לכבוד רבני בית ההוראה
קיבלתי למשלוח מנות בקבוק יין שרשום עליו אוצר בית דין של הכשר שאינני סומך עליו, האם עלי להשליך את היין או שבדיעבד לאחר שנמצא אלי הוא מותר בשתיה.
ישר כח תזכו למצות.
תשובה:
א. יין שלא הופקר או שלא היה ברשות אוצר בית דין בזמן הביעור [שהוא פסח של שנה שמינית], הרי הוא נאסר בהנאה. וכדין כל דבר הקדוש בקדושת שביעית שעבר זמן הביעור [רמב"ם שמיטה פ"ז ה"ג].
ב. אולם אם היה ברשותו בזמן הביעור רק כדי מזון ג' סעודות [דהיינו לכל בני הבית והוא כבקבוק וחצי לכל סועד], מותר בהנאה.
מעתה אם זה הכשר שהינך חושש שלא עשו כדין, אין להפסידו כיון שמסתבר שעשו כדין ואתה הוא זה שחושש מכך, ועל כן אין צורך לעשות בו מאומה, ויכולים לתת אותו לאדם אחר שסומך על הכשר זה.
