תרומות – לחץ כאן

שוכר שהוזילו לו ובעה"ב טוען שהיה בתנאי

רציתי לידע חוו"ד רבני בית הדין בדין ודברים שבאו לפני וכפי שהיה המעשה הוא:

אחד שכר בנין בסך 10,000 דולר לחודש, והמשכיר התחייב בחוזה למכור את הבית בסוף תקופת השכירות לשוכר (אם השוכר ירצה) בסך 1,000,000 דולר. בתוך תקופת השכירות טען השוכר שדמי השכירות גבוהים מדי בשבילו ולא משתלם לו לשלם מחיר כה גבוה, והמשכיר הסכים והוריד לו את המחיר לסך 5,000 דולר לחודש. בסוף התקופה השוכר מעוניין לקנות את הבית במחיר שסוכם (מאחר וערך הבית עלה), והמשכיר טוען שסיכם בשעתו כשהוריד את דמי השכירות, שאם השוכר ירצה לקנות יצטרך להשלים את דמי השכירות עד לסך 10,000 דולר. השוכר מכחיש וטוען שלא היה שום סיכום כזה.

הרב שמואל פירסט, רב שיקאגו

תשובה: אם הורדת דמי השכירות נעשתה בכתב, יש לראות את ההסכם ולקבוע על פי האמור בו. אם הורדת דמי השכירות נעשתה בעל פה, המשכיר נאמן, מאחר ויש לו מיגו, שהיה יכול להכחיש ולומר שמעולם לא הוריד את דמי השכירות, וממילא רשאי לקחת את הכסף שהשוכר משלם עבור קניית הבית על חוב דמי השכירות, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' נח סעיף ד, שהנושה יכול לקבוע על איזה חוב לקבל את התשלום. וממילא נאמן גם לטעון שהוריד את דמי השכירות, אבל הגביל זאת שהשוכר יצטרך להשלים כשירצה לקנות את הבית.
גם אין זה מיגו להוציא, מכיון שהמשכיר הוא בעל הבית ואין עליו רק התחייבות למכור, והוא טוען שאינו חייב למכור עד שהשוכר יסיים לשלם דמי השכירות.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל