לתרומות לחץ כאן

חיוב בירור כשהשיק שנתן לא נפדה

אדם הנתן לחבירו צי'ק ולאחר זמן רב הוא שם לב שהצ'יק לא נפדה האם הוא מחויב לגשת לחבירו ולשאול אותו מה קרה? דאולי הצ'יק נאבד וכדו' או שברגע שהוא נתן וחבירו לא הפקיד אין זה קשור אליו.

תשובה:

שלום רב,

אם השיק סחיר, אין צורך לברר, כיון שגם אם השיק נאבד לא יצטרך נותן השיק לשלם לזה שקיבל.
אם השיק אינו סחיר (רשום 'למוטב בלבד' או 'לא סחיר') – תוך ששה חודשים מהתאריך, או אם לא היה רשום תאריך והמקבל יכול עדיין למשוך כסף מהבנק, גם אין חיוב לברר, לאחר ששה חודשים כששוב לא ניתן למשוך כסף מהבנק, רצוי להחמיר ולברר.

מקורות:

לגבי שטר סחיר שנאבד, דעת הנתיבות בסוף סי' נ שאין חיוב לשלם אלא אם המאבד יביא עדים שהשטר נשרף ודעת שו"ת צמח צדק בסי' י שאם מקבל השטר מביא ערבים על נזקים נותן השטר חייב לשלם וכן נראה מסקנת הפתחי תשובה בסי' נד. אבל ללא ערבים ודאי שאין חיוב לשלם. בנוסף לכך, אם מקבל השיק העביר אותו לאחרים ולא ידוע מי איבד אותו, מסתבר שנותן השיק נפטר, כיון שהשיק עצמו שווה כסף.

לגבי שיק לא סחיר – תוך הזמן שניתן למשוך מהבנק, אין חיוב פירעון, כיון שנותן השיק כבר נתן למקבל בהסכמתו דרך כיצד להיפרע. ואינו צריך לחשוש שהשיק נאבד כיון שטענת נפילה בשטר היא טענה גרועה, כמבואר בב"ב דף קעב ע"ב ובשו"ע חו"מ סי' מט סעיף ז, וממילא לכאורה דינו כטעות בכדי שאין הדעת טועה שאין צריך לחשוש, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' רלב סעיף ב. אבל אם עבר התקופה שניתן לפדות את השיק בבנק, הרי ככל חוב שהמלווה אינו תובע שעדיף להחמיר ולשאול למלווה. עיין ש"ך חו"מ סי' רלב סק"ב.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. מה הדין בצ'יק סחיר ובעל הצ'יק יודע שבעל החנות שהביא לו את הצ'יק לא פרע את הצ'יק, כגון שמראה לו את הצ'יק, ותובע ממנו לחזור ולשלם לו הואיל והוא לא נפרע, האם יש חיוב לחזור ולשלם לו, או שכיון שהצ'יק שוה כסף נפטר מחיובו.

  2. אינני מבין, למה בעל החנות אינו רוצה לפדות את הצ'יק בבנק.
    אם ניתן לפדות אותו בבנק, ברור שאינו חייב לשלם במזומן, כיון שסוכם שמשלם לו בצ'יק. אבל אם לא ניתן להפקיד את הצ'יק בבנק, הרי הוא יכול לדרוש ממנו תשלום, שהרי הצ'יק הוא כשטר ועם שטר ניתן לתבוע כסף. הטענה שניתן להעביר את הצ'יק לאחרים אינה טענה, שכשם שאחרים יכולים לתבוע פרעון השטר גם הוא יכול.

  3. השאלה היא במקרה שעבר זמנו של הצ'יק. והצדדים לפטור הם שהרי ציק זה כסף כמו שכתב בפס"ד י-ם (ח"ח עמ' לה): 'אמנם מרן הגריש"א שליט"א הכריע בזה שכיום הצ'קים נחשבים כמו כסף העובר לסוחר', וא"כ יאמר הקונה למוכר קיבלת תשלום עבור הסחורה, ומה שלא מימשת אותו זה מעלה ולא מוריד, או שסו"ס אחרי שהתברר לו שלא פדה את הצ'יק, חיובו לא פוקע ויצטרך לכתוב לו צ'יק חדש. מה הדין?

  4. כאמור, צ'יק נחשב לשטר ועם שטר ניתן לגבות מכל מי שחייב לפי השטר. לפי החוק ניתן לגבות מבעל החשבון (כותב השטר) ומכל מי שחתם על הסבה.
    לכאורה גם לדעת הגר"נ קרליץ שליט"א שצ'יק אינו מוגדר כשטר, מכל מקום אין נותן הצ'יק נפטר מחובו אם עבר זמנו.
    אם אדם קנה ושילם בצ'יק של אדם אחר ולא חתם על הסבה והתאריך עבר, לכאורה לא יוכל המוכר לחזור ולתבוע תשלום מהקונה (אלא מבעל החשבון), כיון שהקונה יטען לו שבנתינת הצ'יק כאילו סיכם איתו לגבות מבעל החשבון באמצעות הפקדה ואם השתהה מלהפקיד עד שעבר הזמן, אין זה באחריותו. עיין שו"ע חו"מ סי' קכו סעיף ט.

  5. כפי שהבנתי מדברי הרב שליט"א, אם נתן צ'יק שלו למוכר וההוא לא פדה אותו ועבר זמנו חייב לשלם לו ולכתוב צ'יק חדש, אך אם שילם לו בצ'יק של אדם אחר נפטר מחיובו, עפ"י המבואר בחושן משפט סימן קכו סעיף ט'.
    ולכאורה גם שנותן צ'יק שלו יכול להפטר בסברא זו, שהרי יגיד נותן הצ'יק נתתי הוראה לבנק לתת לו כסף, והמוכר התעצל ולא פדה ולכן אפטר מחיובי, כמו שמבואר בשולחן ערוך שם.

  6. החילוק בין המקרים הוא פשוט.
    אם נתן צ'יק של אדם אחר, הקונה יכול לטעון שאם המוכר לא היה מקבל ממנו את הצ'יק היה מפקיד אותו בבנק ומקבל את הכסף ללא טרחא והיום יצטרך לתבוע אותו, ויש הרבה אנשים שהצ'יקים שלהם אינם חוזרים, אבל קשה לתבוע אותם, וממילא המוכר גרם לו הפסד.
    אבל אם נתן צ'יק משל עצמו, הרי לא הפסיד כלום מכך שהמוכר לא הפקיד את הצ'יק. עצם העובדה שהמוכר לא מימש את אפשרות הפרעון שניתן לו אינו מהוה סיבה שייפטר מחובו ללא כלום.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל