הכשרת המטבח וכליו לפסח

מבוא להכשרת המטבח והכלים לפסח

קיצור כללי הגעלת כלים

בפרשת גיעולי מדין (במדבר פרק ל"א פס' כג) אמרה התורה "כל דבר אשר יעבור באש תעבירו באש וטהר וכו' וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים". ודרשו חז"ל שכלי שנבלע מאיסור וצריך להכשירו, הרי הכשר כל כלי הוא כאופן השימוש בו וקבעו בזה כלל ש"כבולעו כך פולטו". ובגמ' (ע"ז עה:) מבואר ששלושה אופני הכשר הם: דברים שנשתמש בהן ע"י צונן כגון כוסות וקיטוניות וצלוחיות מדיחן בצונן, דברים שנשתמש בהן ע"י חמין כגון היורות והקמקומוסין ומחמי חמין מגעילן ברותחין, ודברים שנשתמש בהן ע"י האור כגון השיפודין והאסכלאות מלבנן באש.

כללי הגעלת כלים

קודם ההגעלה

לפני שמגעילים את הכלי, יש לבודקו מכל צדדיו, ולהסיר כל דבר חיצוני שנתווסף בו ודבוק אליו כגון מדבקות, דבק, חלודה, שמנונית, אבן המצטברת. ויש להקפיד על כך היטב, מאחר ואם לא הסירם לא מועילה ההגעלה.

כשאין אפשרות להסיר את הדבר שדבוק בכלי, יש אפשרות ללבן עם אש את המקום שיש עליו חציצה ואח"כ יגעיל את הכלי. ואף אם הגעיל את הכלי תחילה, מועיל ללבן את המקום שיש עליו לכלוך אחר ההגעלה ((יש לדעת שיש חילוק בין הגעלת כלים לטבילת כלים, הגעלת כלים יכולה להיות גם שלא בבת אחת דהיינו קודם להגעיל חלק אחד של הכלי, ואחר כך את חלקו השני [כמובן שכל עוד שלא הגעילו את כולו לא שייך להשתמש בו], אולם בטבילת כלים צריך שכל הכלי יהיה בתוך המים באותה עת, ואף אם הוא כלי גדול, לא מועילה לו טבילה אם הטבילוהו לחצאים ורבים טועים ומתבלבלים בין הגעלה להטבלה, ויש להיזהר בזה מאד.)).

הגעלת כלים בכלי ראשון

כלי עם מים העומד על האש ורתח עד שמעלה בועות, מכשירים בו את כל הכלים שנשתמש בהן בחמין בכלי ראשון, וצריך להניח את הכלי מעט זמן בתוך המים המבעבעים, ולאחר מכן מניחים את הכלי בתוך מים קרים, המנהג להכשיר את כל כלי החמץ בהגעלה בכלי ראשון, אף כלים שנשתמש בהן בצונן בלבד ((רמ"א (סי' תנא סעי' ו), ובמשנ"ב (סי' תנב ס"ק ד))).

עירוי

שפיכת רותחין מכלי ראשון מיד לאחר הסרתו מהאש והשפיכה תהיה ברציפות בלא שיפסק הקילוח. ומועיל לכלים שהשתמש בהן בעירוי מכלי ראשון, שמכשירם ע"י עירוי רותחין מכלי ראשון ((שו"ע (יו"ד סי' צב סעי' ז וברמ"א שם) משנ"ב (סי' תנא ס"ק מא).)).

עירוי עם אבן או ברזל מלובן: לאחר ששופך מים רותחים על המקום או הכלי שמכשירו מעביר עליו ברזל מלובן, או ששופך את הרותחין על הברזל המלובן והמים יורדים על המקום או הכלי שמכשירו. דינו של עירוי זה כהגעלה בכלי ראשון שאינו על האש, ולכך יכול להכשיר בעירוי זה כלים או מקומות שלא השתמש בהן על גבי האש או הגז ((מג"א (סי' תנא ס"ק יח) ועי' משנ"ב (ס"ק נא) שדבר שרוב תשמישו בכלי ראשון אין עירוי זה מועיל דלא הוי ככלי ראשון ממש.)).

ליבון

ליבון קשה: מניחים את הכלי על האש, עד שיגיע לחום שיהיו ניצוצות ניתזין ממנו או עד שתסור קליפתו החיצונה. כלים שנשתמש בהן ע"י האור ללא נוזלים יש להכשירן בליבון קשה ((שו"ע סי' תנא סעי' ד)). בהכשר כלי בליבון קשה אי"צ לנקות הכלי או להסיר את החלודה מהכלי, כמו כן אפשר להכשיר אף כלי בן יומו בליבון זה מאחר והאש שורפת את כל הבלוע בכלי ((שו"ע (סי' תנא סעי' ג) ובמשנ"ב (ס"ק כד).)).

ליבון קל: מעבירים את האש על הכלי שיתחמם עד שאם יניחו קש מצידו השני ישרף ((רמ"א סי' תנא סעי' ד, ניתן לעשות בדיקה פשוטה לכך על ידי הנחת טבק של סיגריה וכדו' על הצד השני של הכלי.)). כלי שחייב ליבון מספק, או שצריך הגעלה ומחמת סיבה כל שהיא אי אפשר להגעילו, מכשירו בליבון קל, וכן כלי שצריך להגעילו אך יש בו סדקים וחריצים שאינו יכול לנקותם היטב, או אם יש על הכלי חלודה, מכשיר את אותו המקום בליבון קל ואח"כ מגעילו ((רמ"א (סי' תנא סעי' ד-ה).)).

שרייה שלוש פעמים

כלים שהיה שרוי בהם חמץ עשרים וארבע שעות מועילה בהן הכשרה ע"י שריה ג' ימים. והיינו ששורה את הכלי במים שלשה פעמים מעת לעת ולאחר כל עשרים וארבע שעות מחליף את המים ((טשו"ע יו"ד סי' קה ואו"ח סי' תנא סעי' כא ובמ"ב ס"ק קיח)), כל זה דווקא בחמץ אולם בשאר איסורים אם מאכל איסור שהה עשרים וארבע שהות בכלי, או שהונח חלב בכלי של בשר ושהה שם כ"ד שעות, יש לכתחילה להגעיל את הכלי במים רותחים בכלי ראשון, ובדיעבד יש להקל בזה ((עי' משנ"ב (סי' תנא ס"ק קיח).)).

הכשרת המטבח לפסח

הכיורים

כיורי חרסינה. דינם ככלי חרס שאין מועלת בהן הגעלה ((בדרכי תורה (יו"ד סי' קכא ס"ק כה) כתב שכלי חרסינה העשויים מגיבול אבנים שחוקות דינם ככלי חרס שאין מועיל להם הגעלה אף אם נשתמש בהן בעירוי או בכלי שני כמבואר בשו"ע סי' תנא סעי' א וברמ"א שם ואע"פ שרוב תשמישן בצונן חוששים למיעוט תשמיש וכפי שהכריע הרמ"א, אולם לדעת השו"ע הולכים אחר רוב התשמיש)). ולכן ינקה אותם היטב עם חומר ניקוי שיפגום כל חמץ בעין, וישפוך את החומר דרך הסיפון שירד לתוך הביוב, כדי לפגום את החמץ שנשאר בסיפון, ויניח בתוכם קערות פלסטיק או פח המיוחדות לפסח ((מצוי לפעמים שיש סתימה בכיור והמים עולים ואם המים חמים עלולים להבליע מחמץ הבלוע בכיור ולכן ראוי להגביה את קערות הפלסטיק או פח המיועדות שמניחים בכיור ובזה אף אם ייסתם הכיור יוכל להקפיד שלא יעלו המים עד לכלי.)).

כיורי נירוסטה. ינקה אותם היטב מכל חמץ בעין ולא ישתמש בהן בחמין עשרים וארבע שעות ((רמ"א סי' תנב סעי' ב, ואין להשתמש בו בחמין גם במים ושאר דברים שאינם חמץ משום דהם משביחים את הטעם הבלוע.)), ואם צריך להשתמש בהן בחמין בתוך עשרים וארבע שעות יערה עליהם אח"כ מים רותחים עם חומר ניקוי שיפגום את הטעם שבהם ((ע' חזו"א או"ח סי' קכב ס"ק ו ויו"ד סי' כג ס"ק א.)), ואח"כ יערה עליהם מים רותחים על ברזל או אבן מלובן, קיימת גם אפשרות להכשיר בליבון קל ע"י מבער ((כמו שנתבאר במבוא דין ליבון קל.)).

ראוי לערות מים רותחים עם חומר חריף במקום ניקוז המים מהכיור כדי לפגום כל חמץ שיש שם ((דכשישפוך שם בפסח חמין יש לחוש שהמים יעלו לכיור לכך יש לפגום את החמץ שישנו שם.)).

המסננים שבנקב יציאת המים ידיחם היטב ויערה עליהם רותחים מכלי ראשון, ואם יש חשש לחמץ הדבוק בנקבי המסננת ילבנם ליבון קל. ולכתחילה ראוי שיהיו מסננים מיוחדים לפסח.

כיור של חדר האמבטיה וכדומה שאין משתמשים בו לשטיפת כלים או מאכלי חמץ ידיחהו היטב.

ברזי המים ינקה היטב מכל חמץ שנדבק בהם ((רמ"א סי' תנא סעי' כז הברזות שבחביות של יין נוהגין להדיחן, ובמ"ב ס"ק קסא מפני שמשתמשים בהם בידיים המדובקים בחמץ.)). וראוי לערות על הברזים רותחין מכלי ראשון וכן לפתוח הברז שמים חמים יזרמו בו ((כיון שלפעמים מערים מים חמים מהברז על כלי שיש בו חמץ, עי' שעה"צ סי' תמד אות ד ובשו"ת מנח"י ח"ה סי' פא ס"ק ב.)).

השיש שבמטבח

שיש מאבן אחת (שיש חברון, גרניט וכד') וכן משטחי עבודה העשויים מנירוסטה, ינקה היטב מכל לכלוך ומאחר ורגילות להיות בשיש חורים וסדקים ובפרט בשיש חברון, ינקה היטב עם חומר פוגם כאקונמיקה, או שישרוף את הלכלוך שיש בהן ע"י ספירט, ולא ישתמש בחמין עשרים וארבע שעות כנ"ל ((אם השתמש בשיש בחמין ינקה בחומר ניקוי חריף שיפגום את הטעם הבלוע)), ואח"כ יכשיר ע"י עירוי מים רותחים ע"ג אבן או ברזל מלובן ((המחבר סי' תנא סעי' ח פסק כדעת רוב הראשונים שכלי אבן מועיל בהם הגעלה, ובסעי' כ כתב השולחנות והתיבות שמצניעים בהם אוכלין כל השנה רגילים לערות עליהם רותחין לפי שלפעמים נשפך מרק מן הקדרות לתוכן, וכן נהגו עדות המזרח ולדעת הרמ"א דחוששין למיעוט תשמיש כיון שלפעמים מניחים על השיש קערות ושאר דברי גוש חמים לכך לא סגי בעירוי בלא אבן מלובן (מ"ב ס"ק קיד) ובדיעבד מותר ע"י עירוי בלבד כדפירש השעה"צ שם כיון דרוב תשמישן בצונן אם רגילים ללוש על השיש גם לדעת המחבר צריך להכשירו ע"י אבן מלובן.)).

אולם אם נזהרים כל השנה לא להניח עליו סירים רותחים מחשש שיתקלקל מהני להכשירו ע"י עירוי ((שכל הבליעה בו היא רק דרך עירוי ועי' במבוא אופן עשיית העירוי.)), וראוי לכתחילה לערות עליו מים רותחים ואח"כ לכסותו בניר כסף וכדומה ((עי' מג"א סי' תנא ס"ק לח ומשנ"ב ס"ק קטו, ואף אם יהיה קצת לחות בין השיש לכיסוי מבואר בש"ך יו"ד (סי' צח ס"ק ו) שמעט לחלוחית אין בכוחו להפליט מכלי אחד ולהבליע בכלי אחר וכמו שדייק החוו"ד שם ביאורים ס"ק כ וכתב להתיר שתי קדרות הנוגעות זו בזו אף שהן לחות מבחוץ שממעט רוטב אינו אוסר וכ"כ הפרמ"ג משב"ז ס"ק כט, ולא שכיח שיהיה שם לחות בחום שיס"ב.)).

סוגי שיש שאינם מחתיכת אבן אחת אלא עשויין מתערובת אבנים קטנות ושאר חומרים (אבן קיסר או שיש יצוק) יש אומרים שלא מועיל להם הגעלה ((דדינו ככלי חרס.)), ולכן ינקה היטב כל חמץ בעין וראוי לכתחילה לערות עליהם מים רותחים ואח"כ יכסה השיש בניר כסף או בכיסוי מפלסטיק וכדומה. וכן לאריחי החרסינה והקרמיקה שבצידי השיש לא מועילה בהם הגעלה ולכן ינקה אותם היטב ויצפה אותם בכיסוי.

תנורים

בהכשר תנורים יש בזה בכמה עניינים ((בדין הכשר תנורים עי' שו"ת ערוגת הבושם סי' קיט שאלי ציון ח"ב סי' יט-כ אגרות משה יו"ד ח"א סי' לט מנחת יצחק ח"ג סי' סו יסודי ישורון ח"ו עמ' קנז הררי קדש על מקראי קדש סי' פ אות ז חזון עובדיה הלכות הגעלת כלים הערה ד.)) ומכל מקום מעיקר הדין דעת רוב הפוסקים שיש מקום להתיר להכשיר את התנורים אלא שיש להקפיד לעשות בסדר שיבואר:

תחילה ינקה את כל התנור היטב ע"י חומר לניקוי תנורים שיפגום כל חמץ בעין שנמצא בתנור ויקפיד לנקות את הפינות והחיבורים וכן את דלתות התנור. אחר הניקיון ימתין עשרים וארבע שעות ולאחר מכן ידליק את התנור על החום הכי גבוה שבתנור למשך כשעה. ולכתחילה ראוי ללבן את התנור ליבון קל ע"י מבער, ומשום כך רבים מקפידים שלא להשתמש בתנור האפייה שמשתמשים בו כל השנה, ומייחדים תנור מיוחד לפסח.

תבניות אפיה אין אפשרות להכשירן כיון ששימושן ע"י האור צריך ליבון חמור להכשירן ((מג"א סי' תנא ס"ק כא ובמ"ב ס"ק סה ואף שמושחין שמן או חמאה צריך ליבון מדינא.)) וא"א להכשירן באופן זה מחשש שיתקלקלו, לכן יש לקנות תבניות חדשות מיוחדות לפסח,

כמו כן הברזלים שהתבניות עומדות עליהם ראוי שיהיו מיוחדים לפסח, ואם אין לו כאלו, צריך לצפותן היטב בניר כסף עבה וראוי ללבנן ליבון קל קודם שמצפן.

כל ההיתר הוא רק כשאפו חמץ בתבניות, אבל אם אפו חמץ על רצפת התנור עצמו צריך להכשירו בליבון קשה וכיון שיש חשש לקלקול התנור אין אפשרות להכשירו לפסח.

יש שהחמירו בכל התנורים שצריך להכשירן בליבון קשה ולכן אין להכשירן לפסח מחשש שיתקלקלו, אמנם אם מכשירו בדרך שנתבאר לעיל יכול להשתמש בו בכלי סגור או כשמצפה את התנור בניר כסף.

תנורים שהשתמשו בהם רק לצליית בשר וכדומה ולא לדברי חמץ לכו"ע אפשר להכשירן בדרך שנתבאר לעיל ולהשתמש בהן בפסח.

תנורים שיש בהם מנגנון שמתנקים מעצמן בחום גדול מאד [600 מעלות צלסיוס], ושורף את כל הלכלוך שבתוכן מותר להשתמש בהן בפסח כיון שהכשר זה דינו כליבון חמור ((חום הניקוי של תנורים אלו הוא כ-900 מעלות פרנהייט שהם כ-450 מעלות צלזיוס וחום זה שורף כל מה שבתנור ודינו כחום כליבון חמור שניצוצות יוצאים ממנו.)).

תנורי מיקרוגל

תנור מיקרוגל אין אפשרות להכשירו כראוי, ולכן אין להשתמש בו בפסח.

בשעת הדחק כגון שנמצא במקום שאין אפשרות אחרת לחמם את האוכל וזקוק להשתמש בו בפסח, יש לנקותו היטב מכל חמץ בעין בחומר ניקוי, ויחמם בתוכו כוס מים במשך כשעה שכל המים יהפכו לאדים ((עי' מש"כ לעיל שאף שנותן כיסוי לכתחילה יכשיר.)), כמו כן יחליף את צלחת המיקרוגל בצלחת מיוחדת לפסח, ואין להשתמש כלל בצלחת שהייתה לחמץ ((למנהג הספרדים יש להקל להשתמש בצלחת של המיקרוגל עם היא זכוכית, על ידי שיערה עליה מים רותחים מכלי ראשון.)). את הכלי שמכניס למיקרוגל עם האוכל, יניחנו בתוך קופסת קרטון סגורה מכל הצדדים שלא יצאו אדים מהאוכל שמחמם בפסח ((בתנורי מקרוגל דפנות התנור בולעות ע"י הזיעה והאדים שיוצאים מהמאכל שמתבשל בו ולפעמים נשפך אוכל חם במיקרוגל, ובדבר הבולע ע"י זיעה צריך הכשר בכלי ראשון כמבואר בסי' תנא סעי' יד ובמ"ב ס"ק פא דלא מהני עירוי, וע"ע יו"ד סי' צב סעי ח ברמ"א ובהגהות הרע"א שם דאם הוא מקום סגור שאין מקום לזיעה להתפשט אסור ותנור מיקרוגל א"א להגעילו ואף לא בעירוי רותחין מחמת חשש שיתקלקל ולכך אין להשתמש בו בפסח רק אם יצפה את הכלי לגמרי שלא יצא זיעה או אדים מהמאכל שמחמם בפסח (ע' רמ"א יו"ד סי' צב סעי' ח) יש שהקלו להכשיר תנורי מיקרוגל ע"י שנותנים לתוכו כוס מים ומחממים אותם למשך כשעה והמים נעשים אדים חמים בתוכו וכיון שכל בליעתו ע"י אדים וזיעה מועיל להכשירו בזה דכבולעו כך פולטו עי' פר"ח יו"ד סוס"י קכא דזיעה מפליט מה שנבלע ע"י זיעה, וכ"כ בשו"ת בית שלמה יו"ד סי' קסא ובחלקת יעקב ח"ג סי' קכא ובאג"מ יו"ד ח"א סי' ס', ועי' חזו"א או"ח סי' קכ אות ד ז"ל ומים הקבועים בכלי כשנרתחים פעולת פליטתן יותר חזקה מהמים הבאים על הכלי מחמת הפשטת הרתיחה, והלכך אם הייתה הבליעה במים שוכנים לא מהני הגעלה ע"י הפשטת הרתיחה, אבל כשנבלע בהפשטת הרתיחה מהני הגעלה בהפשטת הרתיחה אמנם במהרש"ם ח"א סי' צב ובשו"מ תליתאה ח"ג סי' קכא וביד יצחק ח"ב סי' רטז ועוד כתבו דאין ידוע אם יש כוח באדים להפליט את כל הבליעה, ןעי' ביסודי ישורון ח"ו עמ' קפו שהביא שיטות הפוסקים בזה, ובמקום שההגעלה היא רק לחומרא יש לסמוך ע"ז בשעת הצורך)).

גוף חשמלי להשחמה

אין להשתמש בפסח בגוף חימום חשמלי להשחמה שהשתמש בו כל ימות השנה.

כיריים של גז

המבערים. כיון שהאש יוצא מהם ושורף כל דבר הנמצא עליהם מיד מעיקר הדין אינם צריכים הכשרה כלל, ולכתחילה ידליק את כל המבערים בבת אחת למשך כמה דקות כדי שיישרף כל הלכלוך הדבוק בהם.

החצובות שעליהם מונחים הסירים. כיון שלפעמים נשפך עליהם חמץ ונבלע ע"י האש יש לנקותן היטב וללבנן, והדרך הטובה ביותר היא להניח אותם על הגז, ולהניח עליהם את הפח שמכסים בו בשבת [לאחר שינקו אותו היטב], ולהדליק את כל המבערים בבת אחת למשך 10 דקות, נהגו שלאחר הליבון מצפים את החצובות בניר כסף עבה ((שאין חשש שיקרע)) כמו כן אם נמצא במקום שאינו יכול לעשות זאת יש להקל לעטוף את החצובות בניר כסף עבה או בכמה שכבות של ניר כסף דק ולבשל על גביהם, מאחר והניסיון מוכיח שאם לא מנקים את החצובות בליבון נשאר עליהם שומן והרבה מן השומן הוא שומן של חמץ ((עי' שו"ת אג"מ (או"ח ח"א סוס"י קכד).)).

המגש או הצלחות המונחים תחת החצובות שעליהם נשפך כל האוכל שגולש מהסירים צריכים הגעלה מכלי ראשון, כיון שהמגש מתחמם על ידי הסירים והמבערים לחום שהיד סולדת בו, ולכן ינקם היטב עם חומר לניקוי תנורים שיפגום כל חמץ הדבוק בהם וימתין כ"ד שעות, ויערה שם מים וכשמדליק את המבערים לצורך ליבון החצובות יורתחו על ידי המבערים ונחשב להגעלה. מלבד זאת נהגו לכסותן בניר כסף מחשש חמץ הנמצא בסדקים ובחיבורים ((עי' אג"מ או"ח ח"א סוסי' קכד דכשמניח עליהם פח שעליו יניח את הסירים אי"צ להכשירם.)).

כיריים חשמליות דינם ככיריים של גז ולצורך הכשרן ידליק את הכיריים למשך כשעה ויערה מים רותחים על שאר חלקי הכיריים ואת החצובות ילבן בליבון קל. המשטח שמניחים עליו את הסירים החמים צריך להגעילו או לערות עליו מים רותחים ולהעביר אבן או ברזל מלובן ((שו"ת חלקת יעקב ח"א סוס"י צח וביסודי ישורון ח"ו עמ' קסא)).

קרמיק (כיריים חשמליות המצופים בפורצלן) אין להם הכשר לפסח וצריך לנקותם היטב ולהפעילם למשך כשעה ולצפותן בכיסוי מיוחד לפסח ((דהם מצופים בפורצלן (חרסינה- קרמיקה) ודינם ככלי חרס שאין להם הכשרה.)).

פלטה של שבת אם מקפיד שלא להניח על גביה ממש את החלות או דברי חמץ, לכתחילה יכשירה בליבון קל ((שיש לחוש שנפלו פירורי חמץ על הפלטה או שחימם על הפלטה עצמה דברי חמץ וכן יכול להכשירה ע"י עירוי רותחין ע"ג אבן או ברזל מלובן, עי' חלקת יעקב ח"א סי' צח)), ואם אינו יכול ללבנה או שחושש לקלקול ינקה את הפלטה היטב וידליק אותה למשך כשעה ((עי' הערה לעיל דב' קדרות הנוגעות זו בזו אין יוצאת בליעה מזו לזו ומשום חומרא דחמץ יש להכשירה באופן שנתבאר דהוא ליבון קל)). לאחר מכן יצפה את הפלטה בניר כסף לשימוש בפסח ((אין להניח בפסח מאכל על הפלטה עצמה רק אם המאכל בכלי או שכיסה את הפלטה בניר כסף)). וכן כיסוי פח או אסבסט שמניחים בשבת על האש יש להכשירם בליבון קל כנ"ל.

מטחנה

מטחנה ((כיון שקשה לנקות את החלקים היטב ראוי לכתחילה שכל החלקים יהיו מיוחדים לפסח.)) שטחנו בה דברי חמץ ((מטחנה שאין טוחנין בה חמץ רק בשר או דגים וכדומה ורוצה להכשירה לפסח מחשש שמא נכנס לתוכה חמץ יכול לכתחילה להגעילה בכלי ראשון)) יפרק את כל החלקים וילבנן ליבון קל, ואם א"א ללבנן מחשש קלקול וכדומה חלקים שאין בהם חריצים יכשירם בהגעלה ((כדין מדוכה המבואר בשו"ע דבעי הגעלה וברמ"א תנא סעי' טז דנוהגים ללבנו לכתחילה, ועי"ש במ"ב ס"ק פט-צ.)), וחלקים שיש להם חריצים וחורים קטנים שקשה לנקותם מכל הלכלוך שיש בהם יש ללבנן ליבון קל.

מטחנת בלנדר שאין אפשרות לפרק את החלקים, אין אפשרות לנקותו היטב, ולכן אין להשתמש בה בפסח, אלא ינקה אותה כמה שיותר ויצניע במקום שמוכר שם את החמץ.

מיקסר

המנוע שעליו מחברים את חלקי המיקסר ינקה היטב ואי"צ להכשירו, ואם יש בו חריצים יכסה אותם שלא יפלו פירורי חמץ. חלקי החיתוך והמטחנה ילבנן לכתחילה ליבון קל ואם א"א יכשירם בהגעלה ((כדין מטחנה.)). החלקים לעשיית עוגות כגון המקצף וכדומה ראוי לא להשתמש בהן בפסח ((דכלי לישה פסק הרמ"א סי' תנא סעי' יז דנהגו שלא להשתמש בהם בפסח והנה דעת המג"א ס"ק לג דהוא משום דנוהגים כמ"ד דלא מהני הגעלה לבית שאור וכ"כ החי"א כלל קכה סעי' יג והגר"ז סעי' מח, אמנם הט"ז ס"ק כ והמ"ב ס"ק צד כתבו הטעם שהביא הב"י בשם הכל בו לפי שא"א לנקותן יפה שלא ישאר משהו חמץ, ולכך כתב המ"ב ס"ק צז דאם הם כלי מתכות דאפשר לנקותן יפה מותר ע"י הגעלה, ויש מחמירים בזה עיי"ש בשעה"צ ובביאוה"ל.)).

מקרר ומקפיא

מקרר ומקפיא ינקה היטב מכל חמץ הדבוק בהם, את המקפיא יפשיר תחילה ואח"כ ינקהו היטב ((מ"ב סי' תנא ס"ק קיג ושעה"צ אות קמא.)). ונהגו להדר ולכסות את המדפים והאצטבאות שבמקרר ובמקפיא בנייר או בניילון.

כלי המטבח

סירים

כל הסירים שמבשלים בהם במשך השנה מרק או שאר תבשילים עם נוזלים צריכים הגעלה לפסח, ואף אם התבשיל נשרף לפעמים ונדבק לקדרה סגי בהגעלה ((המ"ב סי' תנא ס"ק סג גבי מחבת שמטגנים בה הביא את דברי הרא"ש (פסחים פ"ב סוסי' ז ובשו"ת כלל יד סי' א) דלא חיישינן שמא נתייבש השמן והחמץ נאפה בלא משקה אלא אפילו נשרף ונדבק לדופן המחבת עדיין יש לחלוחית משקה שם, וכן הדין בקדרה של מתכת שמבשלים בה אף שנדבק לפעמים לדופני הקדרה ועי' חזו"א סי' קיט ס"ק יט והנה המ"ב כתב זאת בדעת המחבר אמנם הרמ"א שכתב ויש מחמירין ללבן המחבת אך בליבון כל שהוא סגי, וביאר המ"ב משום דלפעמים נתייבש השומן והעיסה נאפית בעין על המחבת, ולפ"ז יש לדון דגם בסירים שלפעמים נשרף האוכל ונדבק לסיר יצטרכו ליבון קל אולם יש לחלק דדווקא במחבת שהשמן מועט ושכיח שיתייבש וידבק למחבת לכך החמיר הרמ"א להצריך ליבון, אבל בבישול בסירים דלא שכיח שכל המשקה יתייבש ואף אם נדבק התבשיל לסיר נשאר בו משקה ורק חלקו התחתון נדבק לסיר עדיין דינו כבישול ולא כאפיה, וע"ע בשו"ע הרב סעי' לו ובחמד משה ס"ק לא לכך נראה דסגי בהגעלה אף כשיש חשש שהתבשיל נשרף בסיר לפעמים)). יש לנקות היטב את הסיר קודם ההגעלה ובפרט במקום חיבור ידיות הסיר שלא יהיה שם לכלוך, אם יש לכלוך שקשה להסירו יש ללבן את המקום ליבון קל ואח"כ יגעיל את הכלי ((שו"ע סי' תנא סעי' ג, ואם לא עשה כן לפני ההגעלה יעשה כן אחר ההגעלה (מ"ב ס"ק כה))).

סיר שמכינים בו פתיתים וכן סיר שמבשלים בו דייסה ((עי' פרמ"ג א"א ס"ק ט וס"ק כט שדן לומר דדייסה דינה כנבלע ע"י האור בלא רוטב)) וכן סיר להכנת פשטידת אטריות (קוגל) ושאר סוגי תבשלי חמץ שבדרך כלל לא נשאר בגמר הבישול רוטב, וכן סיר של חמין (צ'ולנט) דפעמים רבות נשרף ונדבק לסיר, לכתחילה יכשירו בליבון קל ואם א"א ללבנו יכשירו בהגעלה ((לכתחילה ילבנן ליבון קל כמבואר ברמ"א סי תנא סעי' יא וכשא"א ללבנו סגי ליה בהגעלה דרוב תשמישן ברוטב ואף בהכנת פתיתים או פשטידות נשאר לחלוחית רוטב ולכך סגי בהגעלה וע"ע במ"ב ס"ק מח, ובשעה"צ אות נא ז"ל: כתב הפמ"ג דלפ"ז קערות של בדיל שאופין בו לפעמים עוגות על תנור גרוף מן הגחלים אין לו תקנה דהלא צריך לכתחילה ללבנו ויהיה ניתך ע"י הליבון ובספר בית מאיר מצאתי דמ"מ בקערות אלו אם ידוע שאינן בני יומן מתשמיש זה של אפיית עוגות נוכל לסמוך על דעה ראשונה וסגי בהגעלה לכתחילה וכתב דכן ראוי להורות, ע"כ.)).

סיר אפיה (סיר פלא) דינו כתבניות אפיה וצריך ליבון חמור ((מג"א סי' תנא ס"ק כא ומ"ב ס"ק סה ואף שמושחין אותן בשמן צריכים ליבון חמור כדין כלי שמשתמש בו בלא רוטב.)), וכיון שמתקלקל בליבון אין להכשירו לפסח. מכסה הסיר דינו כדין הסיר עצמו ((הטור או"ח סי' תנא כתב הטעם דכיסוי הקדרה דינו כקדרה עצמה משום דברוב הפעמים נוגעת בו ועוד שהוא מזיע מהבל החררה שתחתיו והעתיקו המג"א סי' תנא על דברי המחבר סעי' טו כיסוי של ברזל שמשימים אותו על החררה כשנאפית על הכירה צריך ליבון, וכתב המג"א ס"ק ל' לפי שנוגעת ברוב הפעמים בחררה ועוד שמזיע מהבל החררה ובמ"ב ס"ק פה כתב רק את הטעם הראשון לפי שברוב פעמים נוגע הכיסוי בחררה שתחתיו)).

סיר לחץ הכשרו בהגעלה בכלי ראשון ((הסכמת הפוסקים דאף שהחום שבתוך הסיר לחץ גבוה מ-100 מעלות סגי בהגעלה בחום רתיחה של 100 מעלות)), וקודם שמגעילו יפרק את כל החלקים וינקה את כל החריצים היטב וכן ינקה את הגומי שסביב המכסה ויגעילו ברותחין.

מחבת

מחבת שמטגנים בו מאכלי חמץ לדעת הרמ"א לכתחילה מכשירה בליבון קל וכשא"א ללבנה יכול להכשירה בהגעלה. ולדעת המחבר אף לכתחילה יכול להכשירה בהגעלה ((שו"ע סי' תנא סעי' יא ויו"ד סי' קכא סעי' ד דבפסח הכשרו בהגעלה, ועיי"ש בש"ך ס"ק ח ובט"ז ס"ק ג ובגר"א אות ט דמצרפין הדעות דחמץ הוי היתרא בלע ובחי' חת"ס ליו"ד סי' קכא ס"ק ו הוסיף דרוב תשמיש המחבת עם שמן והרמ"א כתב ויש מחמירין ללבן המחבת ובליבון כלשהו סגי ונוהגין ללבנו לכתחילה מיהו סגי ליה בהגעלה אם אין בו גומות וביאר המ"ב ס"ק סו דיש מחמירין ללבן המחבת דלפעמים נתייבש השומן והעיסה נאפית בעין ואיירי במחבת שמטגנים בו בשמן כדביאר הרמ"א שיוצקים בה שמן והיינו טופח ע"מ להטפיח, אבל כשנותנים מעט שמן שהתבשיל לא יישרף וכמו שנותנים בתבניות אפיה צריך לכו"ע ליבון (מ"ב ס"ק סה), אמנם במחבת שרוב תשמישה בהרבה שמן סגי בליבון קל דיש לסמוך על הפוסקים דחמץ הוי היתרא בלע וע"ע בביאוה"ל שם ובחזו"א או"ח סי' קכב ס"ק ח דדעת רוב הפוסקים דסגי בהגעלה דלא כמש"כ החי"א.)). אם במחבת דבוק שומן שאי אפשר להסירו בניקוי רגיל צריך להכשירו בליבון ((ומועיל להכשירו בליבון קל כמבואר ברמ"א סי' תנא סעי' ד.)).

מחבת טפלון שמשתמשים בה ללא שמן אין להכשירה לפסח דצריכה ליבון חמור ומתקלקל בכך ((שו"ת יסודי ישורון ח"ו עמ' קנב.)).

מיחם

מיחם או קומקום שמשתמשים בו רק במים מעיקר הדין אי"צ הכשרה לפסח ואין לחוש שמא נפל במשך השנה פירור חמץ לתוכו דנתבטל טעמו במים וגם ודאי נפגם, ומכל מקום נהגו להחמיר ולהכשירו אף על פי שהחשש שנפל חמץ לתוכו הוא חשש רחוק, ואף לכתחילה נוהגים לרכוש קומקום חדש לפסח כיון שהוא מוצר זול יחסית ((ערוה"ש סי' תנב סעי' ה דמדינא אי"צ הגעלה ואנו נוהגים להגעילו וכ"כ מעד"ש סי' קטז ס"ק נ ועי' בשעה"צ סי' תמז אות פב דהביא את החי"א כלל קכא סעי' כו גבי כלים שידוע שבליעת החמץ בהן הייתה מועטת ויש שישים כנגדן ונתבטלו קודם פסח קי"ל דאינו חוזר וניעור, וכ"כ בא"ר ריש סי' תנב עי"ש והכא ודאי נפגם טעמו ולכך מדינא שרי בלא הגעלה אמנם אם עירו מהמחם על חמץ יש להגעילו מדינא)). ובכדי להכשירו יש להגעילו ברותחים, ואף אם אין יכול לנקותו מהאבן שבתוכו יכול להכשירו דאף אם האבן מכסה על פירור חמץ ודאי נפגם טעמו, ולכתחילה ירתיחו תחילה עם מים וחומר ניקוי ואח"כ יגעילו ((עי' הערה לעיל וכ"כ התבו"ש סי' עג וכן הביא שם ממחותנו האדר"ת ועי' מעד"ש שם שסיים דמ"מ לצאת מידי כל החששות נראה לי שימלאנו מתחילה במים ואפר ויכסנו בכיסויו וירתיחנו עם המים והאפר ואח"כ ישפכם ויגעילנו במים נקיים כרגיל.)), מחם חשמלי ימלא עד שפתו מים וירתיחו ודי בזה.

אם מניחים על מכסה המחם מאכלי חמץ לחימום צריך להכשירו בהגעלה ותחילה צריך להסיר כל האבן שבתוכו (אם א"א להסיר האבן אין לו תקנה לפסח). ואם אין יכול להכניסו למים מחשש שיתקלקל ימלאו מים עד שפתו וירתיחם ויכניס ברזל או אבן מלובן בזמן רתיחתן שיגלשו הרותחין מעבר לשפת המחם ויפתח את ברז המים בשעה שהם רותחין להגעיל אף אותו ואת מכסה המחם יגעיל ברותחין.

מכסים

כיסויי הסירים דינן כסירים שמשמשים להם וצריכים הגעלה ((שו"ע סי' תנא סעי' יד-טו ובמ"ב ס"ק פא דצריכים הגעלה.)).

כוסות וצלחות

כלי זכוכית שהשתמש בהן רק בצונן כגון כוסות וכדומה מדיחן היטב ומותר להשתמש בהן בפסח אפילו בחמין ((שו"ע סי' תנא סעי' כה ובמ"ב ס"ק קמז.)).

כוסות וצלחות מזכוכית שנשתמשו בהן חמץ בחמין או בכבוש נחלקו הפוסקים אם כלי זכוכית צריכים הכשר. דעת השו"ע שכלי זכוכית אינם צריכים שום הכשר ודי להם בשטיפה בעלמא, וכן מנהג בני עדות המזרח. ודעת הרמ"א שכלי זכוכית אינם נכשרים אפילו הגעלה וכן מנהג האשכנזים ((הראשונים נחלקו בכלי זכוכית דעת ר"ת בתוס' (ע"ז לג: וכתובות קז( דכלי זכוכית אי"צ הכשר דכיוון שהם חלקים וקשים אינם בולעים, וכ"כ בשו"ת הרשב"א ח"א סי' רלג והר"ן פסחים פ"ב, וכן דעת המחבר סי' תנא סעי' כו ודעת רבינו יחיאל מפריש (במרדכי פסחים סי' תקעד) והתרוה"ד סי' קלב דכיון דתחילת בריתן מן החול הרי הם ככלי חרס שאין מועיל בהן הגעלה והרמ"א החמיר כוותייהו וכתב שכן המנהג באשכנז ובמדינות אלו.)). ולכן כוסות וצלחות מזכוכית שהשתמשו בהן חמץ בחמין למנהג עדות אשכנז אין להשתמש בהן בפסח, ואע"פ שדרך תשמישן בצונן כיון שלפעמים משתמשים בהם בחמין. ולבני עדות המזרח הנוהגים כדעת המחבר משתמשים בכלים אלו בהדחה וניקוי היטב, ויש מבני עדות המזרח שמחמירין להכשירן בשריה.

בשעת הדחק כשאין לו כלים אחרים ורוצה להשתמש בהן בפסח יכול להכשירן בהגעלה בכלי ראשון או בשריה ג' ימים ((בשעת הדחק כשאין בנמצא כלים יכול להגעילן וכשחושש להגעילן ברותחין יכול להכשירן בשריה ג ימים, חי"א כלל קכה סעי' כב העתיקו המ"ב ס"ק קנו (שריה ג' ימים היינו שישרה הכלי במים ג ימים מעל"ע ובכל יום אחר מעל"ע יחליף את המים, עי' במבוא))).

כוסות וצלחות מדורלקס דינם ככלי זכוכית ((עי' שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' כו.)).

אם השתמש בכלים אלו בפסח בלא להכשירן, בכלים שרוב תשמישן בצונן כגון כוסות וצלוחיות המאכל מותר אפילו היה האוכל חם ((מג"א סי' תנא ס"ק מט ובגר"ז סעי' עג ןבמ"ב ס"ק קנה ועי"ש בשעה"צ אות קצה.)), ובכלים שרוב תשמישן בחמין או שדרך להשהות משקה חמץ בתוכן מעת לעת ונשתמש בהן בפסח בחמין אם לא הכשיר את הכלים המאכל אסור, ואם הכשיר את הכלים בהגעלה המאכל מותר. ובמקום הפסד מרובה אם היה אחר מעל"ע שנוטל"פ יש להתיר המאכל בדיעבד גם כשלא הכשירן ((מ"ב ס"ק קנה.)).

כלים מפיירקס במקום צורך יש שהקלו להכשירן בהגעלה ג' פעמים, אמנם למנהג עדות אשכנז ראוי להחמיר בזה ((ציץ אליעזר ח"ט סי' כו בשם הגרצ"פ פרנק זצ"ל וכ"כ במנחת יצחק ח"א סי' פו וביביע אומר ח"ב סי' מא, ועי' בציץ אליעזר שם שכיון שמשתמשים בכלים אלו על האש לכן גם למנהג עדות המזרח צריך להכשיר כלים אלו בהגעלה.)).

כלי אימאייל המנהג להחמיר בהם ככלי חרס ואין אפשרות להכשירן לפסח.

כלים מפלסטיק שאין בהם חריצים וסדקים יש שהקילו להכשירם בהגעלה, ואם יש בהם חריצים וסדקים אין להכשירן לפסח ((בשו"ת אג"מ (יו"ד ח"ב סי' צב) ושו"ת קנין תורה (ח"ב סי' צ"ב) ושו"ת להורות נתן (ח"ו סי' סט) החמירו בזה שלא מועיל לפלסטיק הגעלה שדינו ככלי חרס, לעומת זאת בשו"ת חלקת יעקב ח"ב סי' קסג האריך באופן עשיית כלי פלסטיק ומסיק שאפשר להכשירן בהגעלה וכ"כ במנחת יצחק ח"ג סי' סז ובציץ אליעזר ח"ד סי' ו ובשו"ת שאלי ציון ח"ב סי' כג שו"ת באר משה ח"ב סי' נג, ושו"ת אור לציון ח"ג פ"י סי' יג, וחזון עובדיה (פסח עמ' קנא), הקילו בזה וע"ע ביסודי ישורון ח"ו עמ' קע, ובספר סידור פסח כהלכתו (פ"ט הערה 49 בשם הגרי"ש).)).

כוסות וצלחות מחרסינה וקרמיקה וכן כלי פורצלן דינם ככלי חרס שאין אפשרות להכשירן.

סכו"ם

כפות ומזלגות הכשרם בהגעלה בכלי ראשון ((דלפעמים משתמש בהן בחמין עי' רמ"א סעי' ו וכה.)).

סכינים. שמשתמש בהן חמץ, אם קת הסכין מחובר בהלחמה לסכין ואין סדקים במקום החיבור הכשרתו בהגעלה בכלי ראשון ((שו"ע סי' תנא סעי' ג ובסכינים שלפעמים משתמשים בהם ע"י האור מעיקר הדין סגי בהגעלה בכלי ראשון משום דאזלינן בתר רוב תשמישן שאינו ע"י האש ויש להוסיף גם הדעות דחמץ הוי היתרא בלע עי' בהגהות הרע"א על המג"א ס"ק ו דאין מחמירין את שתי החומרות כאחת ואם אמרינן דחמץ הוי איסורא בלע אזי אזלינן בתר רוב תשמישו ואם חוששין למיעוט תשמיש א"כ חמץ אינו איסור אמנם מי שאפשר לו מצוה מן המובחר שיקנה חדשים לפסח (מ"ב ס"ק יט).)). סכינים שהקת מחובר ע"י מסמרים או דבק וכדומה אין מועיל בהם הגעלה כיון שיש גומות וחריצים במקום החיבור, ואם א"א ללבנן בליבון קל אין להכשירן לפסח ((מ"ב ס"ק כג, וע"ע בשעה"צ אות כו.)). סכין שמיוחד רק לירקות ופירות או לחיתוך בשר וכדומה וכן מקלף או מגרדת של ירקות ומספריים לחיתוך בשר כיון שאין משתמשים בהם בחמץ אפשר להכשירן בהגעלה אף שעשויים בכמה חלקים.

גביעים וכוסות

גביעים ושאר כלי כסף לכתחילה ראוי להגעילן ברותחין אף כשכל שימושן בצונן ומעיקר הדין אם מדיחן היטב מותר להשתמש בהן בפסח גם בחמין ((לכתחילה ראוי להגעילן שמא היו מונחים בכיור ונשפך עליהם רותחים עם חמץ וכדומה, אולם מעיקר הדין כשאין משתמש בהם בחמין כגון בגביע של יין סגי ליה בהדחה היטב.)). ואם משתמש בהן לפעמים בחמין צריך להגעילן ברותחין לנוהגים כרמ"א, ולדעת המחבר הכשרן כפי רוב שימושן ((עי' סי' תנא סעי' ו וכה מח' המחבר והרמ"א יש להקפיד לנקות היטב קודם ההגעלה את כל הגילופים והקיפולים שישנם בכלי כסף.)).

כוסיות ממתכת ששותה בהן יין שרף העשוי מחמץ ידיחן היטב בחומרי ניקוי עד שיצא מהן כל הריח ואח"כ יגעילן ברותחין ((ט"ז סי' תנא ס"ק כז ובפרמ"ג שם וכן הוא במ"ב ס"ק קכ.)). וכוסיות מזכוכית ששותה בהן יין שרף לדעת מחבר מכשירם בהגעלה או בשריה שלשה ימים מעל"ע ולדעת הרמ"א לא יכשירן אלא בשעת הדחק ככלי זכוכית ((עי' לעיל בדין כלי זכוכית)).

כלי לנטילת ידיים וכן כלי של מים אחרונים ינקם וידיחם היטב מכל לכלוך ואי"צ הכשרה ((שו"ת שלמת חיים מכתב מהגר"ח זוננפלד זצ"ל, ואף שלפעמים נופלים בהם פירורים בהדחה סגי.)).

שולחנות

שולחן מטבח שמניחים עליו מאכלים חמים או סירים חמים ולפעמים לשים עליו בצק, ינקה את השולחן היטב מכל לכלוך ימתין עשרים וארבע שעות בלא להשתמש בו ((מג"א סי' תנב ס"ק ט בשם מהרי"ל ומ"ב ס"ק כ.)) ואח"כ יערה עליו מים רותחים מכלי ראשון ויעביר אבן או ברזל מלובן שירתחו המים שעל השולחן, לנוהגים כדעת מרן הב"י די בעירוי רותחין מכלי ראשון ואי"צ להעביר אבן או ברזל מלובן כשאין רגילים ללוש בצק על השולחן או להניח עליו מאכלים חמים ((שו"ע סי' תנא סעי' כ כתב דהשולחנות רגילין לערות עליהן רותחין לפי שלפעמים נשפך מרק מהקדרות עליהן והמ"ב ס"ק קיד הביא מהפוסקים דלא מהני עירוי מפני שלפעמים משים עליו פשטידא חם והוי כאלו נשתמש בכלי ראשון אלא יכשירם ע"י אבן מלובן ואז מותר להניח עליהם אפילו מצה חמה, ובדיעבד מותר ע"י ערוי בלבד דמדינא אזלינן בתר רוב תשמישו.)). אם אין השולחן חלק לגמרי ויש בו חריצים וסדקים יש לחוש שנכנס שם חמץ אין להשתמש בשולחן זה בפסח ללא כיסוי ((מ"ב ס"ק קטו בשם הא"ר.)).

שולחן שאין מניחים עליו סירים חמים רק בהפסק מפה מגעילו ע"י עירוי ((כיון שכל בליעתו היא רק ממה שנשפך לפעמים מהסירים והצלחות.)) ואם משתמש בפסח רק עם מפה אי"צ להכשירו.

שלחן סלון שאין מניחים עליו סירים ומאכלים חמים ואין לשים עליו בצק מכשירו בעירוי מכלי ראשון כיון שמניחים עליו צלחות עם אוכל חם, ואם רגילים להשתמש בו רק עם מפה אין צריך להכשירו רק להדיחו היטב וראוי שלא לאכול עליו בפסח בלא מפה.

שולחן שמשתמשים בו כל השנה רק בצונן אי"צ להכשירו רק להדיחו היטב ויכול להניח עליו מאכלים בפסח, אולם מאחר ולפעמים מניחים עליו פיצה וכד' שהיא עדיין חמה, עדיף שלא להשתמש עליו בדברי מאכל של פסח אלא בהפסק מפה.

מפות ומגבות

מפות ומגבות כלים מכבסן היטב במכונת כביסה, בתוכנית הרתחה, ויעיין בשיפולי המפה אם לא נדבקו שם פירורי חמץ ורשאי להשתמש בהן בפסח ((הרא"ש בסוף ע"ז ביאר המנהג שרגילים להכשיר מפות שנפל עליהם איסור רותח בכיבוס בכלי שני לפי שרגילים לכבסן כמה כיבוסין באפר וכיבוס בחמין ובצונן ומכין עליהם, קי"ל דמפליט כל מה שבלע כאילו הרתיחן בכלי ראשון ובהגהות אשרי שם הובא בערוה"ש יו"ד סי קכא סעי' א דאפשר שיועיל להכשירן אפילו בלא כיבוס חמין ואפר דכיבוס שאני דכמו דמפליט צונן ע"י כשכוש דכיבוס כמו כן מפליט חמין וע"ע צי אליעזר ח"ד סי' ו)), אם אי אפשר להרתיח אותם, או שעשויות מניילון, עדיף שלא להשתמש בהם בפסח, ונהגו לקנות מפות חדשות לפסח.

מדיח כלים

יש לנקותו היטב בחומרי ניקוי מכל שיירי שומן ולכלוך שדבוקים בדופני המדיח ועל המגשים שמניחים עליהם כלים, ולא ישתמש בו עשרים וארבע שעות, אח"כ יחמם את המים במדיח בדרגת החום הגבוהה ביותר ויפעילו. מדיח שאין חום המים שבו מגיע לרתיחה של 100 מעלות יניח ברזל מלובן בתוכו שהמים יעלו בועות בשעה שמפעילו ((.אגרות משה או"ח ח"ג סי' נח ועי"ש שמדיח העשוי מפרצלאיי (חרסינה) אין אפשרות להכשירו.)).

מגשים שמניחים עליהם סירים או כלים חמים [ואין בהם חריצים שאינם ניתנים לניקוי], מגעילן ברותחין.

מיבש כלים יש להדיחו היטב ויגרור כל הלכלוך הדבוק בפינות ובחיבורים ומותר להשתמש בו בפסח.

כלים חדשים

כלים חדשים העשויים ממני מתכות או מאלומיניום ונירוסטה יש שנהגו להכשירם בהגעלה מחמת חשש שמשחו אותם בעשייתן בשמן של איסור כדי להבריקן ((עי' שו"ת הר צבי יו"ד סי' קי ובחזו"א או"ח סי' יט ס"ק יט וביו"ד סי' מו דסגי להו בהגעלה.)), אמנם מעיקר הדין אי"צ להכשירן כיון שהחומר שמושחין אותם נפסל מאכילת כלב, אולם כלים שמשתמשים בהם בפסח נהגו להכשירם בהגעלה אך אין זה מעיקר הדין כלל אלא חומרא של פסח בלבד, ולכן בדיעבד אם לא היה באפשרותו להגעיל לפני פסח מותר להשתמש בהם בפסח, ועדיף למלאות אותם מים ולהניח על האש בפעם הראשונה ולשפוך את המים [ואין לעשות כן ביום טוב].

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

חפשו מאמר

מדריכים הלכתיים

חפשו מדריך הלכתי

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל