לתרומות לחץ כאן

חלק א: גדרי הדין

א. אדם שהשתדל לקנות או לשכור נכס, בין קרקע בין מטלטלין ((בקדושין (נט.) מוזכר דין זה לגבי קרקע, והבית יוסף (חו"מ סי' רלז) מדייק מלשון 'חררה' שהוא הדין במטלטלין.)), וכבר השתווה עם המוכר או המשכיר במחיר ((הובא בבית יוסף ונפסק ברמ"א, וטעמו, שאם לא כן יפסיד המוכר, שאחרי שקיבל הצעת מחיר מאדם אחד לא יוכל להציע את הנכס לישראלים אחרים.)) ובשאר התנאים ((כך משמע מלשון המהר"ם מרוטנבורק (ד"ק סי' רעז), שכתב 'ונתרצו זה לזה ולא היו חסרים רק הקנין', וכן כתב באגרות משה (אהע"ז ח"א סי' צא).)), ולא היה חסר אלא קנין, אסור לאחר לקנות או לשכור את אותו הנכס. והוא הדין באחד שהשתדל לשכור פועל, שאסור לאחר לשכור את אותו הפועל ((טור (סי' רלז) בשם רבינו תם.)). דין זה נקרא בלשון חז"ל 'עני המהפך בחררה'.

ב. אם לא עשה עדיין מעשה, אלא רצה לשכור או לקנות נכס מסוים, אין איסור לאחר לקנותו או לשוכרו ((מהרש"ל (שו"ת סי' לו, ויש"ש קידושין פ"ג סי' ב).)).

ג. יש אוסרים לאחר למכור או לקנות נכס אפילו במקרה שלא סיכמו את המחיר ושאר התנאים, באופן שלולא שהשני היה מציע את עצמו היו מגיעים לבסוף לידי הסכם. יש מפרשים בדיעה זו שהאיסור הוא מן הדין, ויש מפרשים שאין איסור מצד הדין רק מצד המנהג, ורק במקומות שנהגו לאסור. ויש מהאחרונים שסתמו ולא הביאו מנהג זה כלל ((הפרישה (סי' רלז סק"א) הביא את עיקר הדין, ובערוך השולחן (ס"ס א') ובמשפט שלום (ס"ק ב וג') כתבו שכוונתו רק מצד המנהג, אך בשו"ע הרב (הלכות הפקר והשגת גבול סי"א) סתם שלא כדברי הפרישה.)).

ד. יש סוברים שהאיסור של עני המהפך הוא רק על הקונה והשוכר, אבל לא על המוכר והמשכיר, ואם בא קונה שני והציע לקנות בזמן שסוכם עם הקונה הראשון, וחזר המוכר ומכר לשני, עבר רק הקונה על אסור עני המהפך בחררה, ולא המוכר ((כן פסק האבני נזר (חו"מ סי' י"ז) והנחלה ליהושע (סי' כט). אך בספר הליכות ישראל (סי' מה) נראה שחולק על דין זה. ובאז נדברו (ח"ז סי' פד) הקשה על שיטת האבני נזר שיהיה איסור על המוכר מצד 'לפני עור' ו'מסייע לדבר עבירה'.)). אף לשיטה זו, אסור למוכר לחזור בו משום 'מחוסר אמנה', אמנם אם השני מציע מחיר גבוה יותר יתכן שמותר למוכר לחזור בו ((דין זה תלוי במחלוקת הראשונים, אם כשהשני מציע מחיר גבוה מותר למוכר לחזור בו, עי' בשו"ע חו"מ סי' רד סי"א. וראה הערה קודמת שלכאורה יש כאן לפני עור ומסייע.)).

ה. אם הקונה הראשון התעניין במקח, ובקש מן המוכר זמן כדי להחליט אם לקנות, והמוכר הסכים, ובא אחר וקנה את החפץ, לא עבר השני על איסור עני המהפך בחררה ((שבט הלוי (ח"ד סי' ריב).)). אמנם יתכן שאם לא עבר הזמן שנתן המוכר לראשון להתיישב בדעתו, אסור לו למכור לשני משום 'מחוסר אמנה'.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל