מאור לשבת קודש
ג] וכשקיבלתי בס"ד מכתב תשובות בעניני הוצאות שבת ויו"ט ממו"ר רבנו הגר"ח קניבסקי שליט"א, הוסיף רבנו שליט"א עוד דברים בענין מאור לשב"ק, והנני להעתיקם בזאת: "אותן העוסקין לסדר גנרטור לשבת, שלא יצטרכו להשתמש במה שמחללין בו שבת, בודאי הוא בכלל הוצאות שבת ויו"ט והקב"ה יחזיר להם". וכן הוא בס' חוט שני להגר"נ קרליץ שליט"א. ולפני עידן ועדנים חששו כאן בעירנו יצ"ו מדבר סכנה, והתייעצתי עם רבנו הגר"ח שליט"א, שהמליץ להתחזק בסידור גנרטורים לכבוד שב"ק, והמליץ ע"ז ד' הש"ס בשבת (קיט,א) "מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא".
הוצאות עבור בגדים וכדו'
ד] בשש"כ (פמ"ב ציון נט) כ' דיל"ע מהו הגדר של הוצאות שבת, האם הוא רק במאכל ובמשתה או גם במלבושים, מפות שולחן וכדו'. וציין לשו"ת רבבות אפרים ח"א קפ"א. ומו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א כ' לי בזה שכל צורך שבת ויו"ט בכלל.
הוצאה שתישאר גם לימות החול
ה] יל"ע כשיודע שאם יקנה אוכל לשבת, ישאר חלק ממנו לימות החול, וכגון הקונה קופסת שימורים וכדו', שבשבת יאכלו רק מחציתה, ומו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א כ' לי בזה: אם אי אפשר לו לקנות פחות, מסתבר שגם זה בכלל.
הוצאות חוה"מ לגדולים וקטנים
ו] כתב הטור (או"ח תי"ט): "ואיתא נמי בפסיקתא (דר"כ פסקא כח) כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה חוץ ממה שמוציא בשבתות וימים טובים וראשי חדשים וחולו של מועד ומה שהתינוקות מוליכין לבית רבן, אם מוסיף מוסיפין לו ואם פיחת פוחתין לו" ובשם קדוש האריז"ל מובא שמן השמים מכפילין את הוצאות חוה"מ. והנה בחוה"מ אין אנו מחויבים בכבוד ועונג אלא רק בשמחה, וכמש"כ הפוסקים באו"ח סי' תקכ"ט, עי' משנ"ב שם סקט"ו בשם הב"ח. ובכלל השמחה כ' שם השו"ע דקונה תכשיטים לנשים וקליות ואגוזים לקטנים ואוכל ושותה ושמח. והנה ע"ז כ' הטור בשם הפסיקתא שהקב"ה ישיב ההוצאות. ולפי"ז אין לכאו' סיבה שהקב"ה לא ישיב לנו כל הוצאות השמחה הנכללות בקליות ואגוזים, והם כל הנסיעות והמשחקים עם הילדים הרכים, שהם הם הקליות והאגוזים של זמנינו אנו. ולכאו' ה"ה להוצאות חגיגות "זכר לשמחת בית השואבה" הנערכים בבתי הכנסיות ע"י תזמורת.
והנה בש"ס בביצה שם איתא דהקב"ה פורע בתנאי ד"והאמינו בי", וכבר האריכו הס' דהחזר ההוצאות הוא דוקא להמאמין בהקב"ה ושם בטחונו בו (ועי' בזה בס' חוט שני להגרנ"ק, סי' רמ"ב). ובזה יש עימדי מקום לספק נחמד, מיהו האיש שצריך לשים בה' בטחונו בכדי שישיבו כספו, האם הם הגבאים והעסקנים המארגנים את החגיגה מכספי הציבור, או שמא ציבור המתפללים, או רובם, והאם כשהעירייה מארגנת אירועי שמחה מכספי הציבור, נחשב לזה לכספי הציבור וה"והאמינו בי" נאמר על הציבור או שמא על פרנסי העיר. ונדברתי בדבר עם מו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א וגם הוא היה חוכך בזה מהכא להתם, וצ"ע לעת הפנאי.
הכותב:
הרב שמואל ברוך גנוט
האם בגדי שבת הנם בכלל הוצאות שבת ?
תודה
בודאי, למה לא..
השאר תגובה