הלכות פורים

מחצית השקל

א.        לפני תפילת מנחה של תענית אסתר [בין אם מתענים בערב פורים ובין כשמקדימים להתענות ומתענים ביום חמישי] נהגו לתת לפני תפילת מנחה 3 מטבעות של חצי מהמטבע של אותה מדינה, ובארץ ישראל נותנים ג' מטבעות של חצי שקל, יש שנהגו לתת שיעור של מחצית השקל של תורה והוא כעשרה שקלים, וכן נהגו רבים מהספרדים.

ב.         מעות אלו יתנו לצדקה.

ג.         בירושלים שעושים את הפורים ביום טו אדר, נותנים את המטבעות זכר למחצית השקל בתפילת מנחה של יום יד באדר.

ד.         נהגו שאבי המשפחה נותן ג' חצאי מטבע כנגד כל אחד מבני משפחתו [והמנהג שנותנים גם בעבור קטני קטנים אך לא עבור עוברים, אולם יש שנותנים גם על עוברים, וכפי שכתב המשנה ברורה].

ה.        מעות אלו לכתחילה אין ליתנם ממעות מעשר כספים.

דינים המיוחדים לשבת ערב פורים

ו.         יום יד באדר שחל ביום ראשון, שבת שלפניו [יג אדר] קוראים לאחר פרשת השבוע את "פרשת זכור".

ז.         אין אומרים בשבת זו אב הרחמים, וכן אין אומרים "צדקתך" במנחה של שבת, מאחר וזה ערב יום הפורים.

ח.        אם נמשכה הסעודה שלישית עד לתוך הלילה אומרים בברכת המזון "רצה" ואין אומרים "על הניסים".

ט.        יש להזהר מאד שלא להביא את המגילה בשבת לבית הכנסת לצורך קריאתה בליל פורים, ולכן על גבאי בית הכנסת לדאוג כבר מערב שבת שתהיה מגילה מוכנה לקריאת המגילה במוצאי שבת.

י.         אם שכחו להביא את המגילה, רשאים להביאה בשבת, אם אחד מבאי בית הכנסת יקרא מתוכה לשם מצות תלמוד תורה.

יא.       הבעל קורא רשאי להכין את הקריאה בשבת עצמה, ויכוין גם לשם מצות תלמוד תורה, ויוכל לקרוא גם במגילה כשרה.

יב.       קוראים בבית הכנסת את המגילה לפני עשיית הבדלה, וכן מי שצריך לקרוא בביתו לנשים חולים וכדו', אם עדיין לא יצא ידי חובת הקריאה יקרא ואחר כך יבדיל, אך אם כבר שמע את קריאת המגילה בבית הכנסת יבדיל ואחר כך יקרא.

יג.        לפני קריאת המגילה, גבאי בית הכנסת מדליק נר הבדלה והציבור יברך עליו ברכת "מאורי האש", יש להביא נר זה גם לעזרת נשים כדי שהנשים יברכו גם הן על הנר.

יד.       הקורא בביתו לנשים, לא יברך על ברכת האש, אלא לאחר קריאת המגילה יבדיל בביתו ויכלול בזה ברכת מאורי האש.

טו.       אף בשעת הדחק כגון לחולה וכד', אין לקרוא את המגילה לפני צאת הכוכבים, ובשעת הדחק גדול, יש לעשות שאלת חכם מה לעשות.

יום הפורים

הדינים דלהלן מתייחסים הן לעושים את יום הפורים ביום יד אדר, הן לעושים את יום הפורים ביום טו אדר ["שושן פורים"], במקרה שיש חילוק ביניהם ביארנו בנפרד.

סדר תפילת ערבית וליל פורים

טז.      לכבוד יום הפורים לובשים בגדי שבת ויום טוב.

יז.        בתפילת ערבית מוסיפים בתפילת העמידה ["שמונה עשרה"] בברכת "מודים" את "על הניסים", ואם שכח לאומרו ונזכר לאחר שאמר "ברוך אתה ה'" אינו צריך לחזור ולאומרו [ויש שנהגו במקום ששכחו לומר בברכת מודים, שאומרים אחר "יהיו לרצון" שלפני "אלקי נצור", הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר וכו'"].

יח.       לאחר תפילת העמידה שליח הציבור אומר קדיש תתקבל, ולאחר מכן מיד קוראים את המגילה.

יט.       לאחר קריאת המגילה אומרים 'ואתה קדוש' והשליח ציבור אומר קדיש שלם  [ללא 'תתקבל' רק 'יהא שלמא' ו'עושה שלום'].

כ.         נהגו לעשות סעודה בליל פורים, ואוכלים בה מיני זרעונים, זכר לזרעונים שאכלה אסתר בבית אחשוורוש.

כא.      כשחל יד אדר ביום ראשון יש להקפיד יותר בעשית סעודה בליל פורים מאחר ויוצאים בה גם ידי חובת סעודת מלוה מלכה.

קריאת המגילה

חובת הקריאה זמנה וברוב עם

כב.      כל איש ואשה מישראל חייבים לשמוע קריאת המגילה, מתוך מגילה שנכתבה בכשרות על גבי קלף ובדיו כשר.

כג.       יש להשתדל להביא לפני חולים וכדו' מגילה ושיקראו בפניהם, ואשרי המזכה את הרבים בזה.

כד.      קריאת המגילה יש לעשותה ברוב עם, ואף אם יש כמה מנינים באותו ישוב או בית כנסת, יש לכתחילה להשתדל לעשות מנין אחד גדול, כדי לפרסם את הנס בבת אחת כמה שיותר, אך יש להקפיד ולהזהר שלא לעורר מחלוקות בדבר זה.

כה.      במקרה ובבית הכנסת מתפללים מאוחר, מותר לארגן מנין מוקדם יותר, ובפרט בשנים שבהם תענית אסתר חלה בערב פורים [אלא אם כן מדובר בקהילה מגובשת שהדבר מצריך רשות מרב הקהילה].

כו.       מביאים את הקטנים לחנכם במצות מגילה, אך יש להזהר שלא להביא ילדים המבלבלים את השומעים בקולם ובעשית רעשים שלא במקומם.

סדר קריאת המגילה

כז.       לפני קריאת המגילה פושטים את המגילה כולה, ומקפלים אותה כאגרת, ומשאירים אותה פתוחה עד סוף הקריאה.

כח.      יכריז בעל הקורא שהציבור יכוין לצאת ידי חובת קריאת המגילה וברכותיה.

כט.      מברכים לפני הקריאה שלש ברכות, "על מקרא מגילה" "שעשה נסים" "שהחיינו", למנהג האשכנזים בין בליל פורים ובין ביום הפורים, ולמנהג הספרדים רק בליל פורים, הנוהגים לברך שלש ברכות ביום יכוונו בברכת שהחיינו של היום גם שאר מצוות היום.

ל.         בעל הקורא שמוציא את הרבים ידי חובתם בבית הכנסת מתעטף בטלית [גם בליל פורים] ומברך וקורא את כל המגילה בעמידה, והציבור עומד בשעת הברכות, ויושב בשעת הקריאה.

לא.      יש להקפיד לשמוע את כל מילות המגילה, ואם לא שמע מילה אחת מהחזן יש לאומרה אף אם אין לפניו מגילה כשרה.

לב.       הקהל אומר ה' פסוקים בקול רם, והבעל קורא אומר לאחריהם, והם פסוק "איש יהודי" "ומרדכי יצא" "ליהודים היתה" עשרת בני המן, "כי מרדכי היהודי".

לג.       אמירת עשרת בני המן יש להקפיד לאומרם בנשימה אחת, ובדיעבד יוצא ידי חובה גם אם לא אמר בנשימה אחת ואינו צריך לחזור ולאומרם שוב.

לד.       אחר קריאת המגילה גוללים את המגילה, ולאחר הגלילה מברך הבעל קורא ברכת "הרב את ריבנו…האל המושיע" ועונים הקהל "אמן", ובליל פורים מוסיפים האשכנזים פיוט "אשר הניא" ולאחריו מזמרים את הפיוט "שושנת יעקב", [וביום לא נהגו לומר פיוט "אשר הניא" אלא רק שושנת יעקב].

לה.      ברכה שלאחר המגילה אין מברכים אותה אלא אם כן היו עשרה אנשים ששמעו את המגילה, [אבל ברכותיה שלפניה מברכים גם ביחיד], אבל פיוט "אשר הניא" ו"שושנת יעקב" רשאים לאומרם אף ביחיד.

לו.       יש להזהר מאד שלא לשוח מתחילת הברכות עד סיום ברכת הרב את ריבנו, ואם הבעל קורא דיבר בין קריאת המגילה לברכת הרב את ריבנו שלא מעניני המגילה לא יברך ה

לז.       כשבעל הקורא הינו בשנת אבילותו על אביו או אמו, או בתוך שלשים יום לפטירת אחיו אחותו אשתו או בנו או בתו, לא יקרא לכתחילה ואם אין שם אדם אחר שיכול לקרוא בטוב כמוהו רשאי לקרוא, אולם את הברכות יברך אדם אחר הנמצא בבית הכנסת.

סדר הקריאה כשקורא בביתו לנשים וחולים

לח.      הקורא בביתו לנשים חולים וכד' יכול לקרוא בישיבה, ואין צריך לפושטה כאיגרת.

לט.      כשקורא לנשים, מנהג האשכנזים שהאשה מברכת שלש ברכות [בעמידה] ובמקום "על מקרא מגילה" מברכת "לשמוע מקרא מגילה", והספרדים נהגו לברך את הברכה "על מקרא מגילה".

מ.        גם כשקורא לחולה או לנשים, אם אפשרי יש לכנס לפחות עשרה אנשים שיאזינו לקריאת המגילה אפילו שהם כבר יצאו ידי חובה, אך אין זה מעכב כלל.

מא.     כשקוראים לנשים נהגו שלא לברך ברכת "אשר הניא" אף אם שמעו את הקריאה עשר נשים.

סדר תפילות היום וקריאת המגילה

מב.      משכימים לתפילת שחרית מוקדם יותר מאשר בימות החול, והמתפללים כותיקין, מתפללים כבכל ימות השנה, רבים נהגו להתפלל ביום זה כותיקין, מאחר ויש להספיק את כל מצוות היום.

מג.       יש להשתדל בקריאת היום שלא לעשות כמה מנינים לקריאת המגילה ויתפללו ויקראו את המגילה במנין אחד גדול, שהקריאה תהיה ברוב עם, אך אם המתפללים כל יום כ"ותיקין" לא יבטלו את תפילת ותיקין ויכולים לקרוא בפני עצמם.

מד.      בתפילת שחרית מתעטפים בטלית ומניחים תפילין, ונשארים מעוטרים בתפילין לפחות עד סיום קריאת המגילה וברכותיה.

מה.     לאחר חזרת הש"ץ מוציאים ספר תורה וקוראים בו שלשה קרואים בפרשת "ויבא עמלק" וכל אחד קורא ג' פסוקים.

מו.       לאחר גלילת ספר תורה מחזירים אותו לארון הקודש ולאחר מכן קוראים את המגילה.

מז.      מנהג הספרדים שמשאירים את הספר תורה על גבי הבימה ואומרים 'אשרי' ומתחילים את 'ובא לציון' עד "ואתה קדוש" וקוראים את המגילה, ואחרי קריאת המגילה ממשיכים לומר "ואתה קדוש" ומחזירים את הספר תורה לארון הקודש לאחר קדיש של אשרי ובא לציון.

מח.     מברכים שלש ברכות לפני הקריאה [והספרדים נהגו לברך ב' ברכות] ויכוונו לצאת ידי חובה בברכת שהחיינו גם על שאר מצוות היום דהיינו משלוח מנות מתנות לאביונים וסעודת פורים.

מט.     סדר הקריאה והברכות הינם כבליל פורים [למעט אמירת "אשר הניא" שלאחר קריאת המגילה כפי שנתבאר לעיל].

נ.         לאחר קריאת המגילה מסיימים את התפילה באשרי ובא לציון [ולא אומרים "למנצח"].

נא.       יש שנהגו שאחרי אמירת שיר של יום אומרים מזמור "למנצח על אילת השחר" וכן מנהג הספרדים ועוד, ויש שנהגו לאומרו במקום שיר של יום [וכן הוא לפי הנוהגים כמנהגי הגר"א].

נב.       אם יש ברית מילה בפורים, אם מלים את התינוק בבית הכנסת נהגו למולו לפני קריאת המגילה, אך אם מלים אותו במקום אחר וכן אם יש צורך בדבר מלים אותו לאחר התפילה וקריאת המגילה, ומנהג הספרדים לעשות את ברית המילה לאחר כל סדר התפילה וכבכל יום.

נג.        מי שיוצא לפני פורים למקום רחוק יש לו לדאוג לקחת עמו מגילה כשרה שיוכל לקרוא את המגילה בזמנה, ואם הוא אנוס ואינו יכול לקחת עמו מגילה, יקראנה בלי ברכה מראש חודש אדר, ואם תזדמן לו מגילה ביום הפורים יקראנה שוב בברכה.

משלוח מנות

נד.       .חובה על כל אחד בן יג שנה ומעלה, וכל אחת מישראל בת יב שנה ומעלה, לשלוח מנות לחברים וידידים ביום הפורים.

נה.       עיקר החובה היא לשלוח לפחות שתי מנות לידיד אחד.

נו.        מנה הכוונה לדבר מאכל הראוי לאכילה באופן מיידי, ולא דבר הצריך הכנה נוספת [עוף מבושל, אך לא עוף שאינו מבושל], אך דבר שעשוי לאכילה מיד כקפה וכדו' יוצאים בו ידי חובה.

נז.        יש לתת דבר הראוי להתכבד בו ולא ממתק כדוגמת סוכריה וכד'.

נח.       יוצאים ידי חובה גם במשלוח דברי שתיה, וכדומה. אך אין יוצאים ידי חובה במשלוח מנות של בגדים כסף פרחים, סגריות וכדו'.

נט.       יש להקפיד מאד שגם האשה ובני הבית גם הסמוכים על שולחן האב שישלחו בעצמם מנות לחבריהם, ושכניהם.

ס.        לא יוצאים ידי חובה בנתינת משלוח מנות לאחד מבני הבית.

סא.     לא יוצאים ידי חובת משלח מנות בנתינת מנות למי שאינו יהודי.

סב.      הסמוך על שולחן אחרים כבחורים וכדומה, חייבים אף הם במשלוח מנות, ויבקשו מבעל הבית שיתן להם שתי מנות כדי לקיים בזה מצות משלוח מנות.

סג.       מי שחולה ונמצא בבית חולים, אם יכול להחליף את מנתו אם החולה היהודי השוכב לצידו יעשה כן, ואם לאו, פטור ממשלוח מנות, והסועדים את החולה יש להם לדאוג לו שיוכל לקיים מצוה זו [אפשר להביא לו משלוח מנות מלפני פורים, ויחזיר את המשלוח מנות בפורים ויוצאים בזה ידי חובה, אך אי אפשר להביא לו משלוח מנות ושיחזיר את אותו משלוח בעצמו].

סד.      זמן משלוח מנות הוא מנץ החמה עד שקיעת החמה, ואם נאנס ולא הצליח לשלוח עד שקיעת החמה יכול לשלוח בדיעבד עד 13 דקות אחרי שקיעת החמה. לאחר מכן לא יוצאים ידי חובת משלוח מנות בכלל, ומעוות לא יוכל לתקון.

סה.     משום כך יש להדר ולהקפיד מיד לאחר תפילת שחרית לקיים מצות משלוח מנות.

סו.       בן עיר יתן משלוח מנות לחבריו ומכריו שהם עצמם גם בני עיר, ובן כרך יתן לחבריו שהינם בני כרך בעצמם.

סז.      אם שלח משלוח מנות לפני יום הפורים לא יצא ידי חובה, ואף אם שלח מנות בליל פורים לא יצא ידי חובה. מאחר ונחלקו הפוסקים אם מי ששלח לפני פורים והגיע המשלוח בפורים עצמו אם יצא ידי חובה, אין להסתמך על משלוח מנות כזה לשם מצות משלוח מנות, ויש להוסיף ולשלוח עוד מנות ביום הפורים עצמו.

סח.     אָבֵל, בתוך שלשים יום לפטירת בנו בתו אחיו אחותו או אשתו, וכן האבל על פטירת אביו או אמו בתוך שנה לאבילותו, חייב במשלוח מנות, אך אין שולחים לאבל, ואם יש שם שאר בני בית יכולים לשלוח לבני הבית אך לא לאבל עצמו.

מתנות לאביונים

סט.     חייב כל אדם מישראל הזכרים מגיל יג שנה והנקבות מגיל יב שנה, לתת בפורים מתנות לאביונים.

ע.         חובה זו היא לתת לכל הפחות שתי מתנות לשתי אביונים, דהיינו מתנה אחת לפחות לשתי אביונים.

עא.      שיעור מתנה אחת לכתחילה תהיה לפחות כפי שיעור שיוכל העני לקנות בה דבר מאכל לכבוד פורים.

עב.       יוצאים ידי חובה גם אם שולח לעני דבר מאכל שיש לו שווי.

עג.       כיום נהגו לתת לגבאי הצדקה שבכל מקום ומקום והם מזכים את המתנות בעבור הנותנים, ונותנים את המעות ביום הפורים עצמו לעניים, וכן יש לנהוג, ולכן גם מי שאין לו במקומו עניים, יכול לתת על ידי גבאי צדקה שבעיר אחרת ויוצא ידי חובת מתנות לאביונים.

עד.       ניתן לתת מתנות לאביונים בצ'יק, ובפרט אם נותנים לגבאי צדקה.

עה.      גם עני המתפרנס מהצדקה חייב לתת מתנות לאביונים.

עו.       אשה וילדים הסמוכים על שולחן האב בעל הבית, יזכה האב על ידי גבאי הצדקה מתנות בעבור כל אחד מהילדים, ויש לזכות גם בעבור הילדים שפחות מגיל מצוות משום מצות חינוך.

עז.       אין נותנים מתנות לאביונים ממעות מעשר כספים.

עח.      זמן נתינת מתנות לאביונים הוא ביום הפורים עצמו, ולכן אם נותנים לפני פורים לגבאי צדקה צריך לומר לו שיזכה במעות הללו רק ביום הפורים עצמו.

עט.      בן עיר יתן מתנות לאביונים שהם עצמם גם בני עיר, ובן כרך יתן לאביונים שהינם בני כרך בעצמם.

פ.         כל הפושט יד בפורים ומבקש צדקה נותנים לו ואין צריך לדקדק אחריו אם הוא עני או לא.

סעודת פורים

פא.      טוב לעסוק מעט בתורה לפני סעודת פורים.

פב.       ביום הפורים יש מצוה לאכל ולסעוד, ויש להקפיד לערוך את הסעודה דווקא בפת, בשר ויין.

פג.       נהגו לעשות סעודה קטנה בבוקר, וסעודה גדולה לאחר תפילת מנחה.

פד.       מתפללים מנחה בעוד היום גדול, ולאחריו עורכים את סעודת פורים, יש להקפיד לכתחילה לעשות את עיקר הסעודה ביום י"ד, אך רשאים להמשיך את הסעודה אף לליל טו, וכן בירושלים יש להתחיל את הסעודה בעוד היום גדול בטו באדר, אולם רשאים להמשיך את הסעודה בליל טז.

פה.      יש לערוך את הסעודה עם מכרים וידידים, וברוב עם.

פו.       אוכלים ושותים מיני משקה משכרים, ויש להזהר לברך ברכת המזון כשעדיין אינו שיכור כלוט.

פז.       אף מי שנפטר לו אחד משבעה קרוביו בפורים, רשאי לאכל בשר ולשתות יין בסעודת פורים.

פח.      אשה שחל ליל טבילתה במוצאי פורים, רשאית לאכול בשר בסעודת הפורים, ותזהר מאד לנקר בין שיניה בזמן ההכנות לטבילה.

"על הניסים"

פט.      בתפילות ובברכת המזון שביום הפורים מוסיפים "על הניסים".

צ.        בתפילת העמידה מוסיפים זאת בברכת "מודים" ואם שכח לומר יכול לאומרו אם לא סיים את ברכת מודים, דהיינו שלא אמר "ברוך אתה ה'", [ויש האומרים אותו אם שכחוהו, לאחר 'יהיו לרצון' שקודם אמירת 'אלקי נצור', ואומרים 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי וכו"].

צא.      בברכת המזון מוסיפים את "על הניסים" בברכת 'נודה לך' לפני אמירת 'ועל הכל', אם שכח לאומרו, אם נזכר קודם שאמר "ברוך אתה ה'" יכול לאומרו, ואם כבר אמר ברוך אתה ה', כשיגיע ל'הרחמן' לאחר 'במרום ילמדו' יאמר 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי וכו".

צב.      כשעורכים סעודת פורים, ומסיימים אותה בלילה, אומרים בברכת המזון 'על הניסים'.

צג.       בן עיר העושה את יום הפורים ביום יד באדר, שטעה ואמר 'על הניסים' ביום טו, אינו חוזר, בין בתפילה ובין בברכת המזון, וכן בן כרך העושה את יום הפורים ביום טו, וטעה ואמר ביום יד באדר על הניסים בין בתפילה ובין בברכת המזון, אינו חוזר.

דינים שונים ביום הפורים

צד.      אין עושים מלאכה ביום הפורים, בדבר שאינו מצרכי הפורים.

צה.      העושה מלאכה שלא לצורך פורים ביום הפורים, אינו רואה סימן ברכה, למעט אם עשה לצורך מצוה, או במקום הפסד [אך לא במקום של מניעת ריוח בלבד, אלא אם כן מדובר על ריוח של הזדמנות חד פעמית של עסק גדול באופן מיוחד].

צו.       כל דבר שאינו צריך טורח או עיון גדול, מותר לעשות בפורים, ולכן מותר לכתוב אפילו אגרות שלום וכיוצא בזה.

צז.       מותר לעסוק על ידי נכרי.

צח.      חנויות לממכר אוכל וכד' רשאים לפתוח את שעריהם ביום הפורים, אולם ישתדלו להמעיט בזמן הפתיחה, כדי לאפשר לעובדים ולמנהלים לקיים את מצוות הפורים כהלכתן.

צט.      בליל פורים מותר לעסוק במלאכה.

ק.        מותר להסתפר ביום הפורים, לכבוד היום, אך יש להעדיף לעשות זאת בערב פורים.

תחפושות

קא.     נהגו להתחפש בפורים, ויש בזה משום להרבות שמחה.

קב.      אין לגבר להתחפש לאשה, וכן אין לאשה להתחפש לגבר, המיקל לשנות קצת מהמלבושים למלבושי גבר או אשה יש לו על מי לסמוך, אך כל זה אך ורק ביום הפורים, ולא בימים שלפני כן ולא בימים שלאחר מכן.

קג.       אסור באיסור חמור לגבר להתחפש לאשה ולהתערב בין נשים וכן לאשה להתחפש לגבר ולהתערב בין אנשים.

בן עיר שהלך לכרך ולהיפך

קד.      מאחר ויש שני ימים בפורים, ואף אדם שנמצא רק יום אחד בעיר או יום אחד בכרך דינו כבן עיר או כבן כרך, ויש כמה חילוקי דינים בזה ביארנו כאן את הדינים.

לדוגמא:

קה.     מי שכל השנה מתגורר בירושלים, ונסע בשנה זו [שנת תש"ע שחל יום הפורים במוצאי שבת], ביום שישי לעיר תל אביב, מתי ישמע את קריאת המגילה, האם בבית הכנסת יחד עם כל אנשי העיר תל אביב או שישמע את המגילה ביום ראשון בלילה שהוא יום טו באדר, וכן להיפך, איש מתל אביב, הנוסע לשבת לירושלים, ויחזור לאחר מכן לביתו בתל אביב, אימתי יקרא קריאת המגילה, ומאחר ויש בזה כמה אופנים שונים, וכן כמה דיעות הבאנו כאן את שתי הדיעות העיקריות, והלכה למעשה יש לשאול שאלת חכם [אפשר לשאול דרך האתר din.org.il ובעז"ה נחזיר תשובה בצורה מיידית].

כללי הדינים:

בן עיר שהלך לכרך

לדעת המשנ"ב

קו.       בן עיר שהלך לכרך וכשיצא מהעיר קודם שהאיר היום של יד לשהות עד אחר האיר היום בטו דינו כבן כרך.

קז.      יצא אחר שהאיר היום ביד וקודם שהאיר היום בטו ע"מ להיות עד יום טו בכרך נתחייב בזה ובזה, וביום טו יקרא בלא ברכה.

קח.     בן כרך שהלך לעיר קודם שהאיר היום ביד ובדעתו להיות בהאיר היום יד בעיר דינו כפרוז,

קט.     בכל המקרים אם לא חשב להתעכב ונתעכב שלא ברצונו דינו כמקום שיצא משם.

לדעת החזו"א

קי.       הכניסה לעיר או לכרך תלויה בצאת הכוכבים, ותלוי אז עד מתי דעתו להתעכב בעיר או בכרך.

ומשום כך:

קיא.    בן עיר שהלך לכרך קודם צאת הכוכבים אם יצא לאחר צאת הכוכבים של ליל טו דינו כעיר ופטור בטו.

קיב.    יצא מהעיר קודם האיר היום של יד וחשב להיות עד לאחר האיר היום של טו דינו ככרך.

קיג.     יצא מהעיר לאחר האיר היום של יד והגיע ליום טו קודם צאת הכוכבים נתחייב ביד וטו.

קיד.    בן כרך שהלך לעיר ויצא מהכרך לאחר צאת הכוכבים של ליל יד מהעיר דינו כבן כרך.

קטו.    יצא מהכרך קודם צאת הכוכבים של יד וחשב להשתקע בעיר עד לאחר האיר היום של יד דינו כבן עיר.

קטז.    חזר לכרך קודם צאת הכוכבים של ליל טו נתחייב בזה ובזה.

קיז.     יצא מהכרך לאחר צאת הכוכבים של ליל יד וחזר לכרך לאחר צאה"כ של ליל טו נפטר מזה מזה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. מה הדין בבן ספק (צפת למשל) שיצא ביום ראשון (י"ד באדר) לעיר האם צריך לקרוא המגילה שוב בט"ו כיון שהקריאה בי"ד הייתה קצת מספק וכן לפי שיטת הרא"ש שהכל נקבע לפי י"ד א"כ כבר נקבע שצריך לקרוא גם בט"ו
    פורים שמח

  2. לא הבנתי את השאלה, אם הוא לא קבע עצמו בעיר בעלות השחר של יום י"ד הוא נשאר בן צפת לכל דבר. ומכל מקום ראה עוד כאן מה שכתבנו במקרה דומה.
    http://din.org.il/2014/03/09/%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%93-%D7%A9%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A2-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%AA-%D7%9B%D7%9E%D7%95-%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%99/

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *