חודש אדר ודיני קריאת ארבע פרשות

משנכנס אדר מרבין בשמחה

א.        משנכנס אדר מרבין בשמחה, והטעם בזה משום שכשיש נדון אם הנכרי ינצח או היהודי ינצח גובר מזלו של היהודי על פני הנכרי והיהודי מנצח, וכפי שהיה בזמן המן.

ב.         מי שיש לו משפט מול גוי, ישתדל להעביר את המשפט לחודש אדר שיש בו מזל לנצח את הגויים.

ג.         עיקר ריבוי השמחה הוא שמחת הלב[1], אולם כיון שזה זמן עם מזל טוב, לכן מתחתנים בחודש זה בכל החודש, [למעט כמובן שבתות], אף על פי שיש מקפידים שלא להתחתן בשאר החודשים לאחר תאריך ט"ו בחודש, בחודש אדר אין מקפידים על כך.

היו מקומות שנהגו לתלות שלטים בבתיהם עם האימרא "משנכנס אדר מרבין בשמחה", אך אין זה חיוב כלל.


[1] עי' מגילת סתרים (לבעל נתיבות המשפט) על הפסוק 'ליהודים היתה אורה ושמחה' שביאר שענין השמחה בעיקר הוא בלב.

קריאת ד' פרשיות

א.        תקנו חכמינו ז"ל להוסיף בקריאת התורה בארבע שבועות בחודש אדר הסמוך לניסן [דהיינו בשנה רגילה זה חודש אדר, ובשנה מעוברת זה באדר שני], עוד קריאה נוספת חוץ מקריאת התורה, ונקראים בשם "פרשת שקלים" "פרשת זכור" "פרשת פרה" "פרשת החודש".

ב.         בכל שבתות הללו אין אומרים "אב הרחמים" ולא מזכירים נשמות קודם תפילת מוסף, אך אומרים "צדקתך" במנחה [אלא אם כן זה שבת ערב ראש חודש או שבת ראש חודש שאין אומרים "צדקתך"].

"פרשת שקלים"

ג.         קריאה זו מוסיפים בשבת שמברכים בה את חודש אדר [למעט אם ראש חודש אדר חל בשבת עצמה כדלהלן].

ד.         בעת פתיחת ההיכל, מוציאים שני ספרי תורה, אחד לקריאת התורה שלפי סדר הפרשות שקוראים כל שבוע, ואחד שגלול לפרשת "כי תשא".

ה.        לאחר סיום קריאת התורה הרגילה, מניחים את הספר התורה השני ליד הספר הראשון, ובעל הקורא אומר חצי קדיש, ולאחר מכן מגביהים וגוללים את הספר תורה הראשון, ופותחים את הספר תורה שגלול בפרשת כי תשא.

ו.         הפטרת השבוע היא הפטרת 'יהוידע', ואף אם חל ראש חודש ביום ראשון אין מפטירים הפטרת "ויאמר לו יהונתן" אלא מפטירין בהפטרת יהוידע.

ז.         כשחל ראש חודש אדר בשבת עצמה, קריאת פרשת שקלים היא בשבת רא שחודש, ומוציאים שלשה ספרי תורה, אחד לקריאת התורה הרגילה, אחד שגלול לפרשת "פנחס" במקום שיש שם קריאת ראש חודש, ואחד גלול לפרשת כי תשא ביהים את הספר תורה.

ח.        סדר הקרואים במקרה זה הוא: עלית שישי מתחילה ב"שישי" ומסיימים עם הקורא את כל הפרשה כולה, מגביהים את הספר תורה הראשון, ופותחים את הספר הגלול לפרשת "פנחס" ומעלים את ה"שביעי", לאחר סיום קריאת פרשת ראש חודש, מניחים את הספר תורה השלישי ליד הספר השני, והבעל קורא אומר חצי קדיש, מגביהים את הספר השני, ופותחים את הספר השלישי וקוראים פרשת שקלים שבכי תשא, ומפטירים בהפטרת שקלים [ולא בהפטרת "השמים כסאי"].

"פרשת זכור"

ט.        פרשת זכור נקראת בשבת הסמוכה לפורים [דהיינו שבת הקודמת לי"ד אדר], ואף כשחל שושן פורים בשבת, קוראים קריאה זו בכל המקומות בשבת שלפני פורים דפרזים.

י.         חובת שמיעת פרשה זו היא מן התורה, ויש להקפיד לשומעה מהבעל קורא ולא להפסיק באמצע לשום דבר.

יא.       עליה זו ניתנת לחשוב שבציבור, ובמקום שמוכרים את העליות יכולים למוכרה למרבה במחיר.

יב.       יש להקפיד שדווקא אדם גדול שיש לו כבר זקן יעלה לקריאה זו, וכן שבעל הקורא יהיה דווקא אדם גדול שיש לו כבר זקן.

יג.        אף אם יש נער בר מצוה באותה שבת, יעשו הוספה בסוף קריאת התורה הרגילה ["אחרון"], ויעלוהו לקריאת אחרון, ומכל מקום את קריאת ההפטרה רשאי הנער לקרוא, ובמקרה זה העולה לתורה יאמר את ברכות ההפטרה.

יד.       בשעת הדחק שהכינו את נער הבר מצוה לפרשה זו, יש להקל משום כבוד הבריות להעלות את הנער לקריאת זכור, ויש להזהר שלא לעורר מחלוקת בגין כך בבית הכנסת, [מי שרוצה לאחר תפילת מוסף להוציא את ספר התורה ולקרוא פעם שניה הרשות בידו, אך יזהר שלא לגרום בכך למחלוקת מיותרת בבית הכנסת].

טו.       מאחר ופרשת זכור היא חיוב מן התורה, יש להתאמץ גם למי שקשה לו להגיע לבית הכנסת לשמוע פרשת זכור בבית הכנסת, כגון מי שגר בישוב שאין שם ס"ת או מנין שקוראים בתורה, שישתדל לבוא לישוב אחר בשבת שקוראים בה פרשת זכור.

טז.      אף חולה בבית חולים אם יש באפשרותו יש להתאמץ מעט כדי לשמוע את הקריאה בבית הכנסת שבבית החולים, אולם אם הרופאים אסרו עליו לרדת ממטתו אין לו להחמיר על עצמו, ועליו לשמוע לקול הרופאים שנאמר 'וחי בהם', במקרה זה יקרא בעצמו את פרשת זכור מתוך חומש.

יז.        מקומות שמביאים שם ס"ת נוסף לפרשת זכור, צריכים להקפיד על כך להניח את הספר במקום מכובד, ולא לטלטלו ולהחזירו מיד, אולם מבית כנסת לבית כנסת מותר לטלטל את הספר תורה כפי שפסק לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל.

יח.       השומעים את הקריאה יכוונו לצאת יד"ח בברכות הקריאה ובקריאה עצמה, והבעל קורא יכוין להוציאם ידי חובה.

יט.       יש להקפיד לשמוע את כל הקריאה והבעל קורא ידקדק לקרותה בטעמיה ודקדוקיה כראוי, יותר מכל הקריאות.

כ.         נהגו לכפול תיבת "זכר" פעם אחת עם ציר"י ופעם אחת עם סגו"ל. [יש נהגו לכפול כמה תיבות, ויש נהגו לכפול כל הפסוק].

כא.      תיבת "לא תשכח" קוראים בדגש בתי"ו של תשכח.

כב.      יש להקפיד לשמוע מבעל קורא הקורא לפי מנהג השומע ועל כן אשכנזי ישמע מבעל קורא אשכנזי וספרדי מספרדי, ובדיעבד יוצאים ידי חובה בכל סוגי הקריאות, אך תימני ישמע דווקא מבעל קורא הקורא מספר תימני, ושאר העדות לא יקראו בספר תורה תימני ויתכן שלא יוצאים ידי חובה בזה אף בדיעבד מחמת שינויי כמה אותיות בין הספרים של התימנים לשאר העדות.

כג.       נחלקו הפוסקים אם נשים חייבות בפרשת זכור, ונהגו הנשים להקפיד על כך, ולשמוע את הקריאה, אולם יש להזהר שלא להביא קטנים המבלבלים את השומעים.

כד.      מי שאנוס ואין באפשרותו לבוא לקריאת פרשת זכור, יקראנה בביתו מתוך חומש ואם יודע לקרוא בטעמי המקרא יקראנה בטעמיה.

כה.      שכחו לקרות פרשת זכור יש לה תשלומים ויכולים לקרותה עד שבת פרשת החודש, אך לאחר מכן אין לקרותה בציבור.

"פרשת פרה"

כו.       בשבת שלאחר פורים מוציאים שתי ספרי תורה ובאחד קוראים לפי סדר הפרשות ובשני קוראים למפטיר בפרשת חקת מתחילת הפרשה עד "תטמא עד הערב".

כז.       אם סיים בעל הקורא במקום ב'תטמא עד הערב' ב'הגר הגר בתוכם לחקת עולם', צריך לחזור ולקרוא מתחילת הפרשה, ואם כבר בירך העולה ברכה אחרונה יחזור ויברך שוב לפני הקריאה הנוספת.

כח.      אם טעו וסיימו את הקריאה ב'מים חיים אל כלי' אף אם כבר בירך העולה את ברכת התורה של אחרי הקריאה, יחזרו ויקראו שוב מראש הפרשה, אך לא יברכו שוב לפניה ולאחריה.

כט.      העולה לתורה יהיה מחשובי הקהל, ויש להעלות לכתחילה דווקא מי שכבר גדול ויש לו זקן, ובדיעבד אם בחור בר מצוה הכין את קריאת התורה וההפטרה אפשר להעלותו, ויקרא את המפטיר וההפטרה.

"פרשת החודש"

ל.         שבת שמברכים בו ראש חודש ניסן, אם ראש חודש חל בימות החול, מוציאים שני ספרי תורה אחד לפרשת השבוע, ועוד ספר נוסף לצורך קריאת 'פרשת החודש' בפרשת בא מהפסור 'ויאמר ה' אל משה החודש הזה לכם' עד 'תאכלו מצות', ומפטירים בהפטרה השייכת לפרשת החודש.

לא.      אם חל ראש חודש ניסן בשבת, מוציאים שלשה ספרי תורה, אחד קוראים בו ששה קרואים, ומגביהים וגוללים אותו, ופותחים את הספר השני וקוראים בו קריאת ראש חודש, ומניחים את הספר השלישי אצלו ואומרים קדיש, וגוללים את הספר השני ופותחים את הספר השלישי וקוראים בו פרשת החודש.

לב.       אם טעו וקראו קודם פרשת החודש ואחר כך קריאת ראש חודש מפטירים בהפטרת ראש חודש

לג.       לכתחילה יש לקרוא למפטיר בשבת זו למי שכבר נהיה בן יג שנה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל