לתרומות לחץ כאן

זכויות יוצרים,העתקת קלטות ותוכנות מחשב בהלכה

ג. תנאי אי העתקה במכירה

על תוכנות מחשב וקלטות רבות ציינו היוצרים שהקלטת נמכרה בתנאי שהקונה לא יעתיק לכל צורך כל שהוא, פרטי ומסחרי כאחד, וכאשר יעשה זאת תתבטל המכירה למפרע והרי המקח מקח טעות.

בראשית דברינו נראה, שעל אף שבכל התנאה צריך להתנות ככל משפטי התנאים המובאים בפרק ג דקידושין, מכל מקום בנדון דידן אין בכך צורך. זאת כפי שכתבו בעלי התוספות (קידושין מט, ב ד"ה דברים) שבמקרים שדעת המתנה ברורה וידועה אין צורך להתנות בתנאי כפול, מפני שכל הצורך בהתנאה ברורה נובע מהחשש שהתנאי לא נאמר ברצינות הראויה ובדעת צלולה; אך כשנחיצות של ההתנאה מובנת מאליה אין צורך להתנות באריכות ובפרוטרוט, ודי בגילוי דעתו.

אמנם לענ"ד כל תנאי זה אינו חל ומועיל, ויורשה לי לטעון שתנאים שכאלה ושכמותם הם דברים בטלים וליצנות בעלמא, ללא כל תוקף ממשי. שהרי פשוט כביעתא בכותחא שהיוצרים לא מתכוונים ברצינות להחזיר את הגלגל אחורנית ((וכעי"ז כתב הגרז"נ גולדברג. עי' "תחומין" ז עמ' 370 ואילך. [ובספר א' מחכמי זמנינו כ' דתנאי מועיל כה"ג, ושיגרתי לו את טענותי אלו, ושלחם קמיה מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, שהסכים עימדי, ומודים דרבנן אנו שיבחיהו].)), לבטל את המקח ולהשיב את הממון לקונה שישוב לחנות התקליטים או תוכנות המחשב ויצהיר שעבר על התנאי והעתיק את הקלטת או את התוכנה. ומאחר שתנאי עניינו ביטול המקח ולא גילוי חוסר שביעות רצון מהעתקת המוצר גרידא, לכן תנאי שכזה אינו תקף ((ואין לומר שהיוצרים והמוכרים יוכלו לתבוע מהקונים שהצהירו שעברו על התנאי, לשלם להם את דמי הנאתם מהקלטת מדין "נהנה" (וכפי שנאריך בהמשך), מפני שכאשר העתיק ועבר על התנאי נחשב לגזלן, כדברי הרא"ש (סוכה פרק ג סי' ל) שכתב שהנותן לחבירו ארבעת המינים במתנה על מנת להחזיר ולא החזיר לו, הרי הד' מינים נחשבים לגזולים משום שלא קיים את התנאי. וכ"כ רש"י (סוכה מא, ב ד"ה הרי). ומצינו במסכת בבא קמא (צו, ב) שגזלן אינו משלם על דמי שימושו והנאתו. ולכן המעתיק אינו חייב לשלם למוכרים על שימושו בקלטת.)).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל