שאלה:
שלום עליכם. ידועים ברי הרמב"ן ע"ה בדרשתו לראש השנה שיש עשה של שבתון ביוט ובשבת שאומר שיש לנוח בימים אלה פשוטו כמשמעו. והנה אם מזמינים אדם לשמחה כגון ברית למקום רחוק בעיר בו עליו ללכת הרבה, או שרוצה לבקר את ילדיו וכד' יהיה אסור לו? אם נהנה מן ההליכה, ניחא, אך לא נהנה מעצם ההליכה אלא רק מן התוצאה, שהוא הגיע, הא מותר לו? והיכן הגבול? גם לארוחות – ובעיקר ביוט – יש לפעמים טורח רב. תודה רבה, בברכת התורה.
תשובה:
מנוחה היא לא רק מנוחת הגוף, גם מנוחת הנפש, לפגוש את בני המשפחה היקרים ולשבת איתם יחד לסעודה יפה עם דברי תורה מאכלים ערבים וזמירות ודברי תורה מענגים, זה מנוחה ומרפא לנפש.
שירבו שמחות.
