לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

הזיק לעצמו בגרמת פשיעת חבירו

אם אני (הבעה"ב) אסרתי על אדם מסוים לשים אגרטל (לדוגמא) על השולחן שמא יפול וישבר, הוא עבר על דברי והניח על השולחן ובשוגג אני בעצמי שברתי, האם הוא חייב לשלם.

תשובה:

פטור, כיון שאף הניזוק יש לו חלק בנזק שאם היה נזהר לא היה נשבר.

מקורות:

ראיה לכך ממבעית את חבירו שמבואר בגמ' קידושין דף כד ע"ב שפטור מדיני אדם כיון שהניזק הבעית את עצמו, אף שודאי שהמבעית גרם לנבעת שיזיק לעצמו, מכל מקום כיון שעדיין הוא בשליטתו שלא להיבעת המבעית פטור. הרי שמזיק פטור אם הניזוק גומר את הנזק. ומה שמבעית חייב בדיני שמים הוא כיון שכך טבע בני אדם שנבעתים, וגם המבעית התכוון לכך. וכן מוכיח בשו"ת פרח מטה אהרן ח"א סוף סי' כז (מובא גם בספר פרי האדמה ח"ב תחילת דף כא ובשו"ת נוכח השולחן אבן העזר סי' יג) מגמ' זו שכל שהנזק בא מחמת שניהם (המזיק והניזוק) פטור.

גם אם האגרטל היה נשבר על ידי קטן אין חיוב ברור על זה שהניח על השולחן, שהרי לא הזיק בידים, ומדין גזלן לא ניתן לחייב אותו שהרי הוא בבית הבעלים. ולכאורה נראה שאם הבעלים ראו את האגרטל על השולחן, המניח פטור, אבל אם הבעלים לא היו אז בבית, יש לחייב על פי דברי הנתיבות בסי' רצא סק"ז שהמוליך חפץ חבירו למקום שהחפץ ייאבד חייב מדין מזיק.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל