הקדמה קצרה לפרק א-ג
הנה בדין המתנה בין בשר לגבינה ולהיפך, נחלקו בדינים אלו הרבה מרבותינו הראשונים ויש בזה כעשר שיטות, והגם שלא כולם נחלקו באותו הדין ממש אך מחמת ריבוי השיטות בזה הסתבכו בזה רבים ואף אחרי פסקי השו"ע אין הדינים כ"כ מוגדרים ומבוארים היטב וע"כ אבוא בזה קצת להבהיר הדברים ומאת ה' אייחל שלא אכשל בדבר הלכה.
וביסוד הדברים יש בזה כמה עניינים:
א. המתנה בין בשר בהמה לגבינה (ויש בזה ב' מחלוקות מחלוקת בעצם הדין (בה"ג ור"ת (הובאו בתוס' חולין קד: ד"ה עוף) שחולקים על רש"י והרמב"ם ואף יש מחלוקת בין רש"י והרמב"ם בטעם הדבר). שדעת רש"י (חולין שם) הרמב"ם (פ"ט ממאכ"א) והטור (יו"ד סי' פ"ט ואו"ח סי' קע"ג), שדין ההמתנה הוא שש שעות בין האכילות. ודעת בה"ג ור"ת (חולין שם) שמספיק בהמתנה של סעודה אחרת והיינו הפסק ע"י ברכת המזון או לחילופין קינוח והדחה.
ב. המתנה בין בשר חיה לגבינה, ויש בזה ב' שיטות: א שדינו כדין בשר בהמה וצריך המתנה כדין בשר בהמה (וכ"ה שיטת ר"ת והרמב"ם), ב שדומה לבשר עוף ודינו שונה (וכדלהלן אות ג – כ"ה לחד שיטה בתוס').
ג. המתנה בין בשר עוף לגבינה, יש בזה ב' שיטות: א דעת הרמב"ם (שם) שדינו כבשר בהמה וצריך המתנת ו' שעות, ב ודעת הרבה ראשונים (חולין ק"ד ע"ב) שאין צריך רק קינוח והדחה. (ועי' ב"י סי' פ"ט).
ד. המתנה בין תבשיל בשר לגבינה, שיש בזה גם ב' שיטות: א שצריך קינוח והדחה מעיקר הדין, ושיטה ב דעת הרשב"ם (שם ק"ה ע"ב תוד"ה לא שנו) שדינו כדין בשר ממש.
ה. המתנה בין תבשיל בשר לתבשיל גבינה, ויש בזה ב' שיטות: א שיטה א דעת ר"ת שמותר אף בלי קינוח אבל צריך הדחה, ב דעת רשב"ם שדינו כדין אכילת בשר ממש.
ו. המתנה בין גבינה לבשר בהמה, יש בזה ב' שיטות: א שיטת ר"ת (דף קד: שם) שמותר אף בלי קינוח והדחה וכ"ש שאין צריך ברכת המזון, ב שיטת הרמב"ם (שם הכ"ו) שצריך הדחה הידיים וקינוח הפה.
ז. המתנה בין גבינה לבשר חיה תלוי במחלוקת לעיל (אות ב).
ח. בין גבינה לבשר עוף שלכל השיטות אין צריך מעיקר הדין לא קינוח ולא הדחה. (ובזוהר משמע שצריך המתנת סעודה).
ט. בין גבינה קשה לבשר יש מצריכים קינוח והדחה ויש מחמירים כמו אחר בשר בהמה (שסוברים שעל זה נאמר הדין בזוהר).
י. בין תבשיל גבינה לבשר דינו כמו בין גבינה לבשר, אולם צריך הדחת הידים (שו"ע ס"ג).
יא. בין תבשיל גבינה לתבשיל בשר שאין צריך לא קינוח ולא הדחה ויש שיטה שצריך הדחת ידים. (ותלוי במחל' דלעיל אות ד' וה').
יב. כל מקום שצריך קינוח והדחה יש בזה ב' שיטות: א דעת רש"י שצריך קינוח והדחת הפה ונטילת ידים, ב דעת הר"ן שבקינוח הפה (בפת ומידי דמיכל חוץ מהמוזכר בגמ' שלא מועיל בו כקמח וכד') ונטילת ידים סגי ואין צריך הדחת הפה. (עי' ב"י סי' פ"ט וש"ך סק"ד).
ובעז"ה יתבארו הדינים כפי שנפסק בשו"ע וכפי המנהג.
מי נקט לאסור בישול עוף בחלב מדרבנן?? הרי לדכת הרמב"ם מותר לבשל לכתחילה עוף בחלב ולתת לגוי וכן לדעת השו"ע
הרב הכותב אינו באתר שנים רבות, אבל חידדתי עבורו.
השאר תגובה