כבוד הרבנים:
נשאלתי ביהודי אחד [שמעון] שקיבל הלואה מראובן בצ'ק של 10 אלף דולר, והלך לבנק (בחו"ל) לקבל את כספו כרגיל.
והנה בעוד שבועיים פגש אותו המלוה וסיפר לו דבר מוזר שהבנק רק חייב אותו באלף דולר במקום עשר אלף וכנראה טעו באפס אחד.
ומעתה השאלה הוא האם הלווה חייב לשלם לו 10 אלף דולר שזה הכסף שקיבל, או רק אלף שזה בעצם מה שהמלוה החסיר מכספו.
תשובה:
מסתבר שחייב לשלם 10,000 דולר.
א. הרי הצ'ק שווה 10,000 דולר, ואף אם המלוה היה נותנו לאחר היה מקבל עבורו 10,000 דולר, וכאילו קנה המלוה חפץ באלף דולר והתייקר עד 10,000 דולר ומכרו ללוה.
ב. הרי שליחו של המלוה שהוא הבנק נתן ללוה 10,000 דולר, ושליחו של אדם כמותו. ואף שאין שליחות לגוי, מכל מקום הבנק נתן לזכות המלוה כדי שייחשב כאילו המלוה נתן, ויש קנין עבד כנעני בגוי, והיינו שאף שהבנק נתן, מכל מקום מכיון שנתן במקום המלוה נחשב כאילו המלוה נתן.
ג. כלל ידוע שחיוב ההלואה אינו לפי מה שחסר ראובן אלא לפי מה שקיבל שמעון מחמת ראובן ושנתחייב על כך, ואילולי איסור התורה של רבית גם הרבית היתה בכלל ההלואה וכמבואר בפוסקים. ושעל כן רבית דרבנן אינה יוצאת בדיינים. מעתה ההתחייבות של שמעון היתה על 10 אלף ועל כן פשוט לכאורה שהוא חייב 10 אלף.
ד. כלל נוסף הוא שמעות הנמצאות בבנק נחשבות כהלואה [אפילו מה שמוגדר כ'פקדון' אינו פקדון באמת אלא הלואה גמורה שהרי הבנק אינו מחזיר את המעות ההם בעצמם אלא מעות אחרים וזה נחשב כהלואה כמבואר בגמ' בבא מציעא דף מא. בדין מעות מותרים אצל שולחניאך מה שיתכן לומר בזה שראובן הרי לא נתן ממון לשמעון אלא נתן הוראה ללוה אחר שלו [שזה הבנק שנתן את הצ'יק לשמעוןדין השבת אבידה בגוי ידוע.
