פדיון כפרות

נהגו ישראל בכל דור בערב יום הכיפורים לעשות פדיון כפרות
הלא הוא פדיון נפש ולשחוט תרנגול ולומר עליו פסוקים לכפרת העוונות.
וכתב הרמ"א בשלחן ערוך שנהגו לפדות הכפרות בכסף וליתנו לעניים, יש אפשרות לתת את דמי הכפרות דרך האתר לתלמידי חכמים עניים
העמלים בתורה במכון ירושלים לדיינות וזו מעלה רבה וגדולה שפודים את כספי הכפרות לצורך תלמוד תורה של עניים
הלומדים תורה למרות מצבם הדחוק. ומעלת פדיון וצדקה זו עולה על הכל כידוע מספרים רבים.

בברכת גמר חתימה טובה

***

מחזיקים את כסף ה’כפרות’ ביד ימין ואומרים (3 פעמים):
בְּנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶליוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק:

אֱוִוילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם, וּמֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת:

וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֲ-דֹנָי בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם:

יוֹדוּ לַא-דֹנָי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ, אֶחָד מִנִּי אָלֶף, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ:

וַיְחֻנֶּנּוּ, וַיאמֶרפְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת, מָצָאתִי כפֶר:

יסובב כפרתו סביב ראשו ואומר ג’ פעמים:
זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה, וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם:

אם מסובב לעצמו ולאחרים יאמר בנוסח הזה ג’ פעמים:
זֶה חֲלִיפָתֵנוּ זֶה תְּמוּרָתֵנוּ, זֶה כַּפָּרָתֵנוּ. זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה, וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס וְנֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם