לתרומות לחץ כאן

הגשת תביעה ייצוגית בבית משפט כנגד רשת בבעלות חרדית

האם מותר לי להגיש תביעה ייצוגית נגד רשת? אציין שהבעלים של הרשת שומרי מצוות.
שאלתי היא משום שהרשת עוסקת גם בחילונים וגם בדתיים כך שאם אני לא אתבע יתכן ואחר יתבע.
כמו כן, תביעות ייצוגיות מסתיימות בדרך כלל בפשרה.

תודה מראש

תשובה:

שלום רב,

אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,

החשש שאדם אחר יתבע אינו מתיר. גם הסיכוי הגבוה שתסיימו עם פשרה אינו מתיר. פשרה כזאת דינה כפשרה באונס, אם לפי דין תורה הרשת פטורה.

מאידך, לא ניתן להתעלם מכך שבלתי אפשרי שאדם יעשוק אלפי אנשים בהנחה שאין אפשרות לאף אחד לתבוע סכום פעוט וגם בלתי ניתן לאגד את כל התובעים. כמו כן, אין לבית דין סמכות הלכתית וכל שכן שלא סמכות חוקית לתת לייצג את הציבור מבלי לשאול אותם אם הם מעוניינים בבית דין זה ובייצוג זה. לדעתי יש לתבוע את מנהל הרשת בבית דין ולתת לו את האפשרות שהציבור יהיה מיוצג רק לצד הזכות בלבד, שאם ייפסק לטובת הציבור, הרשת תהיה מחויבת לקיים את הפסק, וזאת מבלי לגרוע מזכותו של כל אחד מהציבור לתבוע באופן אישי, אם הוא סבור שמגיע לו יותר. וכן לא תהיה מניעה חוקית מאדם שאינו שומר תורה ומצוות מלתבוע תביעה ייצוגית בבית משפט.
אם הרשת מסכימה להסדר זה ניתן לתבוע בבית דין, אם לא, יש להתיר להגיש תביעה ייצוגית בבית משפט המחוזי.

מקורות:

בעיקרון בית דין יכול לדון אדם גם כאשר אין תובע, מתפקידו של בית דין למנוע אנשים מלגזול ולכוף אנשים לפרוע חובות כמצוות התורה. עיין בספר מקצוע בתורה סי' סז ס"ק יא.
כמו כן, גם כאשר אדם הוא ירא שמים וציית דין, אם בפועל אין בית דין יכול לדון אותו, מותר לתובע לתבוע בערכאות. וכמו שכתב בספר חשק שלמה סי' סא טור אות יג בשם מהריק"ש.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. לכבוד הרב
    איך אפשר לחייב בעל דין לדון דין שיחול רק במידה והוא ייצא זכאי והרי בכך לקתה מידת הדין. בדומה לעניין ראה מה שכתבו הפוסקים כלפי ביטול עסק בעייל ונפיק אזוזי. ולגבי השאלה האם במקום שבניגוד לדין העמידו מורשה לדון שטענות יתומים קטנים הדין חל לטובת היתומים ולא לרעתם או לא חל בכלל.
    בברכה,

  2. אי אפשר לחייב את הנתבע לדון באופן זה. אבל, זו האפשרות היחידה הקיימת לנתבע בכדי להינצל מתביעה ייצוגית בבית משפט.
    ישנם תביעות ייצוגיות שבהן הסכום המגיע לכל לקוח הוא נמוך מאוד, אני אישית קיבלתי כתוצאה מתביעה ייצוגית 17 ש"ח מבזק ו-70 ש"ח מפרטנר. הרי לא קיים סיכוי שהייתי מגיש תביעה אישית על סכומים אלו, ומאידך ודאי שמוטל על בי"ד לדאוג למען אלו שאינם יכולים לתבוע בעצמם.
    לעניין אפוטרופוס של יתומים, אכן הדין כן, שאם האפוטרופוס נזקק לדון בתביעה, הדיין קיים רק לטובת היתומים ולא לרעתם. עיין סמ"ע סי' רצ ס"ק לג. אלא שביתומים אין מחייבים את הצד השני לדון באופן זה והוא רשאי להמתין עד שיגדילו היתומים. אבל בנידון דידן, ההמתנה לא תפתור את הבעיה.

  3. המקור בחשק שלמה אינו מדויק . הוא מדבר שם שלא מצא דיין . בנידון דידן אין דין כזה שיש תביעה ציבורית לתבוע ולקבל ע"ז סכומי כסף גבוהים היות וזכית בתביעה . מה עוד שיתכן שהשופט יקנוס את החברה במקרה שע"פ ההלכה לא היה מגיע כלום לתובע כגון שיש מום אבל אינו מבטל המקח או שיתכן שאנשים מוחלים עליו. מן הראוי היה להורות שאפשר לפרסם את הדבר שבחברה מסוימת יש תקלה ואז כל אחד יתבע. או לחילופין שישבו חכמי ישראל ויתקנו תקנה כזו שאפשר לתבוע ולחייב בכהאי גוונא.

  4. בכל תביעה בבית משפט ייתכן שייפסק סכום שאינו מגיע בדין תורה ולכן חייב התובע לברר אם מה שנפסק בבית משפט מגיע לו על פי דין תורה.
    שכל אחד יתבע שקל או עשרה שקלים, זה פשוט לא ייתכן ובית דין אמור לדון במקרה כזה גם כאשר התובעים אינם יכולים להופיע בפניו. אלא שאין לו את הסמכות החוקית לכך ולכן מותר לתבוע בבית משפט אזרחי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל