוסיף הבל שהרי חומה הולך ומתמעט.

ט.                 אך אסור להניח בשבת עצמה, תבשיל בין לח ובין יבש, בין אפוי או צלוי, ע"ג הקדירה ולכסותה בבגדים. אלא אם כן משאיר חלק מהתבשיל או החלה מגולים.

י.                   כמו כן אסור להניח בשבת בתוך סיר חם, כלי שיש בו מאכל חם וכ"ש מאכל קר ע"מ לחממו, אלא אם כן :

יא.              במאכל יבש ומניחים בכלי ראשון: א. התבשיל מבושל כל צרכו, ב. הכלי שמניחים בתוך הסיר לא נטמן כולו בתבשיל, אלא מגולה למעלה.

יב.               במקרה של מאכל לח: א. המים שבכלי הינם כלי שני [שהעבירו לכלי זה מהמיחם] ורק אח"כ מניחים בו את המאכל החם, ב. המאכל שמניחים בתוך הכלי שבמים החמים לא יגיע ע"י חום המים ליד סולדת. [ואיסור זה הוא משום דין 'מוליד חום']

יג.                ומשום כך הבא לחמם בקבוק שיש בו אוכל לתינוק וכדו', יניחנו בתוך ספל שהעבירו אליו מים חמים ויזהרו לא להכניס את כל הבקבוק בתוך המים, אלא ישאירו את חלקו העליון מגולה, ובדרך כלל כשהבקבוק מלא אוכל לא יגיע ליד סולדת, ובמקרה זה יש להקל יותר כיון שדרך בני אדם שבדווקא לא יגיע ליד סולדת רק להפיג צינתו.

יד.               אין להניח ביצה בתוך מים חמים לחממה אלא אם כן המים לא מכסים את כולה.

טו.              יש אוסרים להניח אפילו מבעוד יום, בתוך הסיר שעומד על האש, מאכל עטוף בניר כסף, אלא אם כן יעשה חורים בניר כסף כדי שהתבשיל יקבל טעם מהחמין, ויש מתירין. ולכל הדעות מותר להניח דבר מאכל בתוך ניילון וכד' כדי שלא יתערבב עם שאר המאכלים [כגון להניח אורז בשקית ולהניחה בערב שבת בסיר החמין].

טז.             לא אסרו חכמים להטמין בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל, את המים והתבשיל עצמו שהיו ע"ג האש, אם העבירו אותם לכלי אחר.

יז.                ומשום כך מותר להעביר מים חמים המתבשלים ע"ג האש, או במיחם חשמלי, לטרמוס, על מנת לשמור את חומו.

יח.              כמו כן מותר להניח מים חמים בתוך בקבוק חם כדי לחמם את המיטה, אך אסור לעשות זאת אם ברצונו לחמם מקום שיש בו כאב שרירים וכד' משום איסור רפואה בשבת.

יט.              מותר להניח את הבקבוק בתוך מגבת וכד' כדי לשמור את חומה, ובכדי שלא יכווה גופו.

כ.                  מותר להניח כיסוי על אוכל אם עושה כן כדי שלא יכנס למאכל אבק זבובים וחרקים וכד'.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.