שאלה:
החזן הקבוע בבית הכנסת התחיל לאחרונה לשלב ניגוני חול בסדר התפילה. הוא שר קדושה בניגון מפורסם מהקולנוע. היו כאלה שאהבו את זה, והיו כאלה שאמרו שלא יעלה על הדעת. האם יש איזה מקורות שאפשר להביא בנושא זה?
תשובה:
לגבי ניגוני חול בדברי קודש, נחלקו הפוסקים אם יש בזה איסור,
ולמעשה נחלקו בזה הפוסקים ואם כי יש שצידדו להקל, אך יש לציין כאן דברי היחווה דעת שכתב שמעיקר הדין יש להקל (שו"ת ח"ב סי' ה) אלא ש"מכל מקום נראה שיש להש"צ להעדיף הרכבת המנגינות בקטעי התפלה בלחן של שירי קודש הידועים לקהל המתפללים, ואע"פ שגם שירים אלה נוסדו על לחן של שירי עגבים, כיון שברבות הימים נשכחו המלים של שירי עגבים, ונשארו במקומם שירי קודש, וכבר יצאו מרשות הסטרא אחרא ועברו לסטרא דקדושה, הכי עדיף טפי. וכן נוהגים רבים וכן שלמים, ובזה נקיים אנו ממה שערער בתוקף רב על זה, הרה"ג ר' שמואל ארקוואלטי בספר ערוגת הבושם, והוזכר בספר מעשה רוקח הנ"ל, שהרי בעת שהחזן אומר דברי קדושה בניגון של שירי עגבים, יבאו ההמון להרהר בשירי עגבים שיש בהם ניבול פה וכל תועבה. (ועל פי זה כתב לפרש מ"ש חז"ל (סוטה לה ע"א) מפני מה נענש דוד, מפני שאמר זמירות היו לי חקיך וכו', ואין דבריו נכונים בזה כלל). ע"ש. אולם שליח צבור שעושה כדברינו פטיר ועטיר מן ערורי הרב הנ"ל. והלא באמת יש לנו שירי קדש רבים ונחמדים וערבים לאוזן, שאפשר להרכיב על הלחן שלהם המנגינות של קטעי התפלה, ומהיות טוב אל תקרי רע (ברכות ל ע"א.)" עכ"ל.
אכן בשו"ת וישב הים (להרב הלל, ח"ב סי' ז) האריך מאד להוכיח מדברי הראשונים והאחרונים, שיש איסור להכניס שירי נכריים לקודש, והוא בכלל איסור שמיעת זמר יווני, ומה שכתב הרמ"א בשו"ע סי' נו שאין לזמר מה שהגויים מזמרים לע"ז, ע"ש, והביא מכתבי הגר"ש ואזנר והגר"נ גשטטנר אליו שכתבו כמותו לאיסור, ורק ניגונים ישנים שהיו פעם אצל הנכרים ולא ידוע מהם כלל, מותר לנגנם.
מענין לציין לדברי רבי נחמן מברסלב שכתב שיש ענין לנגן ניגונים שחיברו גויים ורשעים בפרט כשעושים זאת בשבת לשם העלאת הניגונים מטומאה לטהרה, [ליקוטי מוהר"ן א' רכו], אך הפוסקים לא הביאו את דבריו [ובוישב הים כתב שמה שכתבו בשם המקובלים כדברים אלו המקור של זה הוא מכת שבתי צבי, אך להאמור המקור הוא מדברי המוהר"ן].
הניגון שרבי נחמן מגנה בספרים אחרים כתוב שהכוונה לניגוני גויים של עצבות ויללה אותם הוא מגנה כך נראה לפי מה שכתב הרב נתן
השאר תגובה