שאלה:
שלום כבוד הרב. למרות שאנו רחוקים משנת השמיטה יצא לי ללמוד על פולמוס היתר המכירה הראשון של המושבות ואחר כך של הרב קוק כאשר הקימו את הרבנות הראשית וכמובן ההיתר מגובה הלכתית בצורה כזו או אחרת על ידי גאוני דור. למרות זאת כמובן ידוע שהיתר המכירה נחשב חטא והערמה על ידי ציבורים שונים והם מעדיפים לא לקבלו ולרכוש מגויים כדי לשמור שמיטה כהילכתה. היום ב"ה ישנם הרבה פיתרונות יותר מהודרים שמשווקים על ידי חברת אוצר הארץ. האם כיום הפתרונות של אוצר בית דין ומצע מנותק ויבול בשישית ומעבר בגבול בבל הן פיתרונות המוסכמים על כלל הציבור ולכן יש כתקנה כללית להעלים את היתר המכירה מהלקסיקון כי אין דחק ברוך השם בזמננו בארצנו.
תשובה:
שלום וברכה
הפתרון של אוצר בית דין בהחלט פתרון שמקובל על כל הדעות, כאשר הוא נעשה כדין, ובעל המטע מקבל רק שכר טירחה ושינוע, והפירות כולם שייכים לבית הדין, ואכן בזמנינו כבר נתקבל על קהל יראי ה' לדחות לחלוטין את הנושא של היתר המכירה ולהורידו מהפרק, בפרט שהיום מדובר בכמות עצומה של מטעים של אנשים חילונים לחלוטין שברור שאין להם שום כוונה למכירה, וגם המדינה לא תאפשר מכירה כזו אמיתית לעם אחר, זה הרי בעצם למכור את המדינה לערבים… אולי השמאל עוד יגיע לזה… אבל כרגע זה ברור לכל שמדובר בצחוק אחד גדול. כמו כן בעלי המטעים לא שומרים על הנחיות הרבנות, ומעבדים את שדותיהם רגיל בשנה זו, ולא על ידי הגוי בעצמו וכו' וכו'. לומר שהיום אין דוחק כלל אינו מדוייק, לציבור אין דוחק, אבל לחקלאי זה ממש לא קל, ולכן מצוה גדולה לתרום כסף לקרן השביעית שמסייעת לחקלאים שומרי שביעית לעמוד בכבוד במשימה, ולפצות אותם על הפסדים כביכול שנגרמו להם. נקטת בשאלתך גוף מסויים שעושה אוצר בית דין, יש עוד גופים כמו בית הדין של רבי ניסים קרליץ ואחרים.
